תשובה שלמה - א נה

מעשה הקרבנות שכתב בשיטת רש"י ז"ל שס"ל כהיש מפרשים דמתחילים למנות מיום שנראה להרצאה, מהא דכתב בפסחים (דף ס"ב ע"ב) שעברה שנתו שנולד אשתקד קודם ר"ח ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטי ר"ח ניסן ועברה שנתו תו לא חזיא לפסח דכתיב בן שנה וקאי לשלמים כו' עכ"ל והנה דברי רש"י קשה למה אומר שנולד קודם ר"ח ניסן שעברה שנתו הלא אם נולד קודם פסח ח' ימים והפרישו לשם פסח נעשה בפסח השני עבר שנתו ול"ל קודם ר"ח ניסן, ועל כן כתב דרש"י ס"ל כהי"מ דחשבינן מיום שנראה להרצאה וא"כ לרבי דבעי שס"ה ימים ועולה י"א יום יותר על ימות הלבנה של שנ"ד כמו שסובר בערכין (דף ל"ב) ובר"ה (דף ו') וא"כ אם מוסיף על הת' ימים אשר נראה מזה להרצאה ונפסל מזמן זה שמתחיל שנתו עוד י"א יום וא"כ יהיה קודם ר"ח ניסן, ולהכי כתב רש"י שנולד קודם ר"ח ניסן עכ"ל, ולפ"ז יסבור רש"י דההרצאה בעינן מעל"ע משעה שנולד כהי"מ דאל"כ תקשה לדידי' קושית התוס', ועוד דלפי דבריו אם נולד יום או יומים קודם ר"ח ניסן לא הוה עברה שנתו בפסח הבא לרבי אם נימא דרש"י ס"ל כהי"מ דחשבינן מיום ההרצאה, דהא ז' ימים עד שנראה להרצאה וי"א יום שיותר על שנת הלבנה הויין י"ח ימים, וזה אפשר רק כשנולד ה' ימים קודם ר"ח ניסן, ורש"י הא כללא כייל שנולד קודם ר"ת ניסן דמשמע אף יום אחד או שני ימים קודם ר"ח ניסן אלא שרש"י ז"ל ע"כ לא ס"ל כהי"מ כמו שכתב ביומא (דף ס"ו) שז"ל שם דהקדישו ביום שמיני ללידתו בעיו"כ וכי מטי יוה"כ הבא אכתי לא מליא לי' שס"ה ימים אלא שס"ד, וכתב הב"ח בהגה' וז"ל, אע"ג דבר"ה (דף ו') מבואר דגבי בכור חשבינן שנתו משעה שנראה להרצאה היינו מיום השמיני והלאה וא"כ כשיגיע יו"כ אינו רק שנה כו' אבל בסתם בהמה אע"פ שהוקדש אח"כ מ"מ חשבינן שנתו משעה שנולד עכ"ל, וא"כ חזינן שרש"י סובר דחשבינן משעה שנולד ולא משעה שנראה להרצאה, ומה שכתב בספר כתר המלך לדחות זה וז"ל אמנם נ"ל דהא בדברי רש"י יש ע"כ טעות סופר, דהא המפרשים הקשו על רש"י דהא לא הוי רק שס"ג ימים וע"כ נ"ל דצ"ל דכי מטי יוה"כ לא הוי רק שנ"ד דס"ל לרש"י, ז"ל אפכא כמו היש מפרשים דאחרי השמונה ימים משהקדיש תתחיל השגה וא"כ הוה שנ"ד ביוה"כ, כיון דשנה הוא מעל"ע משעה שנגמרו הח' ימים, ושפיר דברי רש"י שם בפסחים דחשבינן משעה שנראה להרצאה עכ"ל, ולענ"ד נראה דאי אפשר לומר כן, דהא דכתב דאחרי השמונה ימים משהקדיש תתחיל השנה אין הדבר כן, דאף להי"מ מתחלת השנה אחרי ז' ימים דיום השמיני כיון שכבר ראוי להרצאה הרי הוא נחשב כבר במנין השנה וא"כ לפ"ז כיון דבערב יו"כ חזי להרצאה והקדישו א"כ מיום זה מתחילים למנות לו שנה ונשלמו שנ"ד ימים יום אחד קודם עיו"כ לשנה הבאה וביוה"כ יהיה בן שנ"ו, ואף לפי דבריו שאחרי השמונה ימים מתתילים למנות השנה א"כ ביו"כ הרי הוא שנ"ה, וא"א לומר כמו שכתב הוא להחליף הס' בג' בדברי רש"י ולגרוס שנ"ד, ואם נחפוץ לקיים גירסת רש"י שס"ד, י"ל באופן זה, דכוות רש"י היא דבכל אופן אם ראוי להרצאה בעיו"כ א"א להיות שס"ה כ"א באופן היותר רחוק רק שס"ד, דהיינו אם ראוי הוא להרצאה בעיו"כ שאז מקדישו כמש"כ רש"י וא"א להקדיש מחוסר זמן וא"כ אם הוא בן ח' ביום ט' תשרי א"כ נולד ב' תשרי ובאופן זה אף אם נולד בלילה שקודם יום ב' תשרי, א"כ בתולין כיון שהיום הולך אחר הלילה, א"כ כיון שהוא עדיין חולין הרי נחשב ליום ב' תשרי, ולכן הוא חזי להרצאה בערב יו"כ, ואח"כ כשאנו באים לחשב לו שנה אז הוא כבר קדשים ובקדשים לילה הולך אחר היום כדאיתא בחולין (דף פ"ג ע"א), א"כ הרי נחשב שנולד ביום א' תשרי וביום אחרון של אלול לשנה הבאה נגמרים שנ"ד יום ועד יו"כ שהוא עשרה בתשרי שס"ד יום כמוש"כ רש"י, ואף דקיי"ל דשעות פוסלות בקדשים כדאיתא בזבחים (דף כ"ה) וא"כ אינו נעשה בן שס"ד ימים אלא מוצאי יו"כ מ"מ כיון דבקדשים הלילה הולך אחר היום הרי נחשב הלילה ליו"כ וא"כ בחלק מיו"כ הוי שס"ד יום כן יש לדחוק כדי לקיים הגירסא ברש"י ז"ל כמו שהוא

ובדברי רש"י בפסחים אפשר לכאורה לומר דכונתו לרבי דבעי שס"ה ימים ובשנה חסרה דאינה אלא שנ"ב ימים כמבואר בערכין (דף ט' ע"ב) ואם נולד בר"ח ניסן אז הוה בערב ר"ח ניסן בשנה הבאה שנ"ב וחסרים י"ג ימים לחשבון שס"ה וביום י"ג ניסן כלתה שנתו לרבי, והא דנקט קודם ר"ח היינו לאפוקי ביום שלאחר ר"ח שאז אפשר דבערב פסח עודנו ראוי להקרבה לרבי, אלא דרש"י ז"ל כתב דכי מטי ר"ת ניסן עברה שנתו, א"כ הוי דלא כרבי, וצריכים לומר דרש"י לסימנא נקט הא דקודם ר"ח ניסן

עוד כתב הגאון ר' שמחה הנ"ל בהג"ה לפרי מגדים וז"ל וראי' מהא דמקשה תלמודא ביומא (דף ס"ג ע"ב) טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי ה"א שעיר המשתלח קדוש במחוסר זמן והא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם, ואם כדברי הרב המחבר דבעינן מעל"ע איצטריך היכא דשעיר אחד יהיה כלה לו ז' מעל"ע בחצות היום וההגרלה יעשה קודם חצות ואם יפול עליו הגורל לשם ימתין עד אחר חצות וא"כ הוה לשם, ואם יפול עליו לעזאזל ישלחנו קודם חצות כתב רחמנא דגם הלעזאזל צריך שלא יהיה מח"ז עכ"ל, ולענ"ד נראה דאין זו ראי' דאיך יגריל כשהוא מחוסר זמן הא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם, והשתא כשמגריל איננו ראוי לשם דדלמא יחול עליו הגורל שהוא לשם והגורל מקדשו והא אסור להקדיש מחוסר זמן כמבואר שם לעיל, ועיין בהשגות הראב"ד בפ"א מהל' פרה אדומה, ותמיהני על מרן המל"מ בפרק ג' הל' ת' מהל' איסורי מזבח שכתב וז"ל ולא ידעתי למה לא ביאר רבינו דכשם שאסור להקריב מחוסר זמן כך אסור להקדיש מחוסר זמן עכ"ל, הא מדכתב שם הרמב"ם בסוף הל' י' וכן המקדיש מחוסר זמן הר"ז כמקדיש בעל מום עובר ואינו לוקה כמו שביארנו עכ"ל משמע דעכ"פ איסורא איכא והא דאינו לוקה היינו דס"ל דבא מעשה, וכ"כ בספר החינוך מצוה רצ"ג וז"ל אבל ראיתי לרמב"ם ז"ל כו' נראה מדבריו שהוא סובר שחיוב מצוה זו אף על ישראל המקדיש אותו כו' והעובר ע"ז והקריב מחוסר זמן או הקדישו לדעת הרמב"ם ז"ל בטל עשה אבל אינו לוקה לפי שהוא לאו הבא מכלל עשה עכ"ל

וברמב"ם פ"א הל' א' מהל' פרה אדומה כתב ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה שנא' ויקחו אליך פרה ולא עולה וכתב הראב"ד ז"ל בהשגות א"א לא מן השם הוא זה אלא שאין מקדישים מחוסר זמן למזבח וזו קרויה חטאת כו' עכ"ל וכתב בכסף משנה שם וז"ל ואין זה מוכרח דאי משום הא כבר היה אפשר שיקחו אותה עגלה ולא יקראו עליה שם עד שתעשה פרה עכ"ל, ולא זכיתי להבין כונתו, דאם כונתו שאין לוקחים אותה ממעות חולין כשה א עגלה יש להבין מ"ט יהיה אסור לקנות אותה ממעות חולין לגדל אותה בכדי שתהיה פרה לכשתגדל, הא אכתי חולין היא, ואם לוקחים אותה מדמי הלשכה ואין מקדישים אותה תיכף הא אסור ליקח חולין בדמי הלשכה, ובדוחק י"ל דהיא גופה אסור ליקח אותה אף מדמי חולין אם הכונה לגדל אותה לפרה, אך הנראה בזה לתרץ קושית הראב"ד דאי משום דאין מקדישים מחו"ז א"כ רק היכא דאסור משום מחוסר זמן יהיה אסור להקדיש, אבל בגונא דאין בה דין מחוסר זמן יהיה מותר להקדיש ועיין בתמורה (דף י') בתוד"ה ואזדא שכתבו דקודם שנולד מצי מקדיש ליה ואין בזה משום מחוסר זמן, א"כ השמיענו הרמב"ם דמהך דרש דויקחו אליך פרה ולא עגלה אף בכה"ג אסור ליקח אותה לפרה אף דאין בזה משום מחוסר זמן

ובזה יהא ניחא מה שכתבו התוס' בבבא מציעא (דף ל' ע"א) בד"ה אף עובד וז"ל ואתי נמי שפיר הא דתנן פרה פ"ב מ"א פרה מעוברת ר"א מכשיר וקשה וכי לית לי'