תשובה שלמה - א קג

פעולה בהנדר א"כ כיון שכבר נסתלק ואין לו זכות להפר הנדר הרי אין שתיקותו אח"כ בסוף יום שמעו פועל כלום, בהא דשתק בסוף יום שמעו ולא הפר דהא סילוקו שנסתלק מזכותו בההקם שקיים את הנדר היא שגרמה לו שלא יפר, ומכיון שדבר אחר גרם לו שלא הפר אין יום שמעו מעכב, ומשו"ה יכול הוא לשאול על נדרו אף אחר כמה ימים ויפר אז דלשיטת הרא"ש אין עצם השתיקה היא המקיימת אלא חסרון ההפרה היא המקיימת עיין בלשונו (בדף ע"ח ובדף ע"ט) וכיון שדבר אחר גרם לו שלא להפר, הרי מצד הדין יכול עוד להפר אף אחר יום שמעו ושוב אין כאן חסרון ההפרה ולא דמי לשותק ע"מ למיקט דהתם אין לו שום עיכוב מלהפר ומכיון שלא הפר בפועל בלא שום עיכוב נתקיים הנדר, אבל כאן כיון שנסתלק מזכותו בההפרה הרי לא הפר מפני סיבה זו שנסתלק מזכותו, אבל לשיטת הר"ן דבההקם אינו מסתלק מן זכותו להפר רק שמוסיף חיזוק בהנדר וגם הוא ס"ל דאין חסרון ההפרה מקיים הנדר אחר יום שמעו, רק שתיקותו הוא המקיימת ואף שיש עיכוב על ההפרה מ"מ עצם השתיקה מקיימת וגם לשיטתו אין כאן עיכוב על ההפרה דהא בההקם אינו מסתלק מזכותו להפר רק שהוסיף כח בהנדר וא"כ אף שנשאל על הקמתו כיון שעבר יום שמעו בשתיקה שוב אינו יכול להפר, ואין לומר דכאן השתיקה אינה מקיימת דהא משקיים כבר בפועל אין כאן עוד הוכתה לומר דכיון דעבר יום שמיעה ולא הפר דגלי אדעתי' דרוצה בקיומו של נדר דהא כבר קיים בפועל וא"כ אין כאן עוד קיום שני בשתיקתו דאנא הכי קאמינא, כיון דחזינן דאם שתק כל יום שמעו גזרה התורה דאח"כ א"א עוד להפר בשום פנים אף בשותק ע"מ למיקט דסו"ס הרי שתק ומכש"כ לפי מה שכתבתי בשיטת הר"ן דאינו מסתלק מזכותו להפר בההקם, וא"כ אין עיכוב בהפרה מצד קיומו, וכל שעבר יום שמעו אף שנשאל על הקמתו ונתבטלה ההקמה אך הרי יש כאן שתיקה בכל יום שמעו ומשו"ה שוב אינו יכול להפר, ועיין בלשון הר"ן בהלכות בכתובות (דף ע"א) ועוד לפי מה שכתב בתשו' רעק"א סי' מ"ח דאף לשיטת הר"ן אם אחר ההקם הפר לה בו ביום ואח"כ נשאל על ההקם וחכם עוקר ההקם למפרע והוי כאלו לא קיים מהני ההפרה דבו ביום אחר הקמתו א"כ הרי היה אפשר לו להפר בו ביום ומדלא הפר עוד ושתק כל היום הרי כאן עוד הקם בשתיקתו בסוף יום שמעו

וראיתי בחידושי חתם סופר על נדרים (דף ע"ט ע"א) ד"ה נשאלין על ההקם שכתב דדעת רבינו יונתן שבהג"ה מרדכי היא דיכול לשאול על הקמתו אף אחר יום שמעו שבהגהת מרדכי ס"פ כירה הקשה עליו הר"י מסוגיא ר"פ המדיר דמיירי בנדרה היא וקיים לה בעלה ונותנין זמן חדש שמא תמצא פתח לנדרה ש"מ שיש לה היתר במקום בעל וצ"ל דר' יונתן דס"ל דאין לה היתר אחר קיומו של בעל ס"ל התם משום שמא ימצא הבעל פתח להקמתו בתוך חדש ימים עכ"ד ולפי מה שכתבתי לעיל ליכא למימר הכי דכיון דס"ל לר' יונתן דאין היתר אתר קיומו של בעל הרי ס"ל דבההקם אינו מסתלק מזכות ההפרה שיש לו, אך הוא מוסיף חיזוק לנדרה בההקם, וא"כ אין לו שאלה על ההקם כ"א באותו יום של שמיעה, ואפשר דר' יונתן יתרץ הא דהמדיר דרישא לא מתוקמא בנדרה היא וקיים לה איהו רק בשמדירה הוא, אך רק הא דמדירה שלא תאכל אחד מן הפירות מיירי דנדרה היא וקיים לה איהו, והתם מוציא סתם משום דמסנא סני לה ע"ש

אך מה שקשה על זה דהרדב"ז בתשו' סי' שני אלפים קפ"ז כתב דהרמב"ם ס"ל דאין מתירין אחר הקמתו של בעל והא בפרק י"ג הל' כ' מהל' נדרים כתב המקיים נדרי אשתו או בתו ונחם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו הקמתו וחוזר ומפר לה בו ביום וכתב הכ"מ דהרמב"ם ס"ל כהטור דיכול לשאול אפי' אחר כמה ימים וכן כתב הרדב"ז שם דמדכתב וחוזר ומפר לה בו ביום משמע שההפרה צריכה להיות בו ביום, אבל השאלה על ההקם אינה צריכה בו ביום, ולפי מה שכתבתי א"א שיסבור שניהם כאחד דמדס"ל להרמב"ם כהטור דיכול לשאול על ההקם אחרי יום שמעו, א"כ ס"ל דבההקם אינו אלא מסתלק מזכות ההפרה וא"כ היה צריך להיות אפשר להתיר אחר קיומו

אלא דממה שכתב הרדב"ז ז"ל ראי' דהרמב"ם ס"ל דאין מתירים לה אחר הקמתו של בעל מהא דלעיל גופי' שכתב הרמב"ם המקיים נדרי אשתו כו' ונחם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו הקמתו וחוזר ומפר לה בו ביום הרי לך בהדיא שאפי' שנחם על הקמתו אין מתירים לה, אלא מתירים הקמתו והוא מפר לה בו ביום עכ"ל אין הדברים מובנים לענ"ד דהא אפשר שמתירים לה אפי' לא נחם על הקמתו ומכש"כ כשנחם, אך מה שכתב דנשאל על הקמתו ומפר לה היינו היכא דהיא אינה רוצה לשאול על נדרה והא הוא יכול להפר לה בעל כרחה, וגם היכא דאין לה פתח על נדרה בכה"ג הוא צריך להפר אבל אה"נ היכא דהיא יש לה פתח על נדרה מתירים לה אף לאחר שקיים לה

ועל פי הדברים האלה אינם מובנים לי נמי הא דכתב בהגה' מרדכי בשבת פרק ג' וז"ל מי יימר דמזדקיק לי' מכאן היה ר' יונתן מוכיח דאין אדם יכול להפר אחר קיום של בעל דאם לא כן מאי קאמר מי מזדקיק לי' הלא היא תלך לפני שלשה הדיוטות כדאמרינן בסמוך עכ"ל דהא כשאין לה פתח לנדרה נמי בעל מפר ואההיא הקשה מי יימר דמזדקיק לה בעל ובכה"ג כשאין לה פתח אף אי מפר לה בעל ליתסר לה משום מוקצה וכשאין לה פתח לא תלך לפני שלשה הדיוטות כדי שיתירו לה

סימן כט שאלה האומר ככר זה אסור עלי כבשר חזיר וכנבלות וטריפות אי אסור או לא

תשובה דבר זה מבואר בתשובות מהר"ל אבן חביב ז"ל סימן כ"ז וז"ל עוד רציתי לעמוד על דעתך בדין אחר שהוא מן הענין להתלמד במקום אתר והוא שמי שאמר לאשתו הרי את אסורה עלי כאמי האם הוא נדר או לא כיון שבסוף דבריו נדר בדבר האסור ודעתי נוטה שהוא נדר ואף על גב דתנן ר"פ ואלו מותרין האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחים לו פתח כו' והכונה שמן הדין אינו נדר אלא שמחמירים עליו להצריכו שאלה ומטעמא דקרא דקאמר כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור כדאיתא התם בר"פ שבועות שתים בתרא זהו דוקא כשאמר הרי את כאמי או הרי את עלי כאמי או הרי את אסורה כאמי שכל זמן שלא השלים לומר כאמי אין במשמע כל אלו הלשונות שום נדר ולא קבלת איסור והרי נדר בדבר האסור, אמנם כשאמר הרי את אסורה עלי הרי זה נדר והיא אסורה עליו ומשום דהשלים לומר כאמי לא פקע האיסור שקבל עכ"ל, ומזה מבואר דגם באומר ככר זה אסור עלי כבשר חזיר ג"כ אסור משום נדר דכיון דאמר ככר זה אסור עלי הרי זה נדר ומשום שהשלים לומר כבשר חזיר לא פקע האיסור שקבל, וכן כתב הרדב"ז בתשובה חלק ד' סימן ג' שמה שהוסיפו לכתוב כאמו ואחותו אין זה כמתפיס אלא כמוסיף ע"ש

ובספר מחנה אפרים הלכות נדרים סימן י"א חלק על זה וכתב וז"ל אבל לענ"ד אין נראה כן דהלא מפי' רש"י ז"ל שם בשמעתין נראה דמתני' איירי אפי' באמר לה הרי את אסורה עלי כאמי ואפ"ה לא אמר כלום