תשורת ש"י מהדורא תנינא תרנד

לו ראובן תבע משמעון עפ"י פנקסו שהקיף לו עשרים שק קמח בפרוטרוט הנכתב בפינקס זמן לקיחת כל שק ושמעון משיב דגם הוא יש לו פינקס ונכתב בו רק חמשה עשר שקים וחייבוהו הב"ד לישבע ואמר להיות זה מזמן הרבה אינו יכול לישבע כי אפשר מחמת טרדא שכח מלרשום בפנקסו כל שק כשלקחו גם ראובן אמר שאינו זוכר מעצמו רק כן כתוב בפינקסו וידוע בבירור שלא כתב מה שאינו אמת אם דין שמעון כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא ומתוך שאינו יכול לישבע משלם

נב מי שנתחייב שבועה ורצה לישבע ועיכב עליו הדיין ובתוך כך באו עדים והכחישו אותו אם נפסל לעדות ושבועה

רא ראובן החזיק עצמו לגבאי בבית המדרש בלי הסכמת הקהל ואחר כך עשו זיין טובי עיר ועשו את שמעון לגבאי ותובע ראובן שהוציא מכיסו על עצים ושאר צורכי ביהמ"ד אם נאמן ליטול בשבועה כי ירד שלא ברשות

ד ראובן הבריח נכסיו מחמת בע"ח וכתבין בגרונד בואך על שם שמעון ואחר מות ראובן מכרן שמעון ללוי ועתה מבררים יורשי ראובן שלא העלה נכסיו על שם שמעון רק להברחה אם מחויב לוי להחזיר הנכסים ליורשי ראובן וחילוק בין ידע לוי או לא ידע וביאור מ"ש בערך ש"י על חו"מ סי' ע"ג דאין לוי מחויב להכתיב על שם יורשי ראובן

א מי שאכל שני חזקה ובגרונד בואך נכתב על שם מערער וגם אם המערער פרע עד עתה המס שעל אותו שדה

לא רו"ש שכנים סמוכים זה לזה קרוב לעשרים שנה ובתי החצרים ישנים אי אפשר לברר מתי נבנו וראובן קנה החצר עם הבתים שבחצר מישראל אחד שירש מאביו ולשמעון נשאר החצר והבתים ירושה מאביו וחצרו של שמעון אינו רחק רק כשיעור עגלה וסוסים אשר מכניסים עצים לבני החצר וסחורות ואחורי בית ראובן לחצר שמעון וגם בית ראובן בולט על חצר שמעון ערך שלשים צענטי מעטטיר ותחת הבליטה לצד ר"ה עומד קרש של שמעון דבוק לכותל ראובן מחובר במסמרים ועל הקרש תלוי שער החצר לפתוח ולסגור ועכשיו רוצה ראובן לבנות בית אחר במקום הראשון ואין מניחין שרי העיר לבנות כמקדם עם בליטה לאחורי הבית ומוכרח לעשות כותל שוה ממטה למעלה ורוצה ראובן להעמיד הכותל המקום שהי' תחת הבליטה ואם יעשה כן לא יהא לשמעון דרך לעגלה וסוסים לחצרו כי צר לו המקום זולת מקום שתחת הבליטה וגם אם יש לסמוך על המאפה

לד על מה שכתבתי בסימן למ"ד דשמעון בעל החצר יש לו חזקה בקרקע שתחת הבליטה מאחורי כותל של ראובן אם דוקא מחמת שחצרו של שמעון קצר ואין לו מעבר לעגלות וסוסים וסחורות לחצרו רק עם אותו קרקע שתחת הבליטה אבל אם חצרו של שמעון רחב בלאו הכי אלא דמשתמש בשאר דברים תחת הבליטה אם יש לו חזקה גם איך אינו קרוי מנהג וגם לענין המאפה. וגם אם ממונה מהמלך שיהא נאמן וידוע דמקבל שוחדא אם אמרינן דינא דמלכותא דינא הוי הפקרו הפקר

לג החזיק בנעיצת קורות בכותל של שכנו אם בעל הכותל רוצה לבנות כותל אחר וסותר הישן אם יש זכות לבעל הקורות בכותל החדש לנעוץ קורות

נג ראובן קנה בית וחצר מישראל ואין ידוע אם המוכר לו החזיק כלל בחצר ובשכנתי יש לעכו"ם בית ובספר הערכי נכתב בגרונד בואך ששייך החצר להעכו"ם וראובן נשתמש בהחצר יותר מן שלשים שנה אח"כ מכר העכו"ם ביתו לשמעון וטוען שמעון דהחצר שלו כיון שכן נכתב בגרונד בואך ומבאר אם מועיל ס"ס או רוב להוציא קרקע מהמחזיק שאין לו חזקת מרא קמא

קוף עמ"ש בחו"מ סימן קמ"ט לענין אם נהגו כל בני העיר למול בבית הכנסת אחד ועתה רוצים בני ביהכ"נ אחר למול בניהם בבית הכנסת שלהם

קנט מי שהחזיק גשר של הראר בשכירות ג"ש ואח"כ נתן שוחד להפקידים ע"ז כדי שימסרו לו הגשר בזול ולא יעשו ליסיטאציא או יעשו בסתר וביום דלא שכיחי לבא ליצטאנצין אם מותר לאחר להוסיף על השכירות ולגלות להשר שגדול מן הפקיד ויכריח להפקיד להשכיר הגשר לזה שהוסיף וכשנודע לשוכר הראשון רוצה גם הוא ליתן אותו הוספה אם מחויב השני לסלק ידו ולהחזיר הגשר להראשון גם אם יש בשכירות גשר תקנה שלא ישכור אחר

ד שורפי שפירטאס נשתתפו כדי למכור ביוקר לסוחרים ולמוזגים רק נשארו באותו גליל שני שורפי שפירטאס שלא נשתתפו ומוכרים להמוזגים שבעירם ולכפרים אשר סביבותיהם שפירטאס טוב יותר ובזול יותר והעמידו השותפים יהודי אחד סמוך להם למכור בפחות מהקרן וגם העמידו סוחר אחד שעל ידו יבוא השפירטאס לאותו יהודי ועל ידי זה באים כל בני הכפרים ליקח יי"ש מסוחר זה ומיהודי זה ומקפחים פרנסת המוזגים הסמוכים וכונתם להכריח כל המוזגים שיתחייבו בשטר חיוב ליקח מהם יי"ש ביוקר והסוחר ואותו יהודי טוענים מה להם בקיפוח של המוזגים ואם המה יסתלקו יכנסו אחרים תחתם מאן דלא צייתו להורים ומורים

נון מי שהי' לו רשיון על ליסענץ והלשינו אחר אצל הממונה ואחר שיצא הדת למעט ליסענץ אחד מאותו מקום ניטל מזה הליסענטז והשתדל המלשין אצל הממונה ליתן לו ליסענטז מחמת שיעשה קאסינא וניתן לו ובא הראשון ותבעו כי הסיג גבולו גם גרם לו מתחילה הוצאות שלא יקחו ממנו הליסענטז

כו בית המדרש שנשרף ובאים לבנותה מחדש ולהרחיבה והוצאות הבנין יתנו בני בית המדרש ומקודם הי' לאחד מקום גימ"ל בכותל מזרח מצד ארון הקודש ומצד דרום הי' מקום שביעי ועתה רוצים ליתן לו מקום שביעי מצד ארון הקודש בכותל מזרח והוא מקום שביעי מצד דרום. עוד שאלו' דזקן חשוב הי' לו מקום אצל ארון הקודש ואחר שנשרף בית המדרש נפטר הזקן וטוענים הגבאים דלא נמכר אותו מקום להזקן לחלוטין רק על ימי חייו דהא ראי' דנמכר בזול הרבה יותר משאר מקומות ומקום זה שוה הרבה יותר משאר מקומות והפינקס נשרף ואי אפשר לברר משם

קי עמ"ש הסמ"ע בסימן שע"ז דמצר שהחזיקו בו רבים טוענים להם שברשות החזיקו

קלו באיזה מדינה יצא פקודה למנות טובי קהל בכל עיר ועל פיהם ינהגו הקהל ונמנו טובי קהל עפ"י שרי העיר והטילו הטובי קהל מס על כל יחיד ליתן חק קבוע לאיזה יחידים אשר אין צורך כלל להקהל בהם גם שכרו חזן אשר אין צורך