תשובה שלמה - ב קה

בגירושין שהוא נאמן עכ"ל והב"י בבדק הבית כתב דמתבאר מדברי התוס' והרא"ש דבשליח הולכה נמי טוב ליזהר, וא"כ מה הקשו הרשב"א והרא"ש דיכול לעשות שליח וילך שם ויתן לה הגט הא היו שניהם בעיר אחת הא יש ליזהר שלא לעשות שליח להלכה בעיר אחת, אלא דיש לומר דהיכא דיש עדים שנתן לגירושין אין הבעל יכול לומר לפקדון נתתיו א"כ בכה"ג אין חששא

סימן מ"ג

בע"ה יום ה' אמור עת"ר לפ"ק סייני יצ"ו. למעלת כבוד הרב הגאון המפורסם כו' מוהר"ר תנחום גרשון ביליצקי שליט"א אבד"ק יאשינאווקא יצ"ו

הנה ע"ד הגט שיש בו חשש ביטול, הנה בעיקר הדבר זו מחלוקת ישנה היא בין הראשונים אם גופו של גט שייך בו ביטול, דהתוס' בקדושין (דף נ"ט ע"ב) והר"ן והרשב"א ס"ל דגט שנכתב כהלכתו אינו יכול לבטלו, וכן דעת הרמב"ן כמו שכתב בכ"מ בפרק ו' מהל' גירושין, אך דעת הרמב"ם דיכול לבטל הגט גופו, וכן משמע מדברי התוס' בגיטין (דף ל"ב) וגם הרמב"ן כתב דיש לחוש, והיכא דהגט הוא ביד השליח, אם ביטל סתמא גם הרמב"ם מודה דאז ביטל רק השליחות, דזה הוא פי' דשמעתא לדיד' דאסיקנא הלכתא כרב נחמן דאמר דאעפ"י שבטל דחוזר ומגרש בו, היינו כשהוא ביד שליח שאז מסתמא לא ביטל אלא את השליחות, אבל אם בטל מפורש את הגט אז הוא בטל אף כשהוא ביד השליח כמו שכתב הרמב"ם בפרק ו' מה' גירושין, וכבר אפסקא בשו"ע אהע"ז סימן קמ"א סעי' ס"ו דאם ביטל מפורש הגט וגירש בו הר"ז ספק מגורשת, אלא דבנ"ד לא דייק כת"ר אבתרי' איך הוה לשון הביטול וגם כתב דהביטול היה בפני תרי גיסי, והנה בחשש עיגון אפשר לצדד להתיר, אך כאן כיון שאין בזה מקום עיגון, לענ"ד אין לגבב קולות ויותר טוב לכתוב גט אחר, דמשום הוצאת ממון אין זה נחשב לעיגון, יעי' בשו"ת חתם סופר אהע"ז ח"ב סימן ד' ת"ל לא שמעתי מעולם אם הקילו בכמה ענינים משום עיגון, אבל לא משום הפסד ממון עכ"ל, וכ"כ בספר שו"ת מים חיים סו"ס מ"ד

ועל מה שכתבתי לתרץ הא דהקשה בפתחי תשובה דטלי גיטך מע"ג קרקע לא יכול לשליח ראשון לעשות שליח שני משום דהוי מילי, וכתבתי דכיון שמיחד לו הגט דמי למיחד לו כסף קדושין דמהני, וע"ז כתב כת"ר ת"ל ולא אדע אנה מצא הדין דהיכי דמיחד לו כסף קדושין דמהני הא באהע"ז סימן ל"ה סעיף ו' איתא בהדיא אפכא עי' בח"מ שם דתלי כיון שיכול להחליף י"א דלא מהני יעו"ש, אבל לכ"ע אם מראה לו כסף ולא מסר בידו בודאי אין שליח עושה שליח, ועוד הוסיף כת"ר במכתבו ת"ל מי יוכל להתעקש דהעיקר שלא חשיב מילי היא המסירה ליד דוקא, רק פליגי הפוסקים אם מוסר דבר שאפשר להחליף אם מהני, ובעינן נמי שיהיה מסירה דבר שאי אפשר להחליף כגון שטר קדושין, אבל במסירת כסף קדושין לא מהני, וי"א דגם במסירת כסף נמי מהני, אבל בלא מסירה ליד כ"ע לא פליגי דלא מהני, והדבר מבואר בב"ש והפוסקים בהדיא, ולית דין צריך בשש עכ"ל כת"ר. והנה מדפשיטא לכת"ר הדבר כל כך עד שכתב ולית דין צריך בשש, הנני רואה את עצמי מוכרת להאריך קצת ולבאר הדבר ואז נראה דבר מי יקום, הנה מלבד מה שכתבתי דמצד הסברא דמסירה ליד אינה פועלת כאן יותר מאם מראה לו הכסף, והא גם בקנין מסירה דאמרינן בבבא מציעא (דף ח' ע"ב) מאי לשון מסירה כו' כאדם המוסר דבר לחברו, מ"מ לא בעינן שימסור לידו ממש, כמו שכתב הרב המגיד פרק ג' הל' ג' מהלכות מכירה בשם הראב"א ואפסקא בחו"מ סימן קצ"ח סעי' ח', ועיין מה שכתבו ג"כ התוס' בבבא בתרא (דף ע"ה ע"ב) ד"ה אותה

ובדרכי משה סוף סימן ל"ה הביא מהגה' אלפסי פ"ק דקדושין ת"ל אבל אם אמר קדש באיזה כסף שתרצה לא מצי עביד שליח אחר, וכתב עלה בד"מ וז"ל ומשמע שאם מסר לו טבעת קדושין הוי כאלו מסר לו שטר עכ"ל ואטו הך מסר לו היינו דוקא מסר בידו ממש, הא אתי לאפקועי רק היכא דלא אמר לו קדש באיזה כסף שתרצה ובגוונא דאינו יכול לקדש באיזה כסף שירצה ומוכרת לקדש דוקא בהך כסף, ומאי נפקותא איכא אם מסר בידו או מיחד לו הכסף, כיון שמוכרח לקדש בהך כסף דוקא, וזה הוא ג"כ כונת הבית שמואל שכתב אבל כששולח כסף שאין קפידא אם יחליף אינו יכול למנות שליח עכ"ל, משמע אבל אם יש קפידא אם יחליף אז יכול למנות שלית ואף כשמיחד לו הכסף ואומר דוקא בזה אז אינו יכול להחליף, ואין זה תלוי כלל אם נתן בידו אם לא, ובכלל איני יודע איך אפשר להעלות על הדעת דיש נפקותא אם מסר לידו ממש או לא מסר, כיון דבקדושין אין מעכב אף אם אמר טלי מעל גבי קרקע, א"כ אין שום נ"מ בין מסירה ליד או מראה הכסף ואומר לו ליטול, ומכש"כ במקדש בשטר דלדעת כמה מהפוסקים דיכול לעשות שליח שני אין נ"מ אם מסר לידו ממש או מראה לו ליטלו

ומה שכתב כת'"ר שהדבר מבואר בבית שמואל ובפוסקים להדיא, הנה לא מצאתי היכן שמבואר להדיא שצריך השליח ראשון לתת ליד השליח שני דוקא, ובבית שמואל אין זכר שצריך לתת ביד השליח, דז"ל שם ס"ק ט"ו, הנה יש בזה ג' דעות למרדכי ס"פ המקבל יכול למנות שליח כשיש ביד השליח כסף שטר כו' ולש"ג שם נראה דמחלק בין אם השטר קדושין בידו דאז אינו יכול לקדשה רק בשטר זה יכול למנות שליח אחר כו' עכ"ל, וכן כתב בסימן ל"ו ס"ק ד' משמע דוקא בשליח קבלה ס"ל דאינו יכול למנות שליח אחר דאינו אלא מילי, מה שאין כן בשליח הולכה ויש בידו כסף לקדש עכ"ל, משמע דהעיקר הוא אם ביד השליח שטר או כסף אז יכול לעשות שליח אחר. אבל אין רמז שצריך הוא לתת השטר או הכסף ביד השליח השני

ואין להביא ראי' מהא שכתב בחלקת מחוקק סי' ל"ה ס"ק ט"ו ת"ל וי"א דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני כלומר דקדושין שוה לגט בדבר זה כו' ואמרינן אשכחן בגירושין בקדושין מנ"ל ואמרי' דכתיב ויצאה והיתה, ודוקא כעין גירושין שיש הגט ביד השליח שזה לא נקרא מילי וה"ה בקדושין שיש ביד השליח שטר או כסף אבל אם לא מסר ביד השליח שום דבר רק אמר לו קח כסף וקדש לי אשה זה נקרא מילי ואינו רשאי ליקח כסף וליתן ליד אחר מאחר שלא מסר לידו הכסף דדוקא קבלת הגט או הקדושין נקרא מעשה עכ"ל, א"כ נימא לכאורה מדכתב ואינו רשאי ליקח כסף וליתן ליד אחר דצריך לתת בידו דוקא אז לא הוה מילי, דזה אינו דכיון שיש מעשה בהשליחות אין זה מילי ואין מבואר בשום מקום שצריך לתת בידו ממש, דהא אנן על השליחות קפדינן דתהוי מעשה ואם קבל הגט או הקדושין שאינו