תשובה שלמה - א כב

ניקב כמוציא זית וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רימון מהו. הא התם כלי שנשבר מעצמו אף בלא כונה יוצא מידי טומאתו הראשונה ועי' ברמב"ם פרק ו' מהל' כלים. ואטו כשניקב כמוציא זית כשסיתמו אטו צריך כונה לזה דלא ליבטיל מתורת כלי, התם אינו בטל עוד מתורת כלי משום דלא ניקב כשיעור ואין הסתימה מועלת לו מידי. ואם יאמר כת"ר דהתם נמי הסתימה מועלת אם ינקב אח"כ עוד מוציא זית שלא יהי' נחשב לניקב כמוציא רימון. א"כ כת"ר אזיל בתר אפכא. דלדבריו אם עיקר האיבעיא היא אם המחשבה לא היתה מועלת עוד לשעתה ומיבעיא לי' אם חוזרת וניעורה. מאי פשיט מניקב כמוציא זית דאין זה ענין לכאן דאדרבא התם חשבינן לי' לניקב כמוציא רימון וטהור מידי טומאתו הראשונה ואין סתימתו מועלת לו. ואם יאמר כת"ר דפשיט מהא דהנקב של מוציא זית לא היה מועיל מקודם ואח"כ כשניקב עוד מוציא זית חוזרה וניעורה מחשבתו ויצא מידי טומאה. דהתם מה מחשבה שייכת בהא. דהא אף ניקב בלא כונה נטהר מידי טומאה ומאי חוזרת וניעורה מחשבתו איכא הכא

אלא הנראה לענ"ד בהבנת האיבעיא דבקרפף שהוקף שלא לשם דירה שצריך מקודם לבטל ההקף הישן שהוקף שלא לשם דירה ואח"כ להקיף לשם דירה. ומיבעיא לי' אם פרץ אמה. שבזה לא נתבטל ההקף הישן שהוקף שלא לשם דירה. וגדר ואח"כ פרץ עוד עד עשר אמות. שבכל פעם בפני עצמה לא נתבטל ההקף הישן ולא מיקרי זה הקף לשם דירה דעדיין ההקף הישן קיים. או דלמא כיון דסו"ס נעשה גדר חדש ביותר מעשר לשם דירה ממילא בזה נמי נתבטל ההקף הישן. וצדדי הספק הם אם צריכים ביטול הקף הישן בפועל ממש ואז אין זה ביטול דהא בפועל לא נתבטל בשום פעם. או דצריכין דיהי' רק גדר חדש שהוקף לדירה אף דאין כאן ביטול הקף הישן בפועל ממש אך ממילא נתבטל. וקפשיט מניקב כמוציא זית וסתמו. דהתם נמי צריך שיהי' מנקב כמוציא רימון וכיון שסתמו אינו מנוקב עוד אם נימא דסתימה החדשה חשובה כסתימה לגבי הכלי ונתבטל לגמרי הנקב שהיה מקודם. א"כ אף שניקב אח"כ כמוציא זית. היה צריך להיות נחשב כניקב רק כמוציא זית ולא נטהר מטומאה ראשונה. אך כיון דחזינן דהתם הך סתימה החדשה אינה נחשבת כסתימה לגבי הכלי ואם ניקב עוד כמוציא זית מצטרף למוציא רימון משום דפנים חדשות באו לכאן ואין זו נחשבת לסתימה. דהתם נמי איך צריך שיהי' ניקב בפועל רק ששיעור כמוציא רימון צריך שיחסר מהכלי מכפי שהיה בעת שנטמא. ואף שבפועל לא חסר בשום פעם בהכלי כמוציא רימון. אך כיון שזוהי רק פנים חדשות א"כ חסר מהכלי כמוציא רימון מכפי מה שהיה מקודם. והוא הדין בהוקף שלא לשם דירה אם פרץ אמה וגדר דאין גדר זה מעכב מלחשוב לנתבטל ההקף הראשון. כיון שפרץ וגדר אח"כ כשיעור. וגם הך אמה שגדר ג"כ מצטרף לביטול הקף הישן משום דפנים חדשות הוא ואינו מהקף הישן. וכן משמע בחידושי הרמב"ן בשבת (דף קי"ב) וז"ל וה"נ אעפ"י שנקב ונסתם ונקב ונסתם כיון שהגיעו נקבים למוציא רימון הרי הן כמנוקבים עכשיו דמשירדה להן טומאה זו נסתמו כולם ופנים חדשות הן עכ"ל. והיינו כמש"כ. וכן נמי שקרפף חשבינן כפרוץ לגבי הקף הישן כיון דאח"כ גדר ופנים חדשות באו לכאן, אף דלא היה פרוץ בפועל בשום זמן. ובזה עולה כהוגן מה שכתב בהגה' הרש"ש דאף אם פרץ רק אמה וגדרה ואח"כ פרץ עשר אמות ולא גדרן גם כן מחשב הוקף לדירה. דהוי כאילו בפעם אחת פרץ יותר מעשר ונתבטל הקף הראשון ואח"כ גדר אמה דמהני

ולכאורה דבר זה במחלוקת שנוי דהנה הרא"ש בעירובין פ"ב סי' ד' כתב וז"ל הרחיק מן הכותל ד' עשה מחיצה להקיפו לדירה ע"י מחיצה זו הועיל. נ"ל דאין צריך לעשות מחיצה אלא ביותר מעשר דבבנין מחיצה חדשה סותר את הישנה והוה לי' כעין פרץ אמה וגדר אמה. וכן משמע הא דקאמר הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה משמע דיש לקרפף שלש מחיצות מצד אחד ובאותה מחיצה שעשה לפני התל הוקף כולו לדירה עכ"ל. וכן כתב הטור באו"ת סי' שנ"ח שבנה מחיצה באורך י' לפני המחיצה הראשונה לבטל מחיצה הראשונה שתהי' כמו שאינה ויהי' מוקף לדירה ע"י השניה עכ"ל. והיינו דאין צריך שיתבטל הגדר הישן בפועל. רק כשיש גדר חדש ממילא נתבטל הישן. וכיון דבפורץ ביתר מעשרה נתבטל הישן. אם גדר גדר חדש ממילא נתבטל. אך רבינו יהונתן בפרק ב' דעירובין בהלכות סי' תקצ"ז כתב וז"ל ואמרינן לקמן הוקף שלא לדירה ולבסוף פתת בתוכו לא מהני לי' ולא מידי עד שיעשה לו מחיצה אחרת מבפנים רחוק ממחיצות הראשונות ארבעה טפחים וכיצד יעשה שלא יצטרך למחיצות אחרות כל סביבות הקרפף פורץ בה פרצה שהוא יותר מעשר ונתבטלו כל המחיצות כו' עכ"ל. הרי דחולק ומצריך שצריך לעשות המחיצות השניות כל סביבות הקרפף. ומהריטב"א בחי' לעירובין (דף כ"ה ע"א) ד"ה הרחיק מן הכותל משמע דס"ל שמחיצה אחת כולה צריך לעשותה רחוק ד' טפחים. ולכאורה אפשר לומר דהריטב"א אזיל לשיטתו שכתב בחי' (בדף כ"ד ע"א) באיבעיא דפרץ אמה וגדר אמה וז"ל פירוש דהשתא איכא גדר יותר מעשר לשם דירה אלא שלא נעשה הכל ביחד מי אמרינן דכל אמה ואמה בטלה בשעתה או דילמא דהשתא חוזר הכל וניער ומצטרף עכ"ל וזה מורה לכאו' כמו שפי' כת"ר ולפ"ז משגחינן רק בהגדר שנתחדש והגדר הישן צריך שיתבטל בפועל ממש. והוא הא נתבטל בפועל ממש כיון דפרץ ממנו יותר מעשר. רק דהגדר החדש בכל פעם נתבטל וא"א לומר שהוא נעשה לדירה. אך אם חוזר וניעור א"כ שיעור הכשר גדר נעשה לדירה. ומשו"ה נמי התם ס"ל דהגדר השני צריך להקיף כל הקרפף וממילא הגדר הישן נתבטל בפועל ממש. דהא אינו משמש כלום להקרפף. ורבינו יהונתן ס"ל ג"כ כהריטב"א באיבעיא דפרץ אמה וגדר

אלא דא"כ איך נאמר בהאיבעיא דפרץ אמה וגדר שהגדר הישן נתבטל בפועל ממש בכה"ג כיון שפרץ ממנו יותר מעשר אף אם לא בפעם אחת ובכל פעם לא היה פרוץ ממנו רק אמה. הא כבר פירש"י בטעמא דמלתא דבקרפף שלא הוקף לדירה שפורץ בו פירצה יותר מעשר דהוי כמי שאין לו מחיצות. וכן כתב רבינו יהונתן גופי' שם שאפילו היה מוקף לדירה היה אסור לטלטל בו אף כנגד העומד אעפ"י שהעומד מרובה על הפרוץ עכ"ל. וא"כ בהאיבעיא דפרץ אמה וגדר הא בשום פעם לא נתבטלו המחיצות דאילו היה מוקף לדירה לא היה אסור לטלטל בו בשום פעם

אשר על כן נראה דגם הריטב"א ורבינו יהונתן ס"ל ג"כ דלא בעינן שגדר הישן יתבטל בפועל ממש. רק דכיון דיש גדר חדש ממילא נתבטל הגדר הישן. ומה שכתב הריטב"א וז"ל או דילמא דהשתא חוזר הכל וניעור ומצטרף עכ"ל נראה לפי ענ"ד בכונתו. דלא אמרינן כיון דבכל פעם לא היה ביטול ההקף הישן. א"כ אין הגדר החדש מועיל קמ"ל דחוזר וניעור ומצטרף. היינו כיון דפנים חדשות באו לכאן וממילא נתבטל ההקף הישן דאינו מעכב על הגדר החדש מלהצטרף. אלא דזהו רק אם עכשיו סו"ס הגדר הישן אינו בפועל כמקדם. דהא ביותר מעשר סו"ס היה נפרץ. ועתה הוא גדר חדש. דאם לא היה הגדר החדש. הגדר הישן לא היה מועיל כלום. אבל אם הגדר הישן ישנו בפועל רק שיש גם גדר חדש בהא ס"ל דצריך הגדר החדש להועיל להקרפף ואז הגדר הישן נחשב כמי שאינו. אבל אם הגדר החדש אינו מועיל להקרפף כגון שהוא אינו רק יותר מעשר. א"כ הרי הגדר הישן לפניך שהוא מקיף הקרפף והמחיצה החדשה