תשורת ש"י מהדורא תנינא תרמט

וקעלניר זה ישכור משרתים ושכירות הקעלניר איזה חלק מן הרויח ואין הישראל משתדל כלל רק עושה חשבון עם הקעלניר ומעלה כתב השכירות שעם הקעלניר בערכאות

קל אם מותר לתלות בשבת איזה דבר על מנורה תלויה שאין בו עכשיו שמן או נרות רק ה"י בין השמשות

קעט אם מותר בשבת להניח דבר על מנורה כשאינו דולק ואינו מתנדנד. ועיין לעיל סימן קכ"ט

קנב על ענין וויקסין ע"י משרת בשבת המנעלים דאסור אם מותר ללבשן בשבת

קפג צאן של גוי ומכר הגוי החלב לישראל ועושה הגוי הגבינה בשכירות אם מותר הישראל לומר לגוי בערב שבת אני איני מצוה לך שתעשה למחר הגבינות רק אם תרצה לעשות הא לך הקיבה ותעשה הגבינות ואשלם לך כך וכך

קפו על מה שנוהגין היתר בשבת להסיר מהשלחן הקערות עם עצמות אף שאין עליהם מאכל ואף שאין צריך למקומו

קצח ישראל נתן לגוי אומן לפני שבת לעשות לו בגד והביאו לו בשבת ואין ידוע אם גמרו בשבת וגוי זה מן אומה שיש ל באותו שבת שאין עושין בו מלאכה

עד גיגה יותר מב"ס נפרצה יותר מיו"ד אמות לתוך עיר המעורבת ונבנה בית של עץ באותו פרצה ומחיצות הבית גבוהים עשרה טפחים ותחת המחיצות חלל גבוה יותר מג"ט. ואם מהני להניח קורה על הארץ למעט הפרצה ממשך עשרה אמות וישאר עדיין פרצה ארבעה טפחים

קיט צוה"פ שנתקלקל במבוי שדרין בו רבים אם מותר לומר לגוי בשבת לתקנו

רו אם יש לאנשי החיל חדר מיוחד שקורין קאסערניא אי מועיל שכירות הרשות משר העיר עוד שם נידון ליבון שפאר על פסח. עוד שם יחיד שיש לו ספר תורה שלו אם יוכל להשכיר לעשרה יחידים על ימים טובים וליקח לעצמו המעות

חית עמד לברך ברכת קידוש הלבנה ואמר בא"י אמ"ה במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם בא"י מחדש חדשים כי שכח הנוסח

כז אחד הי' לו חנות גדול עם דברים חמוצים ומחמת שהי' בע"ח חתמו ערכאות החנות ובעל החנות תפסו אותו לבית האסורים ועלה כמה הוצאות עד שכל מה שבחנות לא יספיק לשלם ובהגיע פסח לא ביטל בעל החמץ את החמץ גם לא נמכר כנהוג ואחה"פ נמכר בליסיטאציא ליהודים ושם יבואר מה הדין אם ביטל בע"פ החמץ

כח בשטר מכירת חמץ נכתב כנהוג שגם אשר לא בא מבואר בהשטר מכירה המה נמכרים להגוי כל מה שנמצא בהחדר המושכר להגוי ולאחר הפסח נמצא שם שכר וחומץ אשר לא נפרטו בשטר מכירה

פ אם מותר לעשות באשטעלונג על חמץ ולא יבוא החמץ עד תוך הפסח וימכרנו לגוי קוה"פ

פג מכר חמצו בשטר כנהוג רק לא חתם ואין השטר כת"ידלא מהני השטר לקנות הקרקע אם נאמר כיון דמתבטל קנין הקרקע תתבטל נמי מכירת החמץ אף דמהני דיעבד מכירת החמץ בכסף לבד ולא כלל מכירת החמץ עם הקרקע בסך אחד

קסא עוף נמלח קוה"פ ובשלו חצי' ממנה ביו"ט של פסח וכשלקחו חצי' השני בחוה"מ לבשל נמצא בה חטה בין עור לבשר מה דין הכלים שנתבשל בהם חצי' הראשון בפסח דכיון דנמצא החטה בין עור לבשר מסתמא מהזפק בא החטה לשם קודם מליחה כשסלקו הזפק. ובו יבואר אם נתערב חמץ קוה"פ באינו מינו בששים ולא נודע עד פסח אם חוזר וניעור

רו דין ליבון שפאר על פסח

קעד אם מותר להדיח רצפה של נסרים בחוה"מ של פסח או של סכות. ואם מותר להכין ע"י בישול או שאר מלאכה בחוה"מ לצורך יו"ט אחרון

קיא אם נקבע תענית צבור בעיר מחמת שמועה רעה שבמדינה ומלכות אחרת אם אירע באותו יום ברית מילה או פדיון הבן אם מותר לעשות סעודה

קכב הנוהג לישן בסוכה והוא איש מצונן ורגיל להשתין בלילות בביתו תוך עביט של מי רגלים ובקור הגדול אי אפשר לו לצאת מהסוכה בלילה להשתין: יו"ד

זיין רב בעירו אסר בשר המובא משחוטי חוץ ולא נתייעץ עם הטובי קהל וגם לא עם הקהל גם לא נתפרסם הדבר ברוב הקהל ומה שאסר הרב הי' משום דפרס שלו משכר השחיטה ונפטר הרב ועכשיו הובא לאחד אווזות שחוטות ממקום אחר

קמד שו"ב ודר שם בנו ואינו סמוך על שלחן אב ונשתתף הבן עם קצב אם לכוף הבן שלא יעסוק בזה ועיין לקמן סי' קמ"ו

קמז שנית על השאלה דלעיל בסימן קמ"ג בשו"ב שבנו דר עמו בעיר אחת והבן יש לו שותפות עם הקצבים בעסק הקצבים

קמט בענין שו"ב שנוהגים בהרבה מקומת שנוטלים שכר רק מהכשרות כגון הכרכשאות

קפז שו"ב לעת זקנתו כתב לקהל שלו שתש כוחו ומסלק עצמו מלהיות שו"ב ויקחו להם שו"ב אחר נאר ביטטה בעפאהר מיט מיינע פענדזיאן צוא ארדענען בדרך הישר והטוב אחר ששימש להם כ"כ ימים ועשו הקהל כדבריו וקבלו שו"ב אחר והסכימו ליתן לשו"ב הזקן סך גדול ונאה לפטורה אח"כ חזר בו השו"ב הזקן ואומר שעדיין בכוחו להיות שו"ב והושיבו ג' רבנים לעיין בדינו ונחלקו אחד אומר שא"י לחזור לו דהרי קיימו התנאי ועוד שאינו תנאי ואחד אומר שיכול לחזור בו כיון שלא הי' כקנין והשליש צידד כמ"ד שא"י לחזור בו

סג ולד שנולד מבהמה דעלמא ואביו בן פקועה אם מותר למכור לנכרי ולא חיישינן שימכרנו לישראל

עיין עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן נו"ן לחלק לענין ספק איסור טריפה בין גבינה לבשר. גם בענין כשנזדמן בפ"א ספק בדאורייתא ודרבנן

קלז נשרף רפת בקר והי' שם שתי פרות חולבות ונחרכו השערות וגם העור באיזה מקומן. גם לענין צולעה על יריכה אם להתיר החלב

קע אם חטף זאב הריאה קודם בדיקה אם מחויב לרדוף אחריו להחזיר הריאה

קעג בהמה שהיתה צולעת ובדקוה אחר שחיטה ונמצא שהקולית נשמט קצת ממקום חיבורו לשוק והניבין היו בריאין וחזקים רק הבשר הי' שם נפוח ונצרר הדם ובגדר מסמוס. ושם יבואר לענין