תשורת ש"י מהדורא תנינא תרכד

לשנות עיי"ש והר"ז בתורף מכ"ש בטופס ובתו"ג סימן קכ"ח ס"ב סק"ו כתב כללא הוא דבדבר שנכתב רק לסימן כגון בשם העיר וכיוצא אינו פוסל רק כשיש הוכחה שיש שינוי אבל כשאפשר לפרש כך או כך לא הוי שינוי רק דהוי כלא נכתב ואינו פוסל וכ"כ הג"פ וא"כ כדמו"י ודאי לא חמיר מסימן: קפא

מגרש שמו מעריסה משה ומחמת חולי נקרא זידא משה ובפ"כ נקרא זידא וחותם זיידא משה ולתורה נקרא משה נראה דיש לכתוב זידא משה דמתקרי משה והמכונה זידא אך כיון דחותם זיידא בשני יודין וגם בקריאה לא נראה להדיא אם נקרא בשני יודין או ביוד אחת ובלא"ה נמי דעת כמה אחרונים לכתוב כחתימתו כיון דכן הוא דרך כתיבת אשכנז צריך לכתוב בשני יודין. ויש להקדים זיידא משה כיון דעל החתימה אין לכתוב דמתקרי ועוד דהוא שם מחמת חולי שהוא העיקר וצריכין לכתוב דמתקרי משה כיון שכן נקרא לס"ת וצריכין לכתוב הכינוי זיידא כיון דבפ"כ נקרא שם זה ויש לכתוב והמכונה בוא"ו לע"ד אף דבאהלי שם כלל זיין סי"א כתב אם חותם א"ע זאב וואלף ועולה לתורה בשם זאב ובפ"כ נקרא וועלוויל יש לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל ולא כתב והמכונה בואו וגם במהר"ם מינץ סימן ס"ד כתב לכתוב רחל דמתקריא צפורה המכונה בריבא ואין הספר בידי רק כן העתיק בפ"ת סימן קכ"ט סק"מ מ"מ לע"ד נראה לכתוב והמכונה דבשלמא לפ"ד כת הקודמין דס"ל דהמכונה קאי על השם לא על האדם שפיר י"ל לכתוב בלא ואו כי אותו שם זאב מכונה וועלוויל לבד כי מה שנקרא זאב וואלף עשינו לעיקר ולא לכינוי דהא לא כתבנו זאב המכונה וואלף משא"כ לפי מה שהעלו בנוב"ת סימן קי"ט דהמכונה קאי על האדם א"כ הרי זה האדם יש לו שני שמות טפלים דמתקרי זאב והמכונה וועלוויל א"כ יש לכתוב והמכונה וכבר הסכימו האחרונים כהנו"ב וכ"כ בשו"ת ב"א וכן נוהגין דלא כהב"ש בסימן קכ"ט סקכ"ד ואף דבשו"ת מהר"ם מינץ ל"ל כן דהא בריבא לא היה כינוי לשם רחל רק מעריסה קראוה הכי מ"מ אין להביא ראיה משם דהא בלא"ה כיון דהיה שם העצם בריבא היה צ"ל דמתקריא אלא דלא דק כיון דלא כתב כן רק בגט שני לרווחא דמלתא דהא כבר נשתקע שם בריבא וכמ"ש הנוב"ת שם ועוד י"ל כיון דמהר"ם מינץ נסתפק אם צ"ל שם בריבא כיון שנשתקע ולא היה אפשר לכתוב דמתקריא דעכשיו אינה נקראת כן אבל המכונה יש לפרשו דהיתה מכונה כבר ויש לפרשו דגם עכשיו מכונה כך כמ"ש הריב"ש סנ"ז דהדרה יש לפרשו דהיתה דרה כבר כמו השבה עם נעמי ויש לפרשו הדרה עכשיו כמו והנה רחל בתו באה עיי"ש וה"נ המכונה יש לפרשו כך וכך ולכן לא כתב דמתקריא רחל והמכונה בריבא דלשון והמכונה בואו העיטוף יותר יש לומר כמו דמתקריא עכשיו רחל כך מכונה עכשיו בריבא לכן כתב המכונה להפרידו משם רחל והא כדאיתא והא כדאיתא ועכ"פ אין ראיה משם דכן מצינו בפ"ק דקידושין תקום והדרת מקיש קימה להידור ומקיש הידור לקימה דנראה ג"כ משום דכתיב והדרת בואו

ובלק"ש להטי"ג סימן כ"ג כתב נמי לכתוב שמריה יהודא דמתקרי שמריה ליב והמכונ' ליב ושם סכ"ד כתב נמי לכתוב זנוויל דוב דמתקרי שמואל דוב והמכונה בעריל ואף דבלק"ש בשמות מחמת חולי ס"י כתב מי ששמו זוסמן ועולה לתורה יקותיאל ונשתנה מחמת חולי לשם יעקב והעולם קוראין לו זוסמן וגם עתה עולה לתורה יקותאל ובחתימה חותם יקותאל יעקב שהוא ע"ה וא"י שיש לחתום בשם החולי בראשונה יש לכתוב יעקב דמתקרי יקותאל המכונה זוסמן עכ"ל ולא כתב והמכונה מ"מ י"ל דניזל בתר רובא דבשני פעמים דלעיל כתב והמכונה ובחדא לא דק ועוד משום דזוסמן מעיקרא ניתן לכינוי רק לשם יקותאל ונא ליעקב משא"כ נ"ד דשם זיידא אינו מיוחד למשה כי הוא שם כינוי בפני עצמו ויתכן לכל שמות ומ"מ גם בזה השם זוסמן נראה יותר לכתוב והמכונה בואו כי קאי על האדם ולא על שמו יקותאל

אח"כ מצאתי בשו"ת בית שלמה חא"ח ס"ס פ"ז דשם המגרש לס"ת זאב וחותם זאב וואלף ונקרא בפ"כ וועלוויל דיש לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב והמכונה וועלוויל ואף דכותבין בגט לשם העיקר זאב וואלף ושם וואלף הוא שם לעז ושם וועלוויל ג"כ שם לעז לכאורה יש לכתוב דמתקרי וועלוויל אלא שכיון ששם וועלוויל לא ניתן לא מלידה אלא מחמת גיגוע אח"כ י"ל דנכון יותר עליו המכונה ועיין בשו"ת רמ"א סימן פ"ד והובא בקוה"ש להרב מהוסאט סימן ט' הרי דג"כ פסק לכתוב והמכונה ומשום דשם וועלוויל אינו מעריסה לכן יותר נכון לכתוב והמכונה ולא דמתקרי

וא"ל ממ"נ אם מחמת שנצטרף זיידא למשה בחתימה נעשה גם שם זיידא קודש כמו המחובר לטהור טהור א"כ יש לכתוב דמתקרי זיידא כמו על שם הקודש ואם נאמר דגם שם משה מחמת הצטרפו לשם חול נעשה חול א"כ שניהם כשם חול והוי כמו לעז ללעז דכותבין דמתקרי לדידן זולת יש"ש דגם בזה כותבין המכונה כמ"ש בטי"ג בלק"ש בכללים סקי"א דזה אינו דהרי בטי"ג בלק"ש שם סקל"ד הביא שם דראה גט אחד שניתן בב"ד של הגאון בעהמ"ח ח"ס שהיה כתוב בו שם אבי המגרש אליעזר ליפא דמתקרי ליפא לפי שהיה עולה לתורה וחותם אליעזר ליפא ובפ"כ נקרא ליפא לבד וכתב עלה הטי"ג ונראה הטעם שכתבו דמתקרי ולא המכונה דהא כותבין על שם החול המכונה אף שחותם בו ג"כ מ"מ בזה שעולה בו ג"כ לתורה אין לכתוב עליו המכונה שהרי הוא מעיקר השם עכ"ל הרי דבשביל החתימה לבד לא נעשה שם חול כקודש רק בשביל עליה לתורה ואם היה חותם אליעזר ליפא ולא היה עולה לתורה רק בשם אליעזר היה צ"ל המכונה ליפא כדין כינוי לעז לשם קודש גם בשו"ת אמרי א"ש בחאה"ע סימן ע"ד כתב לנהוג בזה כהח"ס וטי"ג כי טוב טעמו וגם בחא"ש סימן ק"א האריך וכתב דאם יש לו שני שמות אחד חול ואחד קודש בחתימה ועליה לתורה בשניהם יחד ועולם קוראין אותו רק בשם החול יש לכתוב על שם המכונה ונהי דלדעתו גם כשעולה בתורה בשניהם ס"ל הכי מ"מ בזה ודאי אחרי רבים להטות אבל כשאינו עולה לתורה רק בשם הקודש ורק חותם בשתיהם ובפ"כ נקרא רק בשם החול דלא מצינו פלוגתא ודאי יש לכתוב על שם חול המכונה אח"כ מצאתי באהלי שם כ"ז סקל"א כתב נמי דהכל תלוי רק באם נקרא לתורה בשניהם יחד: