תשורת ש"י מהדורא תנינא תרלא

שום גט בזה יהא לעז גדול על גיטין הראשונים ועל המסדרים שם גיטין בחית ואף דכתב מהרי"ל סימן קי"א דלהוסיף שם נהר ל"ש לעז כיון דמוסיפין רק לשופרא דגיטא מ"מ כאן אם ישנו מחית לכף גרע דשינוי חמיר מחסרון כדאיתא מהרי"ק והובא ברמ"א ס"ס קכ"ח

עוד נ"ל דספרא דווקנא סידר שם הנהר בחית דס"ל כמ"ש בטי"ג בש"נ אות חית סק"ד בשם הגאון מו"ה שלמה סג"ל ז"ל דדברי מהרא"י אמורים בשם מיכל שגם בני ריינת קורין מיכל בכף ואם נכתוב בחית יקראו הם מיהל בהא ויהא לדדהו שינוי השם משא"כ שם כאוולש אין לחוש לבני ריינס שיקרא בהא דהא ידוע שהם קוראים חיתין כמו ההין וגם שם חוואלש הם מדברים החית כמו הא ואין כאן שינוי את"ד עיי"ש וקרוב לזה כתבו הד"ח ואה"ש בשם חליפא אלא דהם הוסיפו שיוצא מלה"ק אבל עיקר הטעם כתבו כמו מהר"ר שלמה סג"ל ולפ"ז י"ל תינח שם אדם כגון מיכל דשכיח גם בשאר ארצות שקורין מיכל בכף אף דקורין חית כמו הא ואפשר גם שם עיר כה"ג אם שכיחי שיירות וידוע לשאר ארצות שם העיר וקורין ג"כ בכף משא"כ שם נהר הרחוק מאותן ארצות שקורין חית כמו הא ואין ידוע להם ולא זכר למו שם הנהר כי מניין ידעו שם הנהר דאין דרך השיירות ההולכין מהכא להתם להזכיר שם הנהר אם שואלין אותם מאיזה מקום הם גם אין דרך הסוחרים וכיוצא המחליפין אגרותיהם ממקום למקום להזכיר כלל שם הנהר רק שם האדם ושם העיר א"כ לא שייך כלל לומר דבני ריינס קורין שם הנהר בכף דאין שם הנהר שימה בפיהם כלל ועדיף משם ואונאש דהוא שם אדם ואפשר גם שם יש אנשים נקראים כן ואפשר מה"ט השמיט רמ"א בסימן קכ"ט דבר זה בשם נהר ועיר וכתב רק בשם אדם הנקרא מיכל ולפ"ז י"ל דמה שכתב הב"ש בס"ס קכ"ח שם נהר ועיר שקורין בכף רפויה היינו אם ידוע אותי שם נהר גם להארצות שקורין חית כהא ומ"מ קורין שם שם הנהר או עיר בכף והגם דזה דחוק להעמיס בלשון תה"ד דכתב סתם סברתו גם בשם נהר ועיר דספק אם לכתוב בחית או בכף מ"מ דברי מוהר"ר שלמה סג"ל דברי טעם הם ולכן י"ל דהרבנים שהסכימו לכתוב שם הנהר בחית היה מסתבר להם סברת המוהר"ר שלמה הנ"ל ובשמות עיירות ונהרות נמצא כמה שנכתבין בחית בגט ובשלמא שם עיר י"ל שכן נוהגין לכתוב בשטרות ואגרות דשכיח אבל נהרות אין ענין כלל לכתוב בשטרות ואגרות וא"כ למה נהגו לכתוב בחית ולא בכף ועכצ"ל דס"ל כסברת מוהר"ר שלמה ז"ל: קצא

איש מן אייבר אפשא הלך למרחוק ובא מעיר אחת מן חבורה קדושה שמת שם בבית החולים אחד ואמר לפני מותו כשהיה מיושב בדעתו שהוא מאייבר אפשא ושמי לעבווטש מאיר ושם אביו ברוך ושם אמו יוטא ושם אשתו לעבוויטש קטלין וכשבא האגרת כתבו להרב דשם והשיב שדרש וחקר ואמרו לו כנ"ל רק באגרת הרב לא נזכר שם עירו של המת

נראה דאין סתירה כי אפשר לא סיימוה קמיה דהרב או אפשר כיון דשאלו אותו מאייבר אפשא וכתב האגרת תשובתו לשם סתמא כונתו להעיד על האיש שמאותו מקום

והנה שם לעבויטש מאיר הוא שם כינוי של משפחה אף דשם מאיר אינו שמו כי נקרא בשם עברי אחר הן לתורה הן בפ"כ אך קרא עצמו על שם זקנו שהיה שמו מאיר וכינויו לעבווטש כדי להבדיל עצמו מאחר דכינויו ג"כ לעבווטש ובשו"ת בית שלמה חלק אה"ע סימן מ"ז העלה דשם וואכטליר כינוי משפחתו הוי כשם אביו כמ"ש בשו"ת מהרשד"ם סימן ל"ה והובא בב"ש סימן טוב סקנ"ח וברשד"ם שם מבואר דעדיף משם אב וכ"כ בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן קי"ח ומה שהקשה עליו בשו"ת פ"י ח"ב סימן נ"ז תירץ בשו"ת מהרי"ט חאה"ע סימן למ"ד דלא כניב"ק ס"ס מ"ב וכ"כ בסימן מ"ה לענין כינוי משפחתו חיים מינצר

ולפ"ז נראה בנ"ד אף דלא אמר שמו העברי הנקרא בפ"כ ועולה בו לתורה מ"מ כיון דאמר כינוי משפחתו הוי כהגיד שמו העברי וא"כ כיון שאמר נמי שם אביו אף דלפי אגרת הרב לא אמר שם עירו סגי לפי דעת הרא"ש דסגי בשמו ושם אביו ומה שהקשו עליו דסותר א"ע בכנ"א בסימן א' וסימן ב' תרצתי בחידושי לאה"ע סימן טו"ב סי"ח וגם בשו"ת מהראל בחאה"ע תשובה ח"י האריך דדברי הרמב"ם כפשוטן מורים דמתירין בשמו ושם אביו בלא שם עירו וכהבנת מהרי"ק וכ"כ בביאור הגר"א דהעיקר דסגי בשמו ושם אביו בלא שם עירו או בשמו ושם עירו לחוד ובבאה"ט סקס"א מביא מהרח"ש דחתן פלוני הוי כמזכיר שמו ושם אביו לפ"ז כ"ש בעל פלונית דהא חתנים אפשר להיות הרבה משא"כ בעל פלונית ובחן טוב סקע"ד מביא מהממ"א דשם כינוי כאלו הזכיר שמו ושם אביו הרש"ך ח"ב והר"ם ח"ב סי"ג עוד שם מהממ"א כיון שהזכיר כינויו הוי היכירא טפי מאם היה מזכיר שם עירו יב"ז הרא"ם הריב"ל הרשד"ם הרם אלשיך מהר"א ששון ס"ו קו"נ הרח"ש הרם גלאנטי עכ"ל

ועוד כין שאמר נמי שם אמו ושם אשתו הויין כאומדנות המוכיחות הנוספות על שמו ושם אביו דלא שכיח שיזדמן כולא האי עוד אחר

ועוד לפימ"ש החכ"צ בס"ס קל"ד דגם ביוב"ש דחיישינין לתרי יוב"ש משום דאינו סימן מובהק ויליף מינה בשב שמעתתא כ"ז דעכ"פ הוי סימן אמצעי והובא ג"כ בקה"י סימן טוב סח"י ועכצ"ל דמיירי בלא שם עירו דאל"כ הרי יוב"ש ושם עירו לבד סגי ומה צורך עוד לסימן וא"כ הכא שהזכיר נמי שם אמו ושם אשתו מצטרפין שנים ושלשה סימנים בינינים והוי סימן מובהק כמ"ש רא"ם ומ"ב וטו"ז בסכ"ה ובהגהות חכ"צ שם העלה דגם החמ"ח פסק כן לבסוף דשני ס"ב מצטרפין והויין כסימן מובהק

ומ"ש צ"צ דאפילו אמר שם אבי אביו עד כמה דורות לא מהני בלא שם עיר והוכיח כן מעובדא דר"ג בר אחתיה דר"ב עיי"ש אינו פונוחה לפימ"ש מהרי"ט בפירוש הש"ס דהעדים לא העידו כלל מי הוא בר אחתיה דרב ביבי עי"ש

ומהריב"ל הקשה איך למד הרא"ש מעובדא דר"ג דסגי בשמו ושם אביו לבד הא אמרו שמו וכינויו ועוד דהוה בר אחתיה דר"ב ועוד דהוה אזיל מקורטבא לאספמיא דלכולא האי ל"ח כדאמרינן בפ"ק מ"ד ליחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קמ"ל ומהרי"ט הקשה א"כ למה פלפלו אביי ורבא אי חיישינין לתרי יצחק דהל"ל אי חיישינין