תשובה שלמה - א נ

יהודה בין לר' נחמיה ס"ל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ דאין סדרן מעכב כדאיתא בדף ס' ומדסדרן, לא מעכב עיקרן נמי לא מעכב כדאיתא בדף מ' ע"א. והא קריאה אם רצה קורא בבגדי לבן משלו ולא קאי חוקה, עלה משו"ה, לא מעכבה, וכן משמע מרמב"ם דלא מעכב דאל"כ היה לו לכתוב דמעכב כמו שכתב בהגרלה

אלא דבירושלמי מסיק דאינו קורא בבגדי לבן משלו אלא או בבגדי לבן או בבגדי זהב. וגם לפי זה נלענ"ד בזה דקריאת הפרשה בכה"ג אינה מצוה שעל הצבור רק עליה דידי' רמיא דהא אמרינן שם ביומא דף ס"ח הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא. משמע דאין חובה על הצבור לשמוע הקריאה. אלא דהיא מצוה על הכה"ג לבד לקרות ופרשת המלך עיקרה כדי שישמעו כמש"כ למען ישמעו ואנשי כנה"ג תקנו קריאת התורה בצבור ובכלל זה גם קריאת הכה"ג שתהיה בצבור. ואפשר שזו היא כונת התוי"ט שכתב דקריאת הכה"ג אינה מהתורה. היינו הקריאה שתהא בצבור אינה מה"ת

אחרי כתבי כל אלה בא לידי ספר גבורות ארי להגאון השאג"א ז"ל על יומא וראיתי שת"ל כונתי לדעתו בזה שקריאת כה"ג אינה חובה בציבור: ידידו הדוש"ת חיים פישל החופ"ק הנ"ל

סימן כה בע"ה בחדש אדר תרנ"ז לפ"ק טאווראג יצ"ו. כתב הר"ן בפרק קמא דמגילה וז"ל ולענין עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא הורו הגאונים שהולכים בהם אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה כו' וכן מבואר ג"כ בחידושי הרשב"א במגילה דף ה' ע"ב, ובספר שער המלך הלכות מגילה פרק א' הל' י"א כתב וז"ל ומורינו הרב בספר מקראי קדש תמה עליו דהא קיי"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי עכ"ל ולענ"ד נראה דהכא לא שייך דין קבוע אליבא דהר"ן דס"ל בחולין דף צ"ה דבכל האיסורין ודאי כל שמעורב ואינו ידוע לא מקרי קבוע אדרבא ברובא בטל וכיון שהוא מתבטל א"א לדונו כקבוע עכ"ל. וכן ס"ל לרבים מהראשונים, התוס' בזבחים דף ע"ג כתבו וז"ל מאחר שנתערב ולא ידוע כו' ולא שייך כל קבוע אלא בדבר הידוע עכ"ל ובפסחים דף ט' כתבו ג"כ דהיכא דהוכר האיסור אסור מה"ת משום קבוע, אבל כשהאיסור מעורב בהיתר מדרבנן אסרו בקבוע זו עכ"ל ועי' בתוס' גיטין דף ס"ד ובבא מציעא דף ו' ואף דאי נימא דגם הר"ן ס"ל כהתוס' דבדרבנן אסור קבוע זו אפשר שזו היא כונתו במה שסיים וז"ל ועוד, אף אי ספיקא הוה כו' היינו דאם תאמר דמדרבנן הוה קבוע והוה ספיקא, ובשיטה מקובצת בכתובות דף ט"ו בשם הריטב"א כתב וז"ל ודע דלא אמרינן קבוע אלא כשניכר האיסור לעצמו כההיא דט' חנויות אבל בדבר המעורב שאינו ניכר ליכא למימר הכי שא"כ אין לך אסור בטל בהיתר ואנן קיי"ל חד בתרי בטל עכ"ל. וכן מבואר בסוף ספר כריתות, והנה הא מלתא דפשיטא דרק הני דמספקא לן נכנס בגדר קבוע. אבל הני דלא מספקא לן בהו אינן נכנסות כלל בגדר קבוע. וכעין מה דאמרינן בכתובות דף ט"ו וכי תימא בשאין דלתות מדינה נעולות דקא אתי לי' רובא מעלמא והאמר ר"ז אעפ"י שדלתות מדינה נעולות וכיון שדלתות מדינה נעולות שוב לא מהני לן רובי דעלמא דהא לא מספקינן בהם והכא נמי העירות המוקפות חומה בודאי מימות יהושע בן נון אינן נכנסות בגדר הספק כלל דהא בדידהו לא מספקינן מידי, אלא העירות המסופקות אי מוקפות חומה מימות יב"נ אי לא והנך ישנן שהן מוקפות חומה מימות יב"נ וישנן ג"כ שאינן מוקפות חומה מימות יב"נ וקאמר הר"ן ז"ל דבהנך דמספקינן רובן אינן מוקפות ואזלינן בתר רובא, ול"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי דהא הכא לא הוכר האיסור דהא לא ידעינן הנהו דהוו עירות המוקפות חומה מימות יב"נ, רק דבכולהו מספקינן והוה כנתערב האיסור בהיתר דאין דנין דין קבוע לשיטת הר"ן גופי' ולשיטת הראשונים שהבאתי לעיל

ועוד דהכא לכ"ע אינו נכנס כלל בגדר קבוע דהכא כיון דמוקפות בודאי אינן נכנסות כלל בגדר ספק. ואין אנו דנין עליהן כלל רק על המסופקות אם מוקפות חומה או אם לא מוקפות תומה מימות יב"נ אנו דנין ואלה אפשר דכולהו אינן מוקפות חומה מימות יב"נ ואף מיעוטא דמוקפות אפשר דליכא ולא שייך למימר קבוע כמחצה על מחצה דמי אף להנך דס"ל דאף באיסור שנתערב אמרינן קבוע כמע"מ דמי. דהתם ע"כ איסורא איכא. אלא דלא ניכר לנו אבל הכא אפשר דבהנך דמסופקות לנו אף אחת אינה דמוקפת

ומן האמור לא תקשה ג"כ מה שהקשה בספר שער המלך שם על הר"ש בספר כריתות שכתב ובהכי ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמה דפרי' ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך לומר כו' וכתב ע"ז בספר שער המלך וז"ל האומנם מההיא דגרסינן בר"פ כל הצלמים אהא דתנן כל הצלמים אסורים מפני שהם נעבדים פעם אחת בשנה דברי ר"מ. אי דלעבדים פעם אחת בשנה מ"ט דרבנן ור"י במקומו של ר"מ היו עובדים אותה פעם אחת בשנה ור"מ דחייש למיעוטא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום ורבנן כו' וכתב הר"ן שם וז"ל ופירש הרמב"ן ז"ל דלר"מ דחייש למיעוטא כל המקומות שאין מנהג שלהם ידוע אסור מן הדין דר"מ חייש למיעוטא אית לן למיחש שמא נוהגין הם כמנהג מקומו ואע"פ שאותו מקום מיעוטא הוא לגבי כל המקומות הנודעים לנו שאינם נעבדים כו' אסורים מדינא מה"ט והר"ן ז"ל דחה דבריו דבהא אפילו ר"מ מודה משום דהוה רובא דאיתי' קמן יע"ש והשתא קשה דכיון דמקומו של ר"מ ידוע וניכר א"כ כל המקומות שאין מנהג שלהם ידוע יהיו אסורים מדינא מטעם קבוע ומאי איריא לר"מ אפי' לרבנן דלא חיישי למיעוטא הא קיי"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי כו' וצ"ע עכ"ל ולפי מה שכתבתי לא קשה ולא מידי דהא מקומו של ר' מאיר לא נחית כלל לספיקא דהא באמת ידעינן דנעבדין. רק מספקינן בשאר מקומות איך הוויין ולכן ר"מ דחייש למיעוטא ס"ל דכי היכי דמקומו נעבדים גם מקומות שאין מנהג שלהם ידוע חיישינן שמא נוהגין מנהג מקומו. ורבנן לא ס"ל הכי אבל אינו ענין כלל לקבוע. דהא במקומו של ר"מ לא מספקינן במידי דנימא כל קבוע כמע"מ דמי, והנך דמספקינן בהו הא הוה כנתערב ואינו ניכר, ועוד דהא אפשר דכולהו אין נעבדים ואפשר דאף מיעוטא ליכא דנעבדים ולא שייך למימר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי. וזה ברור

ועל פי זה כחא הא דפרק קמא דחולין דף ו' ע"א אמר רנב"י דמות יונה מצא להם בראש הר גריזים ור"מ לטעמי' דחייש למיעוטא ורבן גמליאל ובית דינו כר"מ ס"ל ולפי דברי השער המלך תקשה אמאי דחיק למימר דר"ג ובית דינו כר"מ ס"ל דלא כהלכתא הא אף אי לא ס"ל כר"מ מ"מ אסור להו שחיטת כותי משום קבוע דהא הכותים שבהר גריזים מקומם ניכר וידוע ואף דהוו מיעוטא הא קבוע כמע"מ דמי, א"ו כדכתיבנא, דהא הכותים שבהר גריזים לא מספקינן בהו במידי דהם בודאי הוו עכו"ם גמורים רק דמספקינן בכותים אחרים האיך הוו ולכן קאמר דס"ל כר"מ דחייש למיעוטא וכי היכא דכותים שבהר גריזים עובדי ע"ז הם חיישינן דלמא הכותים האחרים נמי הוו הכי, אבל אין זה ענין כלל לקבוע. דהא אפשר דאף מיעוטא דעובדין ע"ז ליכא בהנך דמספקינן ואיך נאמר דהוה קבוע דלמא כולהו אין עובדים לע"ז וכמו שכתבתי לעיל: