תשובה שלמה - א נג

ובפשיטות נראה לי דלא קשה על דברי הר"ן ז"ל, דהתם גבי היסבה כתב דאי ניזל לקולא אמאי נקל בהני טפי מבהני, דאין סברא להחמיר באחד או להקל יותר מבשני, דאף אם עשה היסבה בתרי כסי קמאי אם נימא דתקנת חכמים היא לעשות היסבה בכסי בתראי א"כ לא יצא כלל בהך היסבה שעשה בקמאי וצריך לחזור ולעשות היסבה בבתראי, וכן נמי בהך דר"ע דהפריש שתי מעשרות, דאף אי הפריש מעשר שני אם נימא דצריך להפריש מעשר עני אינו יוצא כלל בזה שהפריש מעשר שני וצריך לחזור ולהפריש מעשר עני, אבל גבי עיירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אם קרא בי"ד אף אי נתברר דהיו מוקפות מימות יהושע בן נון וזמנן בט"ו מ"מ בדיעבד יצאו במה שקראו בי"ד ואיום צריכים לחזור ולקרות בט"ו, כדאיתא בירושלמי מגילה פרק ב' הל' ג' דאמר ר' חלבו רב הונא בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה ועי' בפני משה שם דאף בן כרך שקרא בי"ד יצא בדיעבד, ועי' בט"ז או"ח סי' תרפ"ח ס"ק ד' ובפרי מגדים במשבצות זהב שם. ועוד הא בדיעבד אם קרא מתחילת החדש יצא כדאיתא בירושלמי מגילה פרק א' הל' א' ואפסק באו"ח סימן תרפ"ח סעיף ז', ואם כן תו ליכא למימר דמספק יקרא אף בט"ו כיון שכבר ינא במה שקורא בארבעה עשר, ולפיכך כתב הר"ן דקורא בראשון ופטור בשני, שוב ראיתי שכבר כתב כן בביאור הגר"א ז"ל בקיצור ות"ל שכונתי לדעתו בזה

סימן

כו

(במגילה דף ג' ע"ב) כתב הטורי אבן ד"ה בית מושב וז"ל ולמאי דפי' הא דישב ולבסוף הוקף דנידון ככפר לענין מגילה היינו בלא נבנו בה בתים חדשים לאחר שהוקפה אבל אם נבנו בה בתים חדשים דל בתים שקדמו להיקפן מכאן ונידונת ככרך ע"י בתים הללו של אחר היקפן, ונ"ל דאזלינן בתר רובא דאם רוב הבתים שבעיר קדמו להיקפן מיעוטא בטלה לגבי רובא וכמאן דליתא למיעוטא דמי וקורין כולן בי"ד ואם איפכא איפכא אבל במחצה על מחצה צ"ע עכ"ל, ולכאו' קשה על דבריו מהא דאיתא בערכין (דף ל"ג ע"ב) אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינונית אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף וכה"ג מי הויא חומה והתניא איש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף כו' ואמאי לא משני דאה"נ דמיירי בישב ולבסוף הוקף והא דמקשה דצריך שיהי' הוקף ולבסוף ישב מיירי כגון שבנו אח"כ בתים ובשביל הבתים החדשים האלה נחשב להוקף ואח"כ ישב, ובחפשי מצאתי בספר מעשה חושב על ערכין שכבר הקשה כן ותירץ וז"ל ונצטרך לומר לסברת הט"א דבאמת הוי מצי לשנויי הכי אלא דבלא"ה משני שפיר וזה קצת דוחק עכ"ל וכל מעיין יראה שזה הוא יותר מקצת דוחק ועוד דתקשה מהא דהקשה הר"ן דעיר המוקפת חומה מימות יב"נ איך קורין בט"ו ניחוש דלמא ישבה ולבסוף הוקפה ואי נימא דאם נבנו בה בתים אח"כ שוב הוה הוקפה ואח"כ ישבה משום הבתים שאח"כ מאי קושיא הא מסתמא נבנו בתים אח"כ בכל עיר, וראיתי להגאון בעל טורי אבן באבני מלואים מגילה (דף ג' ע"ב) שכתב באמת דלפי דבריו אלה לא תקשה קושית הר"ן, אך הדבר צריך בירור דלו יהא נמי דבישב ולבסוף הוקף לא נתמעט החומה מדין חומה אלא הבתים נתמעטו מדין בתי ערי חומה כדבריו, מ"מ סו"ס הא גם חומה כזו דהבתים נבנו מקודם אין עלה תורת חומה לעשות העיר כעיר חומה מדינא, והא הדבר תלוי אם מימות יב"נ היתה עיר חומה כדין ואיך אפשר שישתנה דינה אחר כך דאם בימות יב"נ לא היתה חומה כדינא ואחר כך ישתנה דינה

ונראה לענ"ד דאה"נ דתלוי הדבר בימות יב"נ, דאם בשעה שנבנה החומה היתה ישבה ואח"כ הוקפה ואח"כ בימות יב"נ נבנו בה בתים חדשים, וא"כ בימות יב"נ היתה החומה כפי הדין כדי שתהי' תורת עיר חומה עליה, אז מועילים הני בתים שנבנו אח"כ, אבל בתים שנבנו אחרי ימות יב"נ אינם מועילים לשויא הוקפה ואח"כ ישבה, וממילא לא תקשה דלשני דמיירי בישבה ואח"כ הוקפה והלוים בנו אח"כ בתים דזה לא מהני מידי לשוותה כעיר מוקפת חומה כדינא כיון דבימות יב"נ לא הוה הכי

אלא דזה הוה ניחא אם היינו אומרים דדין ערי חומה תליא בקדושה שקדשה יהושע וכמו שמשמע מפירש"י במגילה (דף י') דאמרי' כל שהוא מוקפת חומה מימות יב"נ כל המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קדשה לע"ל, ופירש"י כל מצות הללו הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בט"ו ע"ש, ובזה הוה ניחא מה שהקשה שם בט"א מהא דספ"ט דערכין (דף ל"ב) אמר ראב"י וכי אלו בלבד היו הלא כבר נאמר ששים עיר וגו' כל אלה בצורות חומה כו' ומאי ק"ל אעפ"י שהיו ערי חומה רבות אפ"ה אין תורת בתי ערי חומה נוהגת בהן מפני שישבו ולבסוף הוקפו חוץ מאלו שמנו דקים להו לרבנן שהוקפו ולבסוף ישבו, א"ו אפילו ישבו ולבסוף הוקפו בתים שנבנו לאחר שהוקפו תורת בתי ערי חימה נוהגת בהן עכ"ל, דהא קרא כתיב דבני גד ובני ראובן בנו גדרות לצאנם וערים לטפם, וכיון שבנו אח"כ בערים האלה בתים לכן תורת ערי חומה נוהגת בהן, אלא דבטורי אבן במגילה (דף ב' ע"ב) ד"ה וכתיב התם כו' מסיק דאין הדבר תלוי בקדושת א"י, אלא עיקר קפידא הוי שתהי' מוקפת קודם שכבשו ישראל אותה העיר והא בני גד ובני ראובן בנו הערים לאחר כיבוש ומדמייתי מהא ראי' משמע דלדידי' אף אם נבנו בתים אח"כ בעיר שישבה ואח"כ הוקפה ג"כ נחשבת להוקפה ואח"כ ישבה משום בתים שנבנו בה אח"כ

אשר על כן נראה לענ"ד דקשיא מעיקרא ליכא דאיך תאמר דנתנו להם ערים שישבו ואח"כ הוקפו ועל הבתים שבנו אח"כ שם צריך למעט שאינה נוהגת בהם תורת בתי ערי חומה הא כיון דמסיק דצריך להיות דוקא שהקיפוה עכו"ם וערים שיש להם חומה לא נתנו להם בכל אופן, דהא לא נתנו להם כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם, א"כ תו א"א להיות תורת ערי חומה נוהגת בהן דהא ערים כאלה לא נתנו להם ומה שהקיפו הם אח"כ לא מהני, אך בעיר שיש לה חומה שהקיפוה עכו"ם מימות יב"נ, רק שישבה ואח"כ הוקפה א"כ דין עיר חומה יש לה רק דחסר התנאי בתורת עיר חומה דהבתים יהיו נבנים, אח"כ ומשנבנו הבתים אח"כ תורת עיר חומה נוהגת בה

עוד ראיתי בספר הנ"ל שכתב עלה דכתב הט"א דמחצה על מחצה צ"ע וז"ל ולענ"ד צ"ע מטעם לא תתגודדו כו' בכה"ג דבעצם עיר אחת ומקום אחד הוא כשנחלק בין בית לבית איכא משום לא תתגודדו עכ"ל, ולענ"ד נראה דזה לא ניתן להאמר דהנה זה ברור דהחיוב של מוקפות חומה אינו על הבתים כ"א על החומה ועצם העיר, דהיינו דלא דיינינן על כל בית ובית בפני עצמו אם נחשב לעומד בעיר מוקפת חומה או לא, כ"א אנו דנין על כל העיר בעצמותה אם היא נחשבת למוקפת חומה או לא, דאי נימא דדיינינן על כל בית ובית איך אפשר לומר דאזלינן בתר רובא ואם רוב הבתים שבעיר קדמו להיקפן מיעוטא בטלה לגבי רובא וכמאן דליתא למיעוטא דמי וקורין כולן בי"ד. דאיך שייך למימר דמיעוטא כמאן דליתא בדבר הנראה וניכר ואיך שייך ביטול בזה וכמש"כ התוס' בסוכה (דף ט' ע"ב) ד"ה הא והול"ל דהרוב קורין בי"ד והמיעוט בט"ו וכן איפכא, דכיון דהחיוב הוא על כל בית ובית בפני עצמו א"ו דדיינינן על כל העיר בעצמותה ואם רוב הבתים נבנו קודם להיקפן אז אין שם מוקפת חומה על כל העיר וגם