תשובה שלמה - א ח

מהני תנאי אף אם נשתמש בהם, אבל בגדי כהונה דהם קדושת הגוף כדין קדושת כלי שרת כמש"כ התוס' בקידושין (דף נ"ד ע"א), ומבואר בירושלמי יומא פ"ג הל' ה', וכ"כ הרמב"ן על התורה בפ' תצוה דבגדי כהונה צריך לעשותן לשמה ומכש"כ הבגדים שעובד בהם ביום הכיפורים דאף הבגדים שעובד בהם כל השנה כהן הגדול בעצמו אינו יכול לעבוד בהם ביוה"כ כמש"כ במשנה למלך פרק ח' הל' ג' מהל' כלי המקדש שכתב שצריכים להיות מיוחדים ליוה"כ, וא"כ קדושתם החמורה הוא קדושת הגוף ולכן אי אפשר להתנוחת ובזה לא תקשה מה שהקשה בספר משכנות יעקב שם מהא דתניא ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה כו' ולא אמר שאם התנה מותר, ומשמע דבכל גונא אסור לעשות מזוזה עכ"ל. ולפי מה שכתבתי לא קשה דהא ס"ת ותפילין קדושתם החמורה ממזוזה היא קדושת הגוף ולכן א"א להתנות

ידידו דו"ש חיים פישל עפשטיין. סימן ב לחרב הגדול מוהר"ר שבתי בהרמ"ץ שליט"א מו"צ בשצוצין

מה ששאל אם מותר לשנות ארון הקודש כשאינו ראוי עוד להעמיד בתוכו ספרים, לכאורה דבר זה מבואר בשערי תשובה או"ח סי' קנ"ד ס"ק י"א שכתב בשם רבינו יהודה בן הרא"ש בספר חוקת התורה שלו שנשאל מי שהיה לו ס"ת מונח א בארון ועשה ארון אחר והושם בו אם יכול להשתמש בארון לשום בו גמרות ופירושים ושאר ספרים, וכתב חכם אחד שמותר וראי' מפ"ק דשבת גבי שלא להצניע תרומה אצל ספרים משום פסידא הא לא"ה שרי משום דהאי קדש והאי קדש, ואין זו ראי' דהתם ס"ת במקומה עומדת ובקדושתה קיימה, ועוד דשמא קדושת תרומה כקדושת ס"ת, אבל הכא שאין הס"ת שם אסור להניח שם גמרות ופירושים שהרי מורידין הארון מקדושתו כדאמרינן גבי תיבותא דארפיט דאסור למעבד מיני' כורסיא עכ"ל, והנה מה שמשיב שאין זו ראי' דהתם ס"ת במקומה עומדת ובקדושתה קיימה, לכאורה לא זכיתי להבין דהא אדרבה מבואר ברש"י ברכות (דף כ"ג ע"ב) דהא דתניא צורר אדם תפיליו עם מעותיו לא עם המעות ממש אלא שני קשרים זה אצל זה עכ"ל, וכ"כ בנמוקי יוסף בסנהדרין פרק נגמר הדין דאף היכי דלא אזמני' דשרי למיצר בי' פשיטי אבל בעוד שהתפילין עליהם אסור. עכ"ל וכ"כ תר"י בברכות (דף כ"ד) וז"ל אלא הנכון כמ"ש רה"ג ז"ל כו' ובודאי אינו ר"ל ביחד אלא זה בפ"ע וזה בפ"ע עכ"ל הרי אדרבה דאם הס"ת במקומה עומדת יותר היה ראוי שלא להניח אצלה שום דבר אחר, אלא דיש לתרץ. דהתם מצד המקום אין חשש דהמקום אין בו קדושה דבהזמנה לא מתסר, רק דגנאי לתפילין להניח אצלם דבר אחר לכן בעוד שהתפילין עליהם אסור אבל אם אין שם התפילין מותר, אבל הכא אין זה משום דגנאי לס"ת להניח אצלו תרומה רק משום דאסור להשתמש בהמקום שהוא תשמיש לס"ת וא"כ כל זמן שהס"ת במקומו עומד הוה אותו מקום תשמיש לו ואין מורידו מקדושתו במה שמניח אצלו קדושה קלה לפי שעה, אבל אם אין הס"ת עומד במקומו ולא הוה המקום בפועל תשמיש לו. ורק דעדיין יש על המקום קדושת תשמיש לס"ת מצד שכבר נקבע לתשמיש ס"ת, א"כ כשמניח שם קדושה קלה נעשה לו תשמיש כיון דמשתמש בו בקביעות הקדושה קלה ומורידו מקדושתו. אלא דאפשר לומר דהוא אמר רק היכי דראוי עוד להעמיד בתוכו ס"ת, אבל היכי דאינו ראוי עוד להעמיד בתוכו ס"ת אפשר דמודה לסברת הט"ז שכתב בסי' קנ"ד סוף ס"ק ז' וז"ל ולולי דמסתפינא אמינא מלתא חדתא דהא דאמרי' בהנך מילי דאסור לעשות מקדושה חמורה קדושה קלה היינו כל זמן שראוי לקדושה גדולה. אבל אם אינה ראוי' לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהי' פנוי' ותגנז כו' עכ"ל

והנה בספר פרי מגדים ובספר בכור שור בחידושיו למסכת מגילה (דף כ"ו ע"ב) חלקו עליו, דהאי דינא דאמר רבא האי תיבותא דארפט כו' כורסיא אסור משמע אפי' שאין ראוי כלל לתיבה אסור לעשות כסא, ולענ"ד נראה לומר בזה. דהנה לכאו' איכא למידק, מאי קא משמע לן רבא דשרי למיעבד תיבה קטנה מתיבה גדולה אם נשברה ואינו ראוי שוב להיות תיבה גדולה, כיון דחד קדושה היא ואינו מוריד מקדושה חמורה לקלה, אלא נראה דהאי חיבותא דארפט היינו כמו שפי' רש"י שנתקלקל ונפרד מחבירו, היינו שהנסרים שמהם נעשה התיבה נפרדו איש מאחיו ואם שוב יחברם אפשר להיות תיבה גדולה כמקדם ומשו"ה קמ"ל רבא רבותא דאף בכה"ג כיון דסוף סוף צריך תיקון יכול לעשות תיבה קטנה דהוה חדא קדושה, אף שיחתוך חתיכות מהנסרים שלא ישתמשו עוד להקדושה, אבל לעשות כסא אסור כיון דעדיין ראוי לקדושתו החמורה, ועוד אפשר לומר דקמ"ל דבכה"ג דאפשר לעשות תיבותא קטנה אסור למיעבד כורסיא, וא"כ הא דקאמר מיעבדי תיבה זוטרתא שרי אין כונתו להשמיענו הך התירא דשרי לעשות תיבה קטנה, אלא כונתו להשמיענו מאי דמסיק דבכה"ג אסור לעשות כסא, אבל אם אי אפשר לעשות תיבה קטנה אפשר דשרי למיעבד כסא כדעת הט"ז ז"ל

עוד הקשה בספר בכור שור מהא דאיתא ביומא (דף י"ב ע"ב) דאמרי' התם ר' דוסא אומר להביא בגדי כה"ג ביוה"כ שהם כשרים לכהן הדיוט, ר' אומר שתי תשובות בדבר כו' ועוד בגדים שנשתמשה בהן קדושה חמורה תשתמש בהן קדושה קלה, והשתא מאי פריך לר' דוסא הא ר' דוסא ס"ל דאינו ראוי עוד ליו"כ אחר מקרא דוהניחם שם כמ"ש שם אח"כ כו' וא"כ כיון דלא חזי תו למלתייהו וע"כ יגנזו, עדיף טפי מלהשתמש בהם קדושה קלה ומה זו תשובה לר' דוסא, אלא דלא כט"ז וגניזה עדיף מלהשתמש קדושה קלה עכ"ל, והנה לכאורה תקשה אר' דוסא באמת הא הם בגדים שנשתמשו בהן קדושה חמורה ואיך ישתמשו בהן קדושה קלה דהא אהך סברא לא פליג וצ"ל דס"ל כסברת הט"ז דהכא כיון דאין ראוי כלל יותר טוב להשתמש קדושה קלה מלגנוז, אלא דא"כ רבי פליג אהא ואנן קיי"ל כרבי וזהו דלא כהט"ז

והנראה לענ"ד דלא תקשה מהא על הט"ז, דהנה הא דרבי מקשה לר' דוסא בגדים שנשתמשה בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה, יש להבין מאי ניהו קדושה חמורה דקאמר, דאי נימא דהך קדושה חמורה הוא שנשתמשו בהם ביוה"כ וקדושה קלה היינו שמשתמשין בהן בעבודות כל השנה דתקשה במאי הוה קדושה קלה עבודת כל השנה יותר מעבודת יוה"כ, ואם נאמר דקדושה חמורה היינו. שנשתמש בהן לפני ולפנים והא משתמש בהם ביוה"כ גם בחוץ כל עבודת יוה"כ, ותקשה איך עובד בהם קדושה קלה. ואי נימא דשאני התם דהתורה רבתה כל מלאכת יו"כ, והא אמרי' נמי ביומא (דף ס"ח ע"ב) אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ותקשה כיון דאין חיוב דוקא לקרות בבגדי בוץ, איך יקרא בהם הא בגדים שנשתמש בהם קדושה חמורה איך ישתמש בהם קדושה קלה, אלא ע"כ דזה אינה נחשבת לקדושה חמורה כיון דכולהו עבודות הקדש נינהו וקדושה חמורה דקאמר רבי ע"כ פי' שלבש אותם כהן הגדול שהוא מקודש יותר, וקאמר ר' דוסא שכשרין לכהן הדיוט, והקשה לו רבי כיון דבגדים אלה השתמש בהם כה"ג איך ישתמש בהם עתה כהן הדיוט שהוא קדושה קלה מכה"ג, ושוב לא תקשה, לסברת הט"ז, דהא באמת אף שאינם ראויים עוד ליוה"כ אחר הא ראוים עוד לכה"ג דהיינו קדושה חמורה ויכול להשתמש בהם כל השנה, ואמאי קאמר ר' דוסא דכשרין לכהן הדיוט, והנה באמת האבנט של יוה"כ שהוא של בוץ אינו יכול הכה"ג ללובשו כל השנה דאבנט של כה"ג הוא של כלאים, אלא דעכשיו אכתי