תשורת ש"י מהדורא תנינא תקצט

כדי למכור כמבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ה ובחידושי רע"ק שם מתשובת הריב"ש סימן תצ"ח ועיין פ"ת שם הביא מתשובת צ"צ סימן מם דאם הוא מסופק בהוראה ושאל ללומדים ולא שאל לבעלי הוראה המפורסמים לא מקרי שוגג וא"כ בנ"ד כ"ש ששאל בעל הוראה ואסר לו ונשען על רבים עמי הארץ דהוי מזיד לבטל איסור לכתחלה כיון דע"י הגעלה לבד אין בטל טעם וריח של יי"ש האסור אף דאח"כ ע"י הרבות יי"ש נתבטל וגם לא ניקה הקנים מזיעה הנדבק אף דע"י בישול הרבה יי"ש נתבטל מ"מ ביטל איסור במזיד ואסור היי"ש גם לאחרים: קנו

שאלת דנשי דידן כשמתעברות תיכף ומיד דמן מסולקת א"כ יהא דינם כמעוברת גמורה אף שלא הוכר עוברה וכדין הש"ס בזמנם אחר שהוכר עוברה לענין ווסתות ושאר דברים דאיתא ביו"ד סי' קפ"ט וק"ץ והשבתי דמנא ידעינן כל זמן שלא הוכר עוברה אם היא מעוברת והשבת דזה קשה נמי על הש"ס שאמרו ג"ח הראשונים תשמיש קשה לה ולולד כדאיתא בפסחים דף ע"ב ב' וכן מצאת בשו"ת מחנה חיים ח"ב סל"ו ול"ז הנה אותו ספר אין אצלי ובפסחים ליתא אך בנדה דף ל"א איתא שם ת"ר שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וקשה לולד וכ' תנא המשמש מטתו ליום תשעים כאלו שופך דמים מנא ידע אלא אמר אביי משמש והולך ושומר פתאים ד' עכ"ל הרי מבואר מסקנא דמנא ידע ולכאורה קשה איך יחלוק אביי על התנא וגם בזהר פ' שמות דף ג' ע"ב מאן דקטיל בנוי ההוא עוברא דמתעברא איתתיה וגרים לקטלא ליה במעהא וכו' וכתב שם זהר הרקיע צריך אדם לשמור מאד מלהזדוג עם אשתו בליל תשעים לעיבורה כי המשמש עם אשתו אז גורם שימות הולד ח"ו בבטן וזהו מאן דקטיל עובר במעהא לכן צריך לשמור מאד בזה וזהו ענין מאמר רז"ל ג"ח הראשונים התשמיש קשה לשניהם עכ"ל גם בראשית חכמה בשער הקדושה פי"ז הביא דברי הזהר זה וקשה הלא מסקנת הש"ס דמנא ידע ובכ"מ היכא דמחולקים הגמרא עם הזהר קי"ל כהגמרא וגם קשה לומר דאביי יחלוק על התנא דברייתא ועל הזוהר ועכצ"ל דבימי התנאים היו נמצאים בקיאים שיודעים שאשתו מעוברת קודם שהוכר עוברה ובימי אמוראים לא הי' בקיאים בזה דאם הראשונים כמלאכים וכ' או אפשר דאביי פליג ויהא איך שיהא מ"מ ודאי קי"ל דמנא ידעינן והאי תנא דג"ח הראשונים התשמיש קשה לאשה ולולד והא תנא דהמשמש ביום תשעים וזוה"ק בשטה חדא אזלו ולא קי"ל הכי לכן צע"ג מה שכתבו זהר"ק ור"ח דברי הזהר להלכה לדידן. וא"ל דמאי דאמרו בגמרא מנא ידע היינו רק יום תשעים אבל יוכל לדעת שאשתו מעוברת גם קודם שהוכר עוברה אלא דאינו יודע סכום הימים דזה אינו דהא משכחת דבעל אחר לידתה ופירש ולא בעל עוד וניכר אחר כך שהיא מעוברת דודאי מונין מיום שבא עליה ויוכל לדעת יום תשעים ואי דאינו יודע שקלטה הזרע ביום א' או בשני ושלישי מ"מ כיון דלהתנא הוי כשופך דמים ע"כ יפרוש ב' או ג"י אלא ודאי קודם שהוכר עוברה מנא ידע דמעוברת או אפשר דגם התנא דמשמש יום תשעים הוא כשופך דמים ס"ל אף דמנא ידע מ"מ ביום תשעים אחר בעילתו צריך לפרוש מספק דחמירא ליה כיון דהוי כשופך דמים והתנא דג"ח ראשונים קשה לאשה וקשה לולד ס"ל דמיד אחר בעילתו שומר נפש אשתו והולד יפרוש מספק כיון דרוב נשים מתעברות ויולדת ואביי פליג וס"ל כיון דמנא ידע שומר פתאים ד' ועכ"פ כיון דהלכה כאביי צ"ע דברי זהר"ק והר"ח דכתבו להלכתא דברי הזהר: קנז

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י בסימן ס"ח דמותר לחלוץ בכפר אף דזקנו עירו כתיב דמשנה מפורשת בפרק מ"ח דהקרא ר' הורקנס בכפר עיטום והקשת דמקודם ה"ל להביא ראיה דכפר עיטום היה כפר דבאמת נ"ל דשם המקום היה כפר עיטום ויכול להיות עיר גדולה וגמרא מפורשת היא בגיטין דף נ"ז ע"א ששים רבוא עיירות היה לו לינאי המלך חוץ משלש שהיה בה כפליים כיוצאי מצרים אלו הן כפר ביש כפר שחליים כפר דוכרייא ועכ"ז היה נקראים בשם כפר ויהי' כפר עיטום כאחד מהן עכ"ל מש"כ דמקודם ה"ל להביא ראיה דכפר הוה דנ"ל דשם המקום היה כפר וכו' א"י מה הוא סח דלמה לי ראיה שלא להוציא הלשון מפשוטו ככל כפר הנזכר בש"ס ואף דהיה מרובה באוכלסין מ"מ יכול להיות כפר כדאיתא במגילה דף ד' ע"ב ודף ה' איזהו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין קבועין פחות מכאן הר"ז כפר וגם יתכן שיקרא כפר מחמת שכפופה לעיר הסמוך ואף שבהכפר רוב מנין מ"מ כפופה להעיר הסמוך שיש שם רוב בנין וכל עניני הכפר נהוג על פי מנהיגי העיר ויש שנקרא כפר לפי שבימים קדמונים היה רק כפר ונשארה בשמה או מאיזה סבות חסרונת שיש בה מה שאינו בעיר וכדאיתא בב"מ דף ק"ד ע"א האומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך אעפ"י שאין בו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי בית כור וכתב באס"ז כגון שהיה שם מתחלה בית כור עפר ושטפו נהר ונקרא על שם זה כל הימים או משום שחשוב כבית כור וכה"ג איתא בב"ב דף ק"ו ר"פ זבן ארעא מההוא גברא א"ל הויא עשרין גריוי משחיה ולא הואי אלא חמיסר וכו' א"ל דעדיפא כעשרין וה"נ י"ל להיפך מפני איזה גריעותא אף דיש בה אוכלסין הרבה מ"מ מפני גריעותה חשיבה רק ככפר לכן נקרא כפר וכיון שכן ה"א כיון דתורה אמר זקני עירו אם נקרא כפר יהא מאיזה סיבה לא יחלוץ בה לכן הבאתי ראיה מהמשנה דחלץ בכפר עיטום ובאמת שמה כפר כפשוטו בכל מקום ובקהלת ט' כתיב עיר קטנה ואנשים בה מעט וכתב הא"ע שאינו מדבר על דרך משל כי אם כמשמעו הרי אף דהיא קטנה ואנשים בה מעט נקרא עיר דלא תליא ברוב אוכלסין אלא בחשיבותיה ואף דבנדרים דף ל"ב דרשו על הגוף מ"מ אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובכנה"ג א"ח סימן קנ"ג בשם מהר"ם אלשקר סימן ל"ה ופ"ו כתב עיר בלשון חכמים כולל הכל כרך כפר עיר והובא בקה"י ולמה כך אלא מפני חשיבותיה של הכפר נקרא עיר דחשוב כעיר ומפני גריעותיה דכרך נקרא עיר ובפרק הנזקין שם דאמר ש"ר עיירות חוץ משלשה כפר ביש וכו' דמשמע דאותן כפרים הם מהש"ר מדלא אמר ועוד וכן בר"פ המגרש דחוץ נכלל תחלה בלכל אדם אלא דאפקיה מלכל אדם ואמר חוץ ולמה פתח בעיירות וסיים בכפרים אלא