תשורת ש"י מהדורא תנינא תרלב

לתרי יצחק ולתרי ר"ב ועוד מה מייתי התם ראיה מהאי גיטא דליכא התם אלא שמו אבל הכא בר אחתיה דר"ב סימן גדול היה אלא ודאי דהעדים לא העידו כל אלו הסימנים ועיי"ש שנדחק דהא פשטות הש"ס דהכי שלחו מהתם יצחק ר"ג בר אחתיה דרב ביבי לכן נראה דלא סמכו כלל על מה ששלחו שהוא בר אחתיה דר"ב כיון דאספמיא רחוק מאד מהלך שנה מבבל להתם כמ"ש מהרי"ט א"כ קרוב לודאי דלא ידעו שם דהוא ב"א דרב ביבי אלא מפי יצחק שאמר להם הכי כמ"ש מהרי"ט דמה ששלחו דאזיל מקורטבא לא ידעו התם זה רק מפי יצחק שא"ל כן וה"נ י"ל דאמר להם שהוא בר אחתיה דר"ב ובשלמא שמו יצחק ר"ג י"ל דידעו ע"י שהוחזק שמו כן שלשים יום או דקרי ליה ועני כדאיתא בב"ב דף קס"ז ע"ב וכן הדרך להקרא ולחתום ולעלות לתורה בשמו וגם קוראין אותו וחותם בכינויו אבל בר אחתיה דר"ב לא מן השם הוא ומה שאמר שהוא בר אחתיה דר"ב כדי לקרבן מחמת יחוסו ולהשתבח וכעובדא דרב ענן בכתובות דף ק"ו וא"כ אולי אחר הוא דהתפאר כן ונהי דעל שמו מהימן כדמוכח ביבמות דף קכ"ב דהתם ליכא חשש דאמר להשתבח משום איזה הנאה שיצמח לו מזה משא"כ בהא דב"א דר"ב וכמבואר באה"ע רס"ג מי שבא ואמר שהוא כהן אינו נאמן במידי דאית ליה הנאה וא"כ אין לסמוך על מה שאמר שהוא בר אחתיה דר"ב אלא על כינוי ר"ג י"ל דהוחזק ל"י או דקרי ליה ועני אך כינויו הוי כשם האב כמ"ש לעיל וא"כ הוי כהעידו פב"פ מת ושפיר אמרו בגמרא אי חיישינין לתרי יצחק ואפשר דגם על מה דאמר דאזיל מקורטבא לבד מהימן דלית לו בזה שום הנאה אבל מה שאמר כינויו ר"ג לא מהימן דאם שם המשפחה או כינוי מחמת שאבי המשפחה היה ריש גלותא אלא מהסימן דבא מקורטבא הוי כשם אביו לכן יליף הרא"ש למכלוף בן מולל דמהני בלא שם מקומו דטפי איכא היכרא בשם אביו מבשם מקומו כמ"ש מהרי"ק בשרש קע"ה ול"ל דא"כ גם על שמו יצחק לא להימן דשמא אמר כן משום דידע דאיכא יצחק ר"ג דזה אינו כיון דזה רק כינוי או שם משפחה ודאי יש במשפחה כמו שמות לבני המשפחה עם כינוי זה והיה נהנה אם היה אומר שם אחר עם כינוי ר"ג ועש"ז חו"מ סימן מ"ט סקט"ו לענין אם חתמו פלוני כהן לוה דודאי העדים אין חותמין אא"כ מוחזק שהוא כהן אבל מ"מ אפשר אין יודעים שחזקתו אמת וכדין דהעדים סומכים על שמות בני אדם וכיון שראו שקורין אותו כהן הם ג"כ קורין אותו כך ולכן אין מעלין אותו ליוחסין ע"י חתימתן עיי"ש וכ"ש זה שבא ממקום רחוק מאד סתמא לא הוחזק בשמות וכינוים הללו רק עפ"י עצמו ואינו נאמן רק על שם יצחק והן נסתר מחמתו הוכחות צ"צ הנז"ל

והנה הרב כתב שתחלה הכניסו אותו האיש בבית החולים ושאלו אותו על שמו ואמר כנז"ל ובו ביום אח"כ ראו בו סימני שיגעון והובילו אותו לבית המשוגעים ומת שם וקברוהו החברה קדושה וא"כ אפשר לחוש דשלא מדעת אמר מה שאמר כאסומא בארובה דזה אינו דיותר מזה כתב מוהרא"ל הנ"ל סוף תשובה הנ"ל במי שהיה לו חולי נכפה ר"ל והרמב"ם כתב בהלכות מכירה והובא בחו"מ סימן רל"ה סכ"א מי שהוא עת שוטה ועת שפוי כגון אלו הנכפין מ"מ מתוך הדברים שאמר כסידורן נראה שהיה דעתו מיושבת ובהשכל אמר עיי"ש וכ"ש זה די"ל מחמת שגברה עליו אח"כ החולי נראה בו סימני שיגעון כיון שלא היה מעולם משוגע ואוקמוה אחזקתן ואח"כ אתרע חזקתו ואף דבדאורייתא לא סמכו רבנן על חזקה כהובא בש"ך יו"ד ס"נ וי"ל כ"ש באיסור א"א שהוא איסור מיתה כדמוכח בחולין דף קל"ד וכמ"ש פרמ"ג בפתיחה להלכות טרפות דבעון מיתה מחמירין דלא לאוקים על החזקה אמנם בית מאיר באה"ע סימן וא"ו העלה דאין חילוק בין איסור או מיתה אלא חילק דבספק כגון בנשבר הגוף אם נשבר מחיים דהוא הבא במקרה ע"י סבה והחזקה אינה מכרעת בסברה לומר מכחה שנעשה אחר שחיטה בזה החמירו רבנן משא"כ בבהמה שנמצאת טרפה שלא בסבה חוץ ממנה אלא בהשתנות מזג הפשוט וסידור הגוף מעצמו אין הספק בקידום ואיחור שקול אלא ע"י החזקה מסתביר להמשיך החזרה ולומר שבאריכות הזמן על יד על יד שנשתנה מזג הפשוט ונעשית טרפה בזה כ"ע מודים דמוקמונין על החזקה עכ"ל וא"כ הכא דיש לתלות ע"י חולי נשתנה ונטרפה דעתו מסתביר להמשיך החזקה ולומר שבהאריך החולי על יד על יד נראה בו אח"כ סימני שיגעון ר"ל ומועיל גם מדרבנן וא"ל דכנגדה יש חזקת א"א דחזקה דייקא ומנסבא מרעא לחזקת א"א כמ"ש תוס' בפ"ב דכתובות דכ"ב ע"ב בד"ה הבא: קצב

גרושה שנשאת אחר שבעה שבועת לגירושיה ואחר שני חדשים לנשואין נעשית מסולקת דמים ועוד איזה סימן מעוברת אם כופין אותו לגרשה עתה כשנודע לב"ד ויש יותר מארבע חדשים משנתגרשה ואין עובר ניכר בה

הנה באה"ע סימן י"ג ס"י מבואר לא כפו הב"ד אותו עד שעברו ג"ח אע"פ שקידש בעברה שוב אין כופין אותו דכיון שעברו עברו והוא בחידושי אנשי שם בפ' החולץ על המרדכי ממהר"ם ש"צ ומשמע שם דמותרת להנשא כיון דתו ליכא חשש הבחנה וא"כ כ"ש אם כבר נשאת דאין צריך לגרשה וא"כ כאן הרי עד ג"ח לא הרגישה כלום וגם לא היכר עוברה גם עתה עדיין וא"כ אם מעוברת הוא מבעלה השני וליכא חשש הבחנה אך עוררני חכ"א כיון שהרגישה שני חדשים אחר נשואיה נימא דזינתה קודם נישואיה חדש אחד והוי מעוברת חברו אכן נ"ל גם לזה אין לחוש דנהי דרוב נשים אינן מסולקת דמים ואין להן שאר סימני מעוברת עד ג"ח אבל יתרמי כמה נשים דמקרבין בסילוק דמים ושאר סימנים וכבר נשאלתי מן מורה הוראה אחד על נשי דידן כשמתעברות תכף ומיד דמן מסולקת א"כ יהא דינם כמעוברת גמורה אף שלא הוכר עוברה וכדין הש"ס אחר שהוכר עוברה לענין ווסתות כדאיתא ביו"ד סימן קפ"ט וסימן קץ ועמש"ל סימן קנ"ה דמוכח בנדה דף ל"א דתוך ג"ח א"א לדעת אם היא מעוברת כל זמן דלא הוכר עוברה אלא מפרש"י שם דפירש מנא ידע אימת נתעברה משמע דאפשר לדעת דנתעברה רק אינו יודע אימת נתעברה

ואפ"ת מ"מ רוב נשים אינן מסולקין דמים ושאר סימני מעוברת אלא לאחר ג"ח מ"מ אין לחוש שזינתה וכמבואר בריב"ש סימן תמ"ז וז"ל גם מה שכתב כבודך דאשה שנשאת היום ומת בעלה למחר וילדה לשמנה חדשים ושני ימים שאינה מותרת להנשא דתליא שזינתה והיא פנויה דאזלינן בתר