תשורת ש"י מהדורא תנינא תרמז

ואז אם לא ישבע רא"ש יחויב לשלם לר"פ מה שהפסיד דהיינו מה שקיבל מפעסט בפחות ממה שהוציא על השני וואגנין ועיין בשו"ת רמ"א ספ"א מבואר דבטענה שא"ל לך ואני אבא אחריך ולא בא ושכנגדו מכחישו אינו נאמן ליטול בשבועה רק אם מוחזק ולא ע"י תפיסה בעדים רק כשיש לו מגו כגון שיש בידו משכון וכה"ג

ואם ר"פ הקדים עצמו וקנה תבואה חדשה וטרם שהעמיד לפעסט נתייקרו מכל מקום אם מה שהקדים עצמו היה מחמת שידע שמוכרח להעמיד לפעסט גם אותם שני וואגנין ולולא זה לא היה מזמין לו כל כך תבואה חדשה נמצא לא גרם לו רא"ש הפסד רק מה שקיבל ר"פ פחות ממה שהוציא דהא לולא מקח שהיה לו עם רא"ש לא היה מקדים לקנות כל כך תבואה להעמיד לפעסט

ומ"ש רב אחד מכם כיון דמנהג הסוחרים לקנות ולמכור רק בדיבור בלא שום קנין מועיל כקנין זה אינו דמבואר בשו"ת הרא"ש כלל י"בס"ג דמנהג שע"י דיבור לבד יהא קנין הוי מנהג גרוע ולא מועיל משום סטימתא ובלאה"נ דמעשים בכל יום דאפילו נעשה המקח ע"י אד"ג או שלאס צעטיל באים לדון בד"ת ואין לנו ללמוד מגברי דלא צייתי ד"ת ועיין חת"ס חחו"מ סימן ס"ו סוף סק"ב: רה ב"ה ר"ח ניסן תרנ"ה דיביווע יע"א

כבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול כו' כקש"ת מו"ה שלמה יהודא שליט"א באתי בזה לבקש תשובתו הרמתה ולא למעני יעשה רק מפני כבוד התורה ולכבוד רבינו הש"ע זי"ע ועכ"י. והוא דבסי' עד"ר ס"א באו"ח פסק בוצע על שתי ככרות כי' ובוצע התחתונה וכתב הטו"ז כ' מו"ח ז"ל ואני תמה שיעברו על דין התלמוד דאין מעבירין על המצות דמטעם זה כתב רבינו גבי מצה בסי' תע"ב וחציה השניה ישום בין השלימות כו' והוא מטעם שלא יעבור על המצות לכן נראה עיקר כדעת הגדולים לעולם מברך על העליון ואין משגיחין בטעם של הקבלה כו' עכ"ל ואני נהגתי בעצמי כשמברכין על התחתונה מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה כו' ע"ש והובא בא"ר ופמ"ג ומחה"ש וכ"פ בסידור עמודי שמים וכ"כ דרך החיים כדי שלא יעבור על המצות. וכדי שלא יעבור על המצות כ' מ"א להכריע ובש"ע של התניא כתב לעשות או כהטו"ז או כמ"א

ולע"ד מה שתמה הב"ח מסי' תע"ב לק"מ דהתם ה"ט דשייך אין מעבירין על המצות כיון. שצריך לאכול משתיהן כמבואר בסי' תע"ה ס"א משא"כ כאן שאין צריך לבצוע רק מככר א' כמבואר בטוש"ע ס"ב ובטו"ז ופמ"ג ע"ש לא שייך אין מעבירין על המצות וכיוצא בזה כתב סי' קס"ח סס"א וסי' רי"א ס"ה ונראה כי לזה כיון בדרכי משה סי' עד"ר והובא במ"א סי' תע"ה ס"ק ג' ודו"ק ותלי"ת כוונתי לדעתו הגדולה. וכזה כ' המ"א סי' כ"ה סק"ד והבר"י הובא בשע"ת שם ס"ק ב'. ואחר שזכיתי לתרץ קושיית הב"ח על הב"י ולחלק בין הא דסי' עד"ר להא דסי' תע"ב יפה פסק הב"י ורמ"א בש"ע לבצוע בליל שבת התחתונה הגם שבב"י כ' שיש בזה פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע כמ"ש בשע"ת סימן כ"ה ס"ק י"ד משו"ת ח"צ סי' ל"ו ע"ש וכ"כ בשו"ת ח"צ סי' ע"ד בשם הרדב"ז וא"כ אין לזוז מדברי הש"ע: דברי בנך הצעיר מצפה לתשובה מנחם

תשובה עש"ק ויקרא היום הגיעני האגרת יחכם בני ישמח לבי גם אני וכיונת לדברי ישועות יעקב בסימן עד"ר בגוף הטעם אך אתה הוספת לתרץ מן סימן תע"ב ויפה תרצת וחזק ואמץ ותל"מ רק חו"ש דברי אביך שלמה ליב. רו

לאאמו"ר הרב הגאון הצדיק וכו' מו"ה שלמה יהודה שליט"א. ראיתי בספר נזר ישראל שהביא משו"ת נוב"י מהד"ת סי' ל"ב ומשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ב סי' ס"ב שאם יש לאנשי חיל בית מיוחד שקורין קאסערניא צריך לשכור הרשות מהם ולא מהני בזה שכירות רשות משר העיר. על כן עלה ברעיוני אם ידוע למעלתך שיש בסיגיט קאסערניא מיוחד ואם קנה רשות מהם על כן אמרתי בלבי להודיע זאת למעלתו הרמה ותל"מ רק חיים ושלום וכל טוב סלה. בנו הקטן שלום טאבאק

תשובה דבר זה כבר נזכר בשע"ת מן הנוב"ת. ובכאן הקאסערניא חוץ להערוב. אך בלאו הכי נמי אין חשש כי הנו"ב מיירי בשר העיר היינו שהעיר הי' שלו ואין לו ממשלה על החיל אך במדינה זו כולם דהיינו שרי העיר והחיל תחת ממשלת מניסטעריא יר"ה והקאפיטאן הוי כשכירו ולקיטו של המניסטער אפולי מקבל פרס רק מן העיר וכן הוא בשו"ת ד"ח חיו"ד סימן מ"ב אות ה' בח"א ותל"מ

ומה ששאלת בדבר ליבון השפאר על פסח. תשובה מדינא צריך ניצוצות ניתזין מהברזל בשעת ליבון בהבלאטין של השפאר. וגם בהאבראטיר השולים מקום המושב. ואם לא יהא ניצוצית ניתזין בקצוות הבלאטין היינו כשיקח איזה דבר ויחכך על הבלאטין בשעת ליבון ולא יצא ניצוצית אזי אסור להושיב שם קדירות עם מאכל זולת אם יכסה בבלעך או ברזל מקומות שלא ניתזו ניצוצין. ובמקום שיצאו ניצוצין דהיינו באמצע יוכל לאפות ולבשל בלי הפסק

ומה ששאלת יחיד שיש לו ספר תורה שלו אם יוכל להשכיר לעשרה יחידים על ימים טובים וליקח המעות לעצמו. תשובה אם אינו גורם היזק בזה להכנסת בית הכנסת ולא יבוא מחמת זה לקטטה עושה בשלו מה שירצה דרכ"י דרכי נועם וכל נתיבות"י שלו'. דברי אביך שלמה ליב: