תשובה שלמה - ב קד

זכין לה. אבל היכא דהעבד עומד וצוח לא גרע מכל זכות דהיכא דאין הזוכה רוצה בו אינה זוכה: והנני מבקש מאת מורי הרה"ג להאיר עיני מאור תורתו ידידו מברכו כי ינוב בשיבה טובה לתפארת ישרון חיים פישל עפשטיין

סימן מ"ב

בע"ה יום ג' משפטים עת"ר לפ"ק סייני יצ"ו למע"כ חרב הגאון המפורסם כו' מהור"ר תנחום גרשון שליט"א אבד"ק יאושינאווקא

אחדש"ט, הנה נידון הגט גם אנכי מסכים להתירא עפ"י מה שכבר ביארו האחרונים, ואין להאריך בדבר שכבר דשו בו רבים. אך על זה אעיר מה שהיה קשה לי מכבר עלה שכתב בתשו' תשב"ץ חלק ג' סימן שכ"ו שכתב שהשולח גט לשלוחו ע"י עכו"ם יש מקום לפסול הואיל ויד עכו"ם אינה כלום אלא כאבן ומעשה עץ בעלמא וא"כ הו"ל טלי גיטך גבי קרקע עכ"ל ולא זכיתי להבין דטלי גיטך מעל גבי קרקע לא מהני דוקא לגבי האשה דבעינן ונתן ולא שתטול מעצמה. אבל בשליח הולכה דידו כיד הבעל לא אכפת לן כלל מהיכן הוא לוקח הגט ומשנה שלמה שנינו בגיטין (דף ס"ה) גבי היוצא בקולר דיכתבו ויתנו, אף שלא קבלו הגט מידו. וכן משמע בדוכתי טובא, וכן כתב הגאון בעל הנתיבות בספרו תורת גיטין בהגהות על סדר הגט, בסדר גט שני ס"ק ל"ח דמדינא דש"ס שליח הולכה יכול ליטול הגט מע"ג קרקע. שוב ראיתי בשו"ת חתם סופר בהשמטות לחלק חו"מ סימן קצ"ט שכתב ג"כ דשליח יכול ליטול מע"ג קרקע, וראיתי בפתחי תשובה אהע"ז סי' קמ"א ס"ק ל"ה שכבר הקשה כן על התשב"ץ, וכן בספר ברית יעקב חלק אהע"ז סימן ס"ט

וראיתי בפתחי תשובה שם שכתב וז"ל ועוד יש להעיר כו' אכתי אפשר דזה דוקא בשליח ראשון, אבל לא בשליח שני, דהא מבואר בש"ע לקמן סעי' מ"ג דשליח קבלה אינו יכול למנות שליח אחר משום דמילי לא ממסרא לשליח וכתבו הפוסקים לחלק דמשו"ה יכול לעשות שליח, כיון דמוסר לו הגט לא הוי מילי, משא"כ שליח קבלה שאינו מוסר לו שום דבר הוה מילי כו' וא"כ בשליח הולכה שעושה שליח אחר ואינו מוסר לו הגט רק אמר טלי גיטך מעל גבי קרקע או ששולחו ע"י עכו"ם דדמי לטלי מעל גבי קרקע נהי דמצד ונתן אין חשש דכולהו מכח בעל קאתו וקרינן בי' שפיר ונתן, מ"מ איכא תשש מצד מילי לא ממסרא לשליח דאינו מוסר לו שום דבר כו'. ותירץ וז"ל מיהו באמת זה אינו דמה שכתבו הפוסקים דשליח קבלה אינו יכול לעשות שליח אין הכונה לפי דשליח ראשון אין מוסר לשליח שני, רק הכונה לפי שלא נמסר ליד שליח ראשון שום דבר רק מילי בעלמא. וזה מוכח מדברי הרמ"א ז"ל לעיל סימן ל"ה סעי' ו' במה שכתב שם אבל אם לא מסר לו הבעל הקידושין כו' וא"כ הכא שנמסר הגט מהבעל ליד שליח ראשון שפיר יכול לעשות שלית שני אפי' ע"י טלי גיטך מעל גבי קרקע ואין בזה משום מילי לא ממסרי לשליח עכ"ל והנה לפי דבריו עיקר דין דמילי לא ממסרא לשליח הוא רק לגבי שליח ראשון. אבל אם לגבי שליח ראשון אין מילי אין מעכב אף דלגבי השליח השני הוא רק מילי, ודבריו אינם מובנים לענ"ד דלכל השיטות בכה"ג אמרינן מילי לא ממסרא לשליח, דלשיטת מהרי"ט בחלק א' סימן קכ"ז דאף לשליח ראשון אמרינן מילי לא מימסרי לשליח א"כ שלית שני לא גרע משליח ראשון, אלא אפי' לדעת המחנה אפרים ואא"ז בנו"ב שחולקים על מהרי"ט וס"ל דזהו רק כששליח ראשון עושה שליח שני א"כ אם גבי שליח שני הוה מילי א"א להיות שליח אף דלגבי שליח ראשון לא הוה מילי ועיין בחידושי הר"ן בגיטין (דף כ"ט ע"א) ושם באהע"ז סימן ל"ה הא קאמר הרמ"א אם מוסר לו הקדושין שמסר לו הבעל, דמשמע דאם השליח הראשון אינו מוסר להשני הקדושין אינו יכול לעשות אותו שליח דמילי לא ממסרי לשליח אף שמסר הבעל הקדושין להראשון

ובעיקר קושיתו שהקשה כיון דשולח הגט ע"י עכו"ם אף דאין עיכוב משום טלי גיטך מע"ג קרקע, אך הוה מילי כיון דאין נותן הגט בידו נלענ"ד דאין זה מילי, כיון דשולח הגט, ונהי דלעת עתה אין מוסר הגט בידו ממש מ"מ כיון שסו"ס אין זה שליחות דמילי גרידא דהא יש כאן ג"כ גט, ואטו מחויב הוא לתת בידו ממש, ומכיון דאין בזה משום טלי גיטך מע"ג קרקע אין בזה גם משום מילי מפני דיש גט למסור להאשה, ובקידושין ג"כ אם עושה הבעל שליח ואומר לו קח כסף אלו ומקפיד שלא להחליף, להנך פוסקים שס"ל דגם בקדושין שליח עושה שלית, אז ג"כ יכול ליקח הכסף ויכול לעשות שליח ואין זה שליחות דמילי לדעת הי"א במרדכי, דהא קאמר שם דאם צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה אין עושה שליח, דכיון דלא נתן לו כלל וברצונו יכול להחליף הכסף, הוה שליחות דמלי, אבל אם מראה לו על כסף אלה שיהי' לקדושין אף שאין נותן עתה בידו פשיטא דאין זה שליחות דמילי

והנה לכאו' נראה דהרא"ש שס"ל בגיטין פ"ב סימן כ"ז דיכולים לשלוח גט ע"י עכו"ם, אזיל לשיטתו שכתב בפרק הזורק סימן כ' להקשות על רשב"ם שכתב בעובדא דש"מ דקאמר תיזל ותיחוד ותפתח, דעל הקושיא אמאי לא הביאו הגט אצלו תירץ הרשב"ם שלא היו יכולים להביאו דרך רשות הרבים, והקשה הרא"ש שהרי היה יכול לעשות שליח וילך שם ויתן לה הגט עכ"ל ולכאו' יש לדייק דזה היה כטלי גיטך מעל גבי קרקע, דהרי השכיב מרע לא היה נותן הגט ביד השליח. א"ו דאזיל לשיטתו דבכה"ג לא אמרי' דאסור משום טלי גיטך מעל גבי קרקע, אך לפי זה לכאו' יהיו דברי הרשב"א סותרים זא"ז דבפרק ב' דגיטין הביא דברי הגאונים ז"ל דאסרי לשלוח גט ע"י נכרי ומשמע שהסכים לדעתם ועי' בב"י אהע"ז סימן קמ"א והא בפרק הזורק הקשה ג"כ על הרשב"ם דאפשר ע"י שלית, ואמאי הא הוי טלי גיטך מע"ג קרקע. אלא הנלענ"ד דכ"ע מודים דאין כאן עיכוב מצד טלי גיטך מע"ג קרקע דזה הוא דוקא אצל האשה אסור דבעינן ונתן ולא שתטול מעצמה אבל לא לגבי דשליח, ואפשר דכונת התשב"ץ היא משום דיש לחוש בכה"ג דישלח ע"י נכרי שיתן לשליח קבלה ואז באמת אסור משום דהוה טלי גיטך מע"ג קרקע, וסמך יש לזה מלשון ראבי"ה במרדכי גיטין פרק ב' סימן שמ"ח. אח"כ ראיתי בספר דברי אמת סימן כ"ט שכבר כתב כן בדברי הרא"ש

והנה לכאורה אפשר להקשות מהא שהקשו הרא"ש והרשב"א דגבי הש"מ הא היה יכול לעשות שליח וילך ויתן הגט, הא הטור באהע"ז סימן קמ"א כתב שטוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל והאשה שניהם בעיר כיון דמצי מיפק מיניה חורבה שאם יטעון שלא נתנו לו