תשורת ש"י מהדורא תנינא תרנ

ס"ס שאיני מתהפך ויש חזקת כשרות רק הריעותא נולד מחיים ואם מה דלא מהני החזקה דבהמה בח"י בחז"כ הוא רק מדרבנן

סה ששים עופות לנו ברפת שנחלק לשלש חדרים פתוחים זה לזה והרפת סגור ובבוקר נמצא בשני חדרים בכל חדר שלשה עופות מתים ובחדר השלישי לא נמצא ריעותא והעופות כולם נתערבו

סח בענין דרוסה דלעיל סימן ס"ד ועל מ"ש בשו"ת ד"ח ח"א בחיו"ד סימן כ"ד

קז אם מותר לשרות חתיכות מאווזות או מן עגלים עם האור כדי להשהותן עד קרוב לג"י

כה ישראל הי' לו משרת גוי ומזונותיו עליו ולפני חגיהם דנוהגין לעשות פת עבה מאוד עם בצים ועשה לו בעל הבית כן וביצה אחת הי' בה טיפת דם והי' בהפת יותר מששים נגד ביצה זו וברח המשרת אם מותר אותו פת לישראל

מב קמח הנטחן ברחיים ומניחין הקמח ע"ג רצפת קרשים או אבנים אם יש לחוש שמא נתהוו מילבין בהקמח. ולענין תלוש ולבסוף חיברו אם דינו כתלוש ולא כקרקע

קיז שזופים שקורין פלומין גדולים ונאים אם מותר לזרוק התולע לבד ולאכול הפרי

יג עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן ס"ט סי"ד דאם בצלי לא הי' בטל ממילא גם לענין בישול לא הוי בטל כיון דהחזקנו כמאן דאיתא האיסור

צט עמ"ש בערך ש"י ביו"ד סימן פ"ו לענין ביצה טריפה שנולד ממנה עוף

קסז נשפך חלב וספק אם זב תחת קדירה של בשר או מסופק כמה זב אם יש לצרף בספק אם נכנס החלב לתוך התבשיל

קצח ע"ד חכ"א כלל מ"ה ס"ג אם כפל חלב על קדרה של בשר בחוץ נגד הרוטב וספק אם יש ששים ברוטב דמותר מחמת ס"ס. ועל סתירת הש"ך מן סימן צ"ז וסימן ק"ד

קה אם הלך קילוח חלב רותח תחת קדירה אם בשר רותח אם צריך ששים גם נגד החלב שחוץ לקדירה אם לח בלח הוי חיבור

קח על מ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ססק"ג שכ"כ רש"ל בפכ"ה סכ"ח לענין דשיל"מ אזלינן בתר שמא ולענין טעמא אם אזלינן בתר שמא בדשיל"מ

קנד על דברי מהרי"ב דשור הנסקל ל"ח דבר שבמנין משום שנמכר עפ"י רוב יחידי

קצו אם יש ס"ס לאיסור אין לבטל ספק אחד כדי שלא ישאר רק ספק אחד ויהא מותר מן התורה או שישאר רק ספק אחד דרבנן כדי ליהנות ממנו כמו דאין מבטלין איסור לכתחלה גם מטעם דמחזיקין מאיסור לאיסור

למד עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סי' ט"ז דאין להתיר ספק איסור ע"י בעל רוה"ק שאומר שזה מותר

קטז מאכלים ומשקים שנותנין גוים תחת המטה ומביאים לשוק למכור אם איכא למיחש משום רוח רעה

קסה אילן גדילים עליו מין פירי דשכיח בהם תולעים ורק ערלים אוכלים אותן אם מותר לעקרו

קפו מי שאמר לו גוי לבשל לו על סעודה אחת אם מותר לישראל זה ליקח בשר אחורים שאינו מנוקר ולבשל

קפח על מ"ש בשו"ת ד"ח ח"ב בחיו"ד סימן כ"ז דבפונדק אסור לבשל בשר אחורים חדא שלא נמלח ודם שבשלו החמירו בו כדאורייתא ותו שיוכל להכשיל בו בני ביתו

קג משומד אי גוי שהחזיק חנות של כלי זכוכית ומתכות ולוקח הכלים מן פאבריק של ישראל הדר בירושלים ובעל החנות דר בטבריא ויש סוחר ישראל מחזיק חנות בחברון ונשלח כלים מירושלים לזה שבחברון על פי זה הגוי שהוא בטבריא

קד אם נתערבו כלים חדשים הנקנים מן גוים בכלים הנקנים מישראל לענין טבילה

קנב עמ"ש בתשורת ש"י סימן תנ"א עמ"ש ת"ו בפסחים דף מ"ד דכלי מדין דהצריכה תורה הגעלה גם לכלי יין משום נזיר ולמה לא משום נסך

קנה יורה שנתבשל בו יי"ש מחרצנים ושמרים דסתם יינם ובא ישראל לשאול להרב איך יעשה לשרוף בו יי"ש כשר והורה להגעיל היורה ע"י מים ואפר ולנקות הקנים לפני הגעלה והלך והגעיל בלא מים ואפר ובישל יי"ש והמורה שאלו למה עשה כן והשיב רבים עושים כן

מג מיניקת שמושכין בה סתם יינם ונופחין בה ומושכין יין כשר

מח אם ישראל עשה ע"ז משלו בשביל גוי אם אסורה בהנאה מיד

קכ תנור של ברזל הנעשה בדפוס העשוי להסיק בו בחורף ויש עליו ציצים ופרחים ובתוכם כעין מקלות ובראשם כעין שתי וערב בולטים ונעשים ע"י אומן גוי ונמכרים גם לישראלים אם מותר ליהנות מהם ולהשהותן

קכח ישראל אומן להעמיד זכוכית בחלונות וגוי אומן קיבל עליו לעשות החלונות העץ והברזל והזכוכית לבית ע"ז אם מותר להישראל לומר להגוי כשיביא לו אותן חלונות להכניס בהם הזכוכית לא יאמר לו שהם לצורך בית ע"ז. ושם מבואר דהא דלפני דלפני מותר דוקא אם אין ודאי דהגוי יעבור בלפני

עג איסור שלא כדרך הנאתו דמותר לחולה שאב"ס אם צריך להמתין לאהדורי אחר רפואה של היתר

עו המלוה מעות על דרך הת"ע וקוצב העיסקא באם לא ישבע כנהוג אם מותר להתנות עם המקבל שאם לא יעסוק כלל עם המעות כדי להרוויח ישלם לו העיסקא שקצבו ביניהם

עז שפאהר קאססע שיש להם שני נאמנים ראובן ושמעון ראובן יקבל הוועקסלין מן הלווים ושמעון נותן המעות אם מותר שיתן ראובן שט"ח להלוה שחייב לו ולכל המוציא השט"ח מנה וילך הלוה וימכור השט"ח לשמעון בתשעים ואח"כ יתן שמעון השט"ח לראובן וראובן יתן הוועקסיל של מנה ויתן הוועקסיל להקאססע בעד התשעים שנתן מדמי הקאסיא להלוה

קכט יהודי מגיד עתידות להשואלים ע"י שלחן של שלש רגלים ותחת רגליו טס אשר עליו כתובים הכ"ב אותיות של א"ב מצד אחד וחדא השני אותיות של גוים וחמשה ילדים עומדין סביבו וסומכין עליו ידיהם והוא שואל והשלחן מגביה רגל אחד ומראה על האותיות לצרפם אם יש בזה משום קוסם

יד עמ"ש הנוב"ת בחיו"ד סימן קכ"ח דאשה שבדקה בראשון לספירת ז"נ ובשלישי ותשיעי דמהני דדל ספירת יום א' הרי בדקה שלישי ותשיעי ונחשבים לספירת ז"נ.