תשובה שלמה - א נא

אח"כ ראיתי בספר אלי' רבה באו"ח סימן תרפ"ח כתב קלת כמו שכתבתי. דעלה דכתב הלבוש אם אנו מסופקין בעיר אם הוקפה ואח"כ נתישבה או לא סומכין ארוב שמקיפין ואח"כ מתישבין. או מתישבין על דעת להקיף, וז"ל האלי' רבה כתב בספר דרך תמים להגה' הרי"ף דף י"ט קשה אמאי לא אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וי"ל דלא אמרינן קבוע כמע"מ דחי רק כגון ט' חנויות כו' שנתבררה החנות שמוכרת שחוטה וחנות שמוכרת נבלה ונפל הספק בהן עצמן שלקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח. אבל אם היו ט' חנויות בעולם מוכרות נבלה ודאית ואחת שחוטה ודאית וחנויות אחרות מוכרות בשר ואין אנו יודעים אם מוכרות נבלה או שחוטה לא נדון אותן בתר קבוע אבל בתר רובא דעלמא עכ"ל, וזהו כמו שכתבתי. אלא במה שסיים וכתב שהולכין אחר רובא דעלמא לא אבין דא"כ תקשה יותר הא רובא דעלמא קורין בי"ד ואמאי כי מספקינן אם הוקפה ואח"כ נתישבה או נתישבה ואח"כ הוקפה קורין בט"ו. והנה לפי דברי הא"ר גם בהך ספק של הגאונים גבי עירות שמסופקין בהן אם מוקפות מימות יב"נ אי לא אזלינן ג"כ בתר רובא דעלמא שקורין בי"ד דא"כ מאי האי דכתב הר"ן תיכף בתר הכי וז"ל ועוד שאפילו תאמר שהוא ספק שקול הו"ל ספק של דבריהם ולקולא ונמצא פטורות בשניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה ולפיכך קורא בראשון ופטור בשני כו' עכ"ל, דאם נאמר שהך אזלינן בתר רובא דקאמר מקודם היינו רוב דעלמא, רוב עירות העולם שקורין בי"ד הכי יעלה על הדעת דלהוי מחצה על מחצה, דבר זה פשוט הוא שערים מוקפות חומה הויין מיעוטא דמיעוטא נגד אינן מוקפות ומכש"כ דבעינן שיהיו מוקפות תומה מימות יהושע בן נון

והנראה לענ"ד דהכא ע"כ ליכא למיזל בתר רוב עירות העולם, דהא אמרינן בפרק ב' דכתובות (דף ט"ז ע"א) אמר רבינא משום דאיכא למימר רוב נשים בתולות נשאות ומיעוט אלמנות וכל הנשאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול כו' אלא אמר רבינא רוב הנישאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא. וא"כ הכא נמי רוב העירות שקורין בי"ד אינן מוקפות חומה והנך כיון דהוין מוקפות חומה איתרע להן רובא, לכן הנראה דאזלינן בתר הרוב שבהספקות דבהנך דמספקינן בהו אפשר דהמוקפות חומה מימות יב"נ הויין רובא נגד הנך דאינן מוקפות חומה מיב"נ ואפשר נמי דהוה אפכא, וכן נמי גבי הוקפה ואח"כ נתישבה, ולכן קאמר הר"ן דאזלינן בתר רוב עיירות שמספקינן בהו ורובן אינן מוקפות חימה מיב"נ, ושפיר קאמר אח"כ ואפילו אם תאמר שהוא ספק שקול דאפשר דאלה הספקות הויין מחצה מוקפות מיב"נ ומחצה אין מוקפות חומה מיב"נ, אכתי הוה ספקא דרבנן, ואפשר דגם בעל אלי' רבה כונתו דהולכין אחר רוב המסופקות אך לשון רובא דעלמא אינו מדוקדק

וביור"ד סימן קי"ד סעיף י' בהגה' ואם ידוע שמקצת עכו"ם בודאי נותנין בו יין ומקצתן בודאי אין נותנים בו יין אזלינן בתר רובא דכל דפריש מרובא פריש, אבל אסור לקנות מהם בבתיהם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי עכ"ל וכתב הט"ז ס"ק י"ד וז"ל ע"כ מיירי שיש ג מינים אחד ודאי מערבים שני ודאי אין מערבים שלישי הם סתם ועל מי שקונה מהסתם קא מיירי אי ניזול בתר רובא עכ"ל, וא"כ לפי דבריו הא דקאמר הרמ"א דאסור לקנות בבתיהם מטעם קבוע היינו מהסתם, ותמיה לי טובא דמאי מהני לן הנך דידעינן בהו בודאי שמערבין או שאין מערבין כיון דבדידהו לא מספקינן מידי, רק בהנך דהויין סתם בהו מספקינן, ובהנך אפשר דאף אחד לית בהו שמערב ואמאי נחשב לקבוע, ועוד מי דחקו להט"ז לפרש דברי הרמ"א כן אמאי לא פירש דאדם לקח ואינו יודע ממי כמו שמפרשים בכל קבוע ולא ממי שקונה דוקא מהסתם, ובפירש מותר דמרובא פריש, ומה שכתב הרמ"א דאסור לקנות בבתיהם היינו אדם שאינו מכיר לא את הרוב ולא את המיעוט שמערב דלדידי' אסור מטעם קבוע, ובאו"ח סימן תר"ה ס"ק ד' כתב הט"ז גופי' וז"ל ובאמת אין כאן איסור קבוע דהא א"א קבוע כו' אלא אם יש איסור ודאי שם משא"כ כאן דליכא איסור בבירור ע"ש וגם לעיל בס"ק י"ג כתב הט"ז וז"ל דמה מועיל מה שאין עובר כוכבים זה מערב לשאר שדרכם לערב הלא השאר הם כאילו לא היה עובד כובבים זה ביניהם עכ"ל

ונראה לענ"ד דכונת הט"ז היא במה שכתב שיש כאן ג' מינים היינו בדינם של המחבר והרמ"א דהמחבר מיירי היכי דודאי מערבים והרמ"א בתחילה מיירי שיש בודאי אין מערבין ולכן תלינן לקולא וכאן מיירי בסתם היינו דאותם שקונה מהם אינם ידועים לו האיך הם עושים אם מערבין או לא, אבל בודאי יש ביניהם שמערבין וגם שלא מערבין ולכן אזלינן בתר רובא אבל בבתיהם אסור מטעם קבוע מפני שיש ביניהם שמערבין בודאי, ואף שאין לשון הט"ז מדוקדק כ"כ בזה, אך נלענ"ד שכונתו היא כך

עוד כתב בספר שער המלך שם וז"ל ומו"ר בספר לשון למודים חאו"ח סימן רמ"ג תירץ וז"ל ול"נ דלק"מ דלא אמרינן קבוע כמע"מ דמי אלא היכא דשקיל או שפירש בפנינו מהקבוע אבל היכי דלא יצא מן הקבוע כגון עיירות דבאפי נפשייהו קיימי אזלינן בתר רובא ודאי ודמי לבשר הנמצא דאמרי' כל דפריש מרובא פריש אלה דבריו יע"ש וק"ל עליו ממ"ש הר"ש ז"ל בסוף ספר כריתות והביאו הרב הפר"ח חלק יור"ד סימן ק"י ס"ק י"ד וז"ל ובהכי ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמה דפי' ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך לומר קבוע יעיי"ש, הרי דאע"ג דהתם נמי כל שדה ושדה באפי נפשי' קאי ולא יצא מתוך הקבוע ואפ"ה ס"ל להר"ש דמקרי קביע עכ"ל, ולענ"ד קשה ג"כ לכאו' מהך דטהרות פרק ה' מ"ח שוטה אחת בעיר או נכרית או כותית כל הרוקין שבעיר טמאין וכתב הרמב"ם בפירושו לא ירצה בזה טמאים מספק ותהי' כמו רוקים הנמצאים כי רוקים הנמצאים לא התאמת אצלנו איש טמא אמנם פה אשר נתאמתנו היות רוק טמא נמצא בזאת המדינה ושבה טומאה קבוע הנה כל רוק שימצא בזאת המדינה הוא טמא כו' עכ"ל, והתם נמי כל רוק ורוק באפי נפשי' קאי ולא יצא מתוך הקבוע ואפ"ה ס"ל להרמב"ם דמקרי קבוע, וי"ל כיון דעל הרוק אנו דנין רק משום דמטמא א"כ אנו דנין אם הנוגעים בו נטמאו א"כ דמי לפירש, ודמי לט' שרצים וצפרדע אחד ביניהם, אך לכאו' ילה"ק מהא דאיתא בתרומות פרק ט' מ"ה מאה לגינה של תרומה כו' אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של תולין ואחד של תרומה כולן אסורין. וכתב בספר תפארת ישראל וז"ל דאין בטול במחובר מדהו"ל קבוע דכמחצה על מחצה דמי עכ"ל והא התם נמי כל ערוגה וערוגה באפי נפשה קיימי ומכל מקום נאסרת עולמית אם אין זרעו כלה מטעם קבוע, אך בהא י"ל דהתם נמי עיקר האיסור על הזרעים דהויין כפירשו ודמי להך דפ"א מ"ו דערלה נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הר"ז לא ילקוט, וכתב ג"כ בספר ת"י הנ"ל דבמחובר לא שייך ביטול דהו"ל קבוע עכ"ל, והתם נמי משום הזרעים אסורים, אבל בהך דנחל איתן הקשה דיאסר הקרקע בחרישה וזריעה דומיא דנחל איתן דאף החורש קעביד איסורא

והנה דברי הרב בספר לשון למודים צריכים הבנה בעיקר דבריו, דמ"ט לא נחשב לקבוע בהנך עירות דאף דבאפי נפשייהו קיימי ולא יצא מהקבוע דלכאורה דברים אלה אין להם הבנה, ועוד דלכאו' הא בגוף דינא דקבוע בכתובות (דף ט"ו) דיליף מוארב דאיכא תשעה ישראל ומצרי אחד ביניהם הא התם נמי לא פירש ולא יצא מהקבוע והנה אף דאפשר דהך דנהרג הוא נחשב כיצא ופירש, אך מ"מ הנלענ"ד בטעמו של הרב בעל לשון למודים דהנה יש נפקותא אם אנו דנין על אחד מהספקות או על כולם, למשל אם אנו דנין על העירות המסופקות אין אנו דנין מה דינה של עיר אתת מהן מהמסופקות, רק מה דין כולם, ובזה לא שייך למימר קבוע