תשובה שלמה - א קב

לן דלא היה בלבו לקיימם שמא נדרה דברים שהוא בוש בהם והוה קיום בטעות ורק כששמע אז יכול לקיים הנדר, וא"כ עיקר קיום הנדר תלוי בשמיעתו, ולפ"ז מתורץ קושית בעל משכנות יעקב דנהי דבתחילה נקט סתמא דגמרא דלר"א יכול להפר אף בלא שמיעה וגם רבנן מספקי להו בהא, אך לפי המסקנא דמסיק דרבנן גמרי מהיקשא דאין מפר כ"א אחר שבא לכלל הקם ולכלל הקם הוא בא רק לאחר שמיעה דקודם שמיעה אף דכבר נדרה א"א לקיים משום דהוה קיום בטעות ורק לאחר שמיעה אפשר לקיים דידע מאי דקיים א"כ עיקר החידוש של ההיקם אינו מה שהנדר כבר בעולם כ"א מה שכבר שמע מהנדר ואינו קיום טעות ובהא גמרי רבנן מהיקשא דמפר רק הנדר שבא לכלל ההיקם והיינו לאחר ששמע, ולפ"ז מהך סוגיא אדרבה אפשר לומר דגם בהפר צריך לשמוע הנדר

ובשיטת הר"ן נראה לענ"ד דס"ל דבהא שהבעל מקיים נדרי אשתו הוא מוסיף חוזק וכח בהנדר והרי הוא כמי שמדירה דהא כתב בנדרים (דף, ע"ה ע"א) בטעם הא דא"א לקיים הנדר קודם שנדרה וז"ל דדוקא לענין הפרה אמר ר"א מופר משום ק"ו כו' אבל לענין הקמה אדרבה דנהי דאשכחן דנדרים שחלו דחמירי מצי לקיומי מאן לימא לן הכי בנדרים שעדיין לא חלו דלא אלימי עכ"ל, ואי נימא דהא דהבעל מקיים נדרי אשתו אינו רק מסלק כחו וזכותו מאי תליא בהא דאי חמיר הנדר או לא חמיר אך אי נימא דבקיומו מוסיף כח בהנדר שפיר איכא למימר דבנדרים שחלו דחמירי מצי להוסיף בהם כח וחיזוק, אך בנדרים שעדיין לא חלו דלא חמירי מאן לימא לן דמצי לקיים ולהוסיף להם כח וחיזוק

אלא דאם ס"ל להר"ן ז"ל דבההקם הוא מוסיף כח וחיזוק בנדרה והנה כמו שמדירה הוא א"כ אם קיים לה הבעל אין חכם או ג' הדיוטות מתירים לה כמוש"כ לעיל, והא לא משמע כן מדברי הר"ן בהלכות בכתובות (דף ע"א) דנהי דהא דהביא שם דברי רש"י שמשמע מדבריו שאף אחר ההקם אפשר לה לשאול על נדרה שאפשר דרק רש"י ס"ל הכי והוא רק הביא דבריו, אך הא כתב שם וז"ל ועוד דודאי כי אמרי' וקיים לה איהו לאו דוקא דבשחק לה נמי אמרי' דהוא נתן אצבע בין שיני' כו' עכ"ל דמזה משמע דס"ל דקיים ושתק חד דינא אית להו. די"ל דנהי דס"ל דלענין הא דמשמע דהוא נתן אצבע בין שיניה חד דינא אית להו דגם הא דשתק ולא הפר לה הוא גרם דתשאר בנדרה דהא ביכלתו היה להפר נדרה, אך מ"מ בעיקרא דדינא לא דמי להדדי דבקיים הוא מוסיף כח וחיזוק בהנדר גם מגרמא דידי' ובשותק הוא רק מסתלק מהזכות שיש לו להפר נדרה, ואפשר עוד לומר לאידך גיסא דלשיטת הר"ן גם אם החריש לה ביום שמעו ג"כ הוה קיום והוא מוסיף בזה כח וחיזוק בהנדר וכמו שכתב בתשו' מהר"י מינץ לשיטת הסוברים דאין חכם יכול להתיר אחר הקמתו של בעל דהיינו אף אחר ששמע ולא הפר, וא"כ ניחא הך דכתובות דבשתק נמי אמרי' דהוא נתן אצבע בין שיניה דכיון דגם בשתק הוא כמדירה הרי הוא נתן אצבע בין שיניה

ובזה ניחא מה שכתב הר"ן בנדרים (דף ע"ט ע"א) ד"ה הפר בלבו וז"ל ונראה בעיני דילפינן לה משתיקה ביום שמעו שהיא מקיימת דטעמא מאי משום דכיון שעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתא שהוא רוצה בקיומו של נדר אלמא כל שבלבו לקיימו סגי, אלא דיהיב לי' רחמנא כל ההוא יומא להפרה משום דעד דערבא שמשא לא מוכח מידי שיהא רוצה לקיים דדלמא בתר הכי מפר לה כיון דבתר דעת' בלחוד אזלינן ומינה דכל שקיים בלבו קיים לאלתר דהו"ל כאילו עבר יום שמיעה עכ"ל. דלכאורה אינו מובן דדלמא הא דבשתיקה ביום שמעו הנדר מקוים אינו משום דהוה כמו שקיימו אלא מפני שאין כאן הפרה וממילא הוי מקוים דהתורה אמרה דרק ביום שמיעה יכול להפר ומשעבר היום ושתק ולא הפר ממילא נשאר הנדר, אבל אין זה משום דקיים לה, ואיך אפשר ללמוד מזה דאם קיים בלבו באמצע היום דלהוי קיום דלמא כיון דאכתי אין כאן חסרון הפרה דהא יכול הוא עוד להפר כל יום שמעו קיים בלבו אינו קיום וא"כ נימא דאכתי יכול להפר אף שקיים בלבו

אך לפי מה שכתבתי כל זה ניחא דכיון דס"ל להר"ן דבההקם הוא מוסיף כח וחיזוק בהנדר וא"כ מצד חסרון ההפרה לח היה עיכוב בשום פעם, דאף דאין כאן הפרה מ"מ הנדר לא נתחזק עי"ז ולא הוסיף כח וכיון דאמרה תורה דאם החריש ביום שמעו דאינו יכול להפר עוד, ע"כ שזהו מפני שכבר נתוסף חיזוק בהנדר מפני ששתק כל יום שמעו, והיינו מפני דמוכח דכיון דעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתא שהוא רוצה בקיומו של נדר וכיון דרוצה בקיומו הרי זה קיום מצדו ונתוסף חיזוק בהנדר ומינה ילפינן דאם קיים בלבו אף באמצע היום דהוה קיום ואף דהקיים הוא מוסיף כח בהנדר והוה כמו שמדירה ובנדר הא כתוב לבטא בשפתים וצריך להוציא בשפתיו כדאמרי' בשבועות (דף כ"ו ע"ב) מ"מ בהקם גלי קרא דאף במחשבה מהני

וניחא בזה מה שהקשה בתוספות רעק"א על משניות נדרים פרק י' מ"ז וז"ל הרי הם קיימים לא אמר כלום כו' כ"כ הר"ן מבואר דליכא לימוד בהקמה אלא דליכא ק"ו, וק"ל דא"כ היאך דחו רבנן הק"ו מהקישא את שבא לכלל הקם מ"מ הא אפשר לקיים שניהם דנלמד הפרה מק"ו דיכול להפר מקודם שנדרה ואח"כ נקיש הקמה להפרה דיכול לקיים קודם שנדרה וצ"ע עכ"ל, ולפי מה שכתבתי בדעת הר"ן יש לתרץ קושיתו, דכיון דס"ל להר"ן דבההקם הבעל הוא מוסיף חיזוק וכח בהנדר א"כ קודם שנדרה אין במה להוסיף חיזוק וכח ומצד הסברא הפשוטה אין לההקם על מה לחול, והנה הר"ן בנדרים (דף ס"ט ע"א) ד"ה ואת"ל כתב וז"ל בהפר מהו מי אמרי' נהי דלא שייכא בי' שאלה אפי' הכי אמרי' דיש שאלה דאתקושי איתקוש או דלמא למילתא דהפרה לא חזיא לי' לא איתקוש עכ"ל, וא"כ מעתה אין לומר עוד דנקיש הקמה להפרה דיכול לקיים קודם שנדרה דכיון דמסקינן דאין שאלה בהפר וא"כ למילתא דלא חזיא לי' לא איתקוש, וכיון שכן הא קודם שנדרה לא שייך הקמה דקודם שנדרה אין לההקם על מה לחול ולהוסיף כח וחיזוק בנדר שאינו עוד בעולם ושוב מצאתי בהגה' תפארת ירושלים שכתב קצת באופן זה אך לא ביאר ככל הצורך

ובזה נראה לכאו' בהא דאפלגי נמי דהא דיש שאלה בהקם דלשיטת הטור ביור"ד סי' רל"ד דאם שאל על הקמתו אפילו אתר כמה ימים הרי זה יכול להפר, ומסתמא גם הרא"ש ס"ל הכי דהטור מסתמא לא פליג על אביו, וגם מדברי הרא"ש עצמו יש לדייק כן מהא דכתב בגיטין (דף ל"ה ע"ב) שכתב וז"ל וא"ת ידירוה בפני הבעל ויאמר קיים ליכי שאז אינו יכול להפר כו' או שמא ישאל על ההקם ואח"כ יפר לה עכ"ל משמע מזה דס"ל דיכול לשאול על ההקם אפי' אחר כמה ימים דיום אחד אפשר לשומרו שלא יפר לה וכן כתב בקרבן נתנאל שם ס"ק ע' וז"ל והתוס' לא ניחא להו בתירוץ זה דאזלי בשיטתם בכתובות פרק המדיר (דף ע"א) שכתבו שם דאין נשאלין על ההקם אלא ביום שמעו כו' אבל עבר יום שמעו אינו יכול להתיר, וא"כ אכתי קשה להו ידירנה בפני בעלה ויקיים לה הבעל ובאותו יום נשגיח עליו שלא ישאל על הקמתו כו' עכ"ל וכ"כ בתשו' רעק"א סי' מ"ח ע"ש אך הר"ן בנדרים (דף ע"ט ע"א) כתב דדוקא באותו יום שמיעה נשאל על ההקם, אבל ביום שלאחריו אין נשאל על ההקם וכן כתב בכתובות (דף ע"א) בהלכות ולפי מה שכתבתי אפשר לומר לכאו' בטעם מחלקותם דלהרא"ש והטור דס"ל דבהקיום הוא רק מסתלק מזכותו אבל אינו א שום