תשורת ש"י מהדורא תנינא תרנב

קשר בסוף החוט רק מחמת שהחוט ארוך נשארו היריעות פרודות זה מזה

קסט ישב בביהמ"ד על הספסל ובא אחד והניח ספרים על הספסל אם מחויב לעמוד. גם מחיצה שבין המקומות שבספסל מהני שא"צ לעמוד

קפה מרתף שכותליו לחים מאוד וודאי שעד ששה חדשים תרקב המזוזה או ימחקו האזכרות אם מותר או מחויב לקבוע שם מזוזה

כא עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י מהד"ק סימן ש"ע בענין מכירת וולדות קודם שנולדו לענין בכור ולענין אם אמר הישראל להגוי לכשתלד קנה

רג בכור שהומם במום עובר דגם בזמן ביהמ"ק אסור רק מדרבנן לעשות מום קבוע ובזמה"ז גם בתם אינו רק מדרבנן אם מותר להטיל בו מום ע"י גוי

סט עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן שכ"ד לתרץ מה שהקשה על הר"ש ורא"ש ועל מה שהקשה השואל על לבש"ר שפסק דבארשט שהחמיצו בשאור של טבל בפחות מששים יכול להפריש עליו ממק"א דטעם כעיקר דאורייתא

מה מי ששמע שמועה קרובה ולא התאבל בשוגג או במזיד ובא לשאול אחר למ"ד יום מיום המיתה אם חייב להתאבל כל שבעה או מונה מיום השמועה או סגי בשבעה אחת כדין שמועה רחוקה

מו שמע שמועה קרובה ולא התאבל וביום שבת יום ד' לשמועה בא לשאול אם סגי עד מקצת יום שלישי שבשבוע אחר השבת או יתאבל עד עש"ק בבוקר או עד חשיכה

פז איש חסיד הי' ובר אבהן ושבק לן חיים ורצו בני משפחתו להוליכו למק"א יען שלא הי' ניחא לו להקבר בעירו אך בזאת נתרצו להקבר בעירו כשיסכימו הח"ק לבנות אהל על קברו והסכים ראש הח"ק וקיבל בעד הקרקע והסכמת האהל איזה סך ואחר איזה ימים נפטר גם ראש החברה קדושה זה ונקבר אצל חסיד זה ואין מניחים בניו לעשות אהל באמרם שאין זה תפארת אבותם ראש הח"ק שיהא מונח אחורי הפרגוד

קטו קנה גוט דהיינו שדות וכרם וידוע שהי' שם ביה"ק של יהודים וכעת אין ידוע מקום ביה"ק וכבר כשהי' ביד הגוי ערך שנים עשר שנים חרש וזרע ויש הפ"מ בין להניח בורה בין לבדוק ע"י חפירה

קעא אם האבל יאמר הודו בע"ש לפני מנחה

קעב אם יאמר האבל בשבת שלום עליכם וכל פזמון. ולענין שאילת שלום ואבל בשבת

קנח מי שנשטתית אשתו והשיג התרה ממאה רבנים לישא אחרת ומתה אח"כ הראשונה אם חייב להתאבל

קעז חולה נתן סך ממון לשליש לעשות ממנו צורכי קבורתו ומצבה אם הקבורה ומצבה קודמין לכתובת אשתו ואם בניו הקטנים צריכים המעות למזונות אם שייך בזה מצוה לקיים דברי המת

טית בעל מלחמה כשהי' תוך החיל ושמע שמועה קרובה שמת בנו ולא התאבל כי לא אפשר לו שם ויצא משום תוך למ"ד יום אם מחויב להתאבל. אהע"ז

עב נשא אשה וישבה עמו שבע שנים ולא ילדה ואומרים אנשים לפי אומדן דעתם דהיא יותר מבת ארבעים שנה ואיתא בפרק יש נוחלין ניסת בת עשרים יולדת עד ארבעים אם מותר לגרשה בעל כרחה כיון שלא קיים עדיין פרי' ורבי'

קט אשה שפירש ממנה בעלה משום שיש לה ריח הפה ומאוסה בעיניו וגם אין לו בנים והאשה נשאת אחר עשרים שנה והיא עתה יותר מארבעים שנה אם אסור לישא אחרת או לגרשה בעל כרחה

קצב גרושה נשאת אחר שבעה שבועות לגירושי' ואחר שני חדשים לנשואין נעשית מסולקת דמים ועוד איזה סימן מעוברת אם כופין אותו לגרשה עתה שנודע לב"ד ויש ארבע חדשים משנת גרשה ואין עובר ניכר בה

סב אשה ששפטו הרופאים אם תתעבר היא בסכנה ורוצים ליתן לה משיחה שתשים לפני תשמיש באותו מקום ובזה תשחית הזרע ולא תתעבר

קמו על עדי עגונה שכתבו ממרחקים שמת בעלה רק יש קלא דלא פסיק דהתם רובם מחללי שבת גם יצא קול על אחד שהוא מסור

קצא איש הלך למרחוק ובא מן עיר אחת מן חברה קדושה כתב שמת שם בבית החולים אחד שאמר לפני מותו כשהי' מיושב בדעתו שהוא מן כפר פלוני ושמו לעבוויטש מאיר ושם אביו ברוך ושם אמו יוטא ושם אשתו לעביוויטש קאטלין וכשבא האגרת לאותו כפר כתבו להרב דשם והשיב שדרש וחקר ואמרו לו כנ"ל רק באגרת הרב לא נזכר שם הכפר של דירת הנפטר

קיב אלמנה בחלי' צותה ליתן עזבונה לפלוני ולפלוני ועולה יותר מסך כתובתה חמשים ז"כ ויורשי בעלה תובעים מהמקבלים אותו סך שסתמא המותר מכתיבתם הוא מבעלה והרב אומר דאחר מיתת בעלה באתה האלמנה אצלו לכתוב לה התר עסקא על החמשים ז"כ שרוצה להלוות לאחר וספרה לו שאותן חמשים ז"כ מצאה גנוז ממון בעלה שהניח

לה זקן נשא אשה ולה כסף וזהב ומעות ואמר לה בשעת השידוך שאינו רוצה ליקח ממנה שלה ולא פירותיהן ואחר נשואין התעסקה עם מעותי' ולא ביקש הבעל ממנה לא קרן ולא הריוח אחר כך הלוותה מעותי' לקרובה ומתה וטוען הבעל שמה שהלוותה מגיע לו ירושה וגם כלי כסף שלה נמצאו אצל אחי' וטוענים דהאשה נתנה להם במתנה

קעז אחד לפני פטירתו נתן סך ממון לשליש לעשות ממנו צורכי קבורתו ומצבה אם הקבורה ומצבה קודמין לכתיבת אשתו ואם נשאר ממנו בנים קטנים וצריכים למזונות אם שייך בזה מצוה לקיים דברי המת

יוד איש שלח לאשתי אגרת ע"י הבי דואר וכתוב בו דוא מיין ווייב פב"פ מעיר פלוני ביז פאן יעצט אפ גישעדען והרי את מותרת לכל אדם עד כאן והתיבות והאמלכ"א נכתב בכתב אשורית וחתם את עצמו ושני עדים כשרים חתומים בו אם רוצה אח"כ לדור עמה אם צריך לקדשה ועם עבר חדרגמ"ה

סמך איש שלח גט מאמעריקא לאשתו ולא קבלה הגט כי בקשה מבעלה מעות וכתב לה בעלה אגרת בזה הלשון מעות אין לי ומשפט הכריתות אני מושך בחזרה והבעל אינו יכול לכתוב רק הוא כתב אחר וכעת מבקשת אשתו הגט והבעל נעלם ואין ידוע אם חי כלל

פח לענין במקום שכותבין בגט מי מעיינות כתבו מימי מעיינות.