תשורת ש"י מהדורא תנינא תרו

הדבר בעיניהם ואין נזהרין אפילו כשימצאו אחרות ויותר מזה כתב הה"מ בפ"א מהלכות אישות דאיסורא דרבנן כ"ע לא זהירי בהו מ"מ צריכין למצוא זכות דהנה בפרק הקומץ רבה דף ל"ה ע"ב אר"פ גרדומי רצועות כשרות ולאו מלתא הוא מדאמרי בני ר"ח גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשרין התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא דתשמישי קדושה ננהו לא והנה בתוס' שם בסד"ה פוק כתבו דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכשעורה ואם יותר כשר ובפסקי התוס' כתב ואם פחות כשר וא"כ י"ל נהי דגמרא פליג על ר"פ משום דמוכח מבני ר"ח דלא אמרו רק בציצית ואיזוב דתשמישי מצוה ש"מ תשמישי קדושה חמיר וגרדומי קדושה פסולין היינו מה שהוא מוכרח מתחלה ומחויב לעשות האורך כשיעור ואם לאו פסולין לכן חשיבי תשמישי קדושה דמשמע הקדושה שהם התפילין דא"א מתחלה בלא"ה לכן גם כשנפסק אח"כ פסולין דאל"כ ה"ל לבני ר"ח למחשב גם גרדומי רצועות אבל רוחב הרצועות דלענין הכשר התפילין אין קפידא בשיעור רוחב רק מצוה בעלמא כמ"ש התוס' לא מסתבר שיהא חמיר מגרדומי מצוה דציצית שהם מוכרחים בתחלה להיות כשיעור ובלאו הכי אין כשרות וגם אין הוכחה מדברי בני ר"ח דאין חושבין רק מה דתלוי ההכשר בהן אבל רוחב הרצועות גם מתחלה פחות מכשיעור כשרין וגם שיעור זה דרוחב אין כלל מן הגמרא רק מן המדרש וגאונים לכן לא הזכירו בני ר"ח זה כלל

והנה בפ"ק דעירובין דף ד' איתא דפסוק ארץ חטה ושעורה לשיעורין נאמר דאסמוכוהו רבנן אקרא ואמר שעורה לשיעור טומאת עצמות ולא חשיב נמי לרוחב הרצועות משמע קצת דזה אינו רק למצוה בעלמא מדברי גאונים לא מן הגמרא ובכתבי האריז"ל נתן טעם עפ"י הסוד להרצועות ואורכן ולא כתב שום רמז לשיעור רוחבן משמע נמי דאין בשיעור רוחב הרצועות הכרח להתפילין ואף דאפשר ליתן רמז לפימ"ש בכונות רמז על הרצועות לשערות והנה שעורים רומזין ג"כ לשערות כדאיתא בכונות ימי עומר על פסוק קציר שעורים לכן כיון דלאורך א"א לתת הטעם שהם כשעורה כיון דע"כ צריך אורכן יותר לכן נתן טעם אחר וצריכין לרמז לרוחב מ"מ כיון דלא חשיב בכונת להרחיב ולתת טעם להן משמע קצת דלית קפידא בשיעור רוחב לכן עכ"פ כשעשאן מתחלה רוחב כשעורה ואח"כ נפסק קצת מן הרוחב י"ל דהוי כגרדומי מצוה ועוד אפשר כיון דנשאר רוב הרצועה רוחב שעורה רובא ככולו

וראיתי באשל אברהם מה"ת מהגאון מבישאטש בסל"ג דיליף לענין נפסק חוט התפירה דקי"ל כשנעשה תחלה בהכשר מחוט אחד משום דגרדומי קיל עיי"ש והרי חוט התפירה הוא בתפילין שהם שירי קדושה ומ"מ יליף לה מגרדומי ציצית וצ"ל משום דלא נזכר בגמרא דצ"ל התפירה מחוט אחד סגי לן לעשותם מתחלה מחוט אחד ואם נפסק אח"כ לא חמיר מגרדומי ציצית וגם לענין היקף גויל לכל אות מחלק הב"י והש"ע בסימן ל"ב דאם בתחלת הכתיבה היה היקף גויל ואח"כ נפסק וליכא היקף גויל כשר ובאשל אברהם הנ"ל מהד"ק ס"ס כ"ז כתב רצועה של יד שבלולאות אם צד אחד נפסק ואינו רחב כשיעור נראה דכשר כיון שיש שם שיעור רצועה צד אחד דהלולאות והקשר קיים היטב עכ"ל ואנא חילוק לא ידענא מ"ש צד אחד או ב' צדדים ואפשר משום דבשני צדדים יש גנאי כמ"ש בסה"ת הובא בב"י סימן ל"ב לענין נפסק גיד התפירה ועכ"פ גברא רבא אמר דאם נפסק רק צד אחד ולא נשאר רוחב הרצועה כשיעור דכשר וע"כ אפילו אם יכול למצוא רצועה אחרת דאל"כ בלא"ה כשר אפילו כל הרצועה אינו רחב כשעורה

ובשו"ת באר עשק סימן י"ד ובתשובה מאהבה חלק שני סימן רי"ד כתבו דאף דרצועות העור והשחרות והגידין צריכין להיות מן המותר בפיך אף שאינן רק תשמישי קדושה היינו מפני שמוכרחים והם לעכב דבלא"ה אין התפילין כשרים אבל מה שאינו מעכב אלא ליפוי וכדומה א"צ להיות מן המותר בפיך היינו מפני שאינו של קדושה אלא של מצוה עיי"ש הרי מה שאינו מוכרח לכשרות ואינו מעכב אין לו דין תשמישי קדושה אף דמשמש לקדושה ואינו רק כמצוה וא"כ ה"נ לענין רוחב כשעורה וגרדומי שנפסק קצת ולא נשאר ברוחב כאורך שעורה כיון דכשרין התפילין והרצועות בלאו אותו רוחב אינו כהתפילין עצמן

ויש ראיה לזה ממשנה ה' פ"ג דכלים הטופל כ"ח חכ"א הטופל את הבריא טהור ואת הרעים טמא ופירש ברטנורה דכלי רעועה דצריך לאותו טפילה חשובה הטפלה ככלי עצמה וכ"כ הרשב"א שבריטב"א ר"ה דף כ"ז ע"ב וז"ל ואע"פ ששנינו צפהו זהב מבחוץ אי נשתנה קולו מכמות שהיה פסול התם לפי שאין קול השופר צריך לו ואינו עושהו לחזקו ולתקנו ולפיכך הרי הוא כדבר אחר וקול דבר אחר נשמע עמו פסול אבל כאן שצריך לו לתקנו ומהודק יפה הרי הוא מכלל השופר עכ"ל וא"ל שאני רצועות דכל הרוחב של הרצועות מחובר מתולדה ואיך אפשר לומר שאינו בכלל עיקר הקדושה של הרצועות דזה אינו הכרח דהרי כתב במשב"ז סימן מ"ב דמתוס' מגלה דף כ"ו ב' ד"ה ותשמישי לפרש"י משמע דרצועות קדושה הוי והא דאמר רצועות תשמיש קדושה היינו מה שתלוי חוץ לקשר ורק הדלת ויוד הם קדושה והובא בשו"ת בר"א חא"ח ס"ז ולפ"ז י"ל עוד דרוחב הרצועות שחוץ לקשר העודף על משהו עד כשעורה הוי רק תשמיש דתשמיש ול"ד לנרתיק של תפילין ורצועות דהוי תשמיש דקדושה ולא תשמיש דתשמיש כדאיתא במגלה שם דהנרתיק צריך לשומר לכן הוי תשמיש דקדושה דשומר עדיף מיד כדאיתא בריש עוקצין

עוד ראיה מתשב"ץ ח"ש סימן צ"ג שכתב בס"ת שמחמת יושנו נתקלקלו היריעות הראשונה והאחרונה עד שלא נשאר בהן כדי לגלול עמוד שמותר לתפור עם היריעות הישינים כשיעור לגול מגויל חדש דאפילו היה אסור לעשות כן בתחלת עשייתו עכשיו שנתקלקל מחמת יושנו ודאי שרי ודומה למ"ש בפרק התכלת גבי ציצית רבינא ורב סמא הוי יתבי גבי רב אשי אסתתר קרנא דגלימיה דרבינא ובצור ממלא קשר גודל א"ל רב סמא ולא סבר לה מר להא דר' יעקב אמר ר' יוחנן א"ל בשעת עשייה אתמר וכו' שאין זה מדברים הפוסלים ס"ת ולא נאמר רק למצוה היכא דאפשר עיי"ש והרי זה מתשמישי קדושה דהס"ת גוף הקדושה ומה ראיה מציצית דאין בהן קדושה רק מצוה וכדמחלק הגמרא דף ל"ה בפ' הקומץ לענין גרדומי וע"כ דגם בס"ת כיון שאין זה מדברים הפוסלים ואינו רק למצוה דמי לציצית דליכא מצוה רק בתחלת עשייתו והר"ז ק"ו דהא