תשורת ש"י מהדורא תנינא תקעז

נראה אף דתלינן בהרגישה צער שהם דם בתולים היינו כיון דראתה דם ורוב נשים אין רואין מחמת תשמיש מ"מ אין רק ספק כשהרגישה צער שתראה דם וא"כ הוי ס"ס ספק ראתה דשמא לא ראתה ומותרת אפילו מדרבנן דלא גזרו לפרוש רק בביאה ראשונה ואת"ל ראתה שמא הוי דם בתולים ומותרת מדאורייתא והוי ס"ס בדאורייתא וחד ספק בדרבנן וגם יש לה חזקת טהרה וא"צ לבדוק ולברר כמ"ש רמ"א בס"ס ק"י לענין נשבר גפה דבס"ס א"צ לבדוק אף דאיכא ריעותא וכ"כ הש"ך שם דמדינא א"צ לבדוק אלא דיש להחמיר כשאין הפסד בדבר לכן ה"נ אם אין לה נר אבל כשיש לה נר יש להחמיר לבדוק ומ"ב ס"ס מ"ז כתב דלא אסרו דם בתולות אחרי שיעור הנזכר במשנה אלא היכא ששופעת רוב דם אבל אם אינה שופעת רוב דם אלא מעט דם כדרך הבתולות שמוציאין טיפה טיפות דם בשעת תשמיש כל זמן שעדיין לא כלו בתוליהן כל כה"ג מוכח מלתא דמדם בתולין קאתי והכי דייק לשון התוספתא והברייתא דקתני וכולן שהיו שופעת דם ולא קתני שהיו רואות דם ודבר זה נראה להלכה ולא למעשה עכ"ל וא"כ חזי לאצטרופי אאת"ל כיון שמרגשת כאב וצער יותר נוטה שיצא דם מ"מ אפשר יצא רק טיפין וגם חכז"ל לא אסרו: קלה

וששאל את"ל דצריכה לבדוק אם צריך לשואלה אם לא הרגישה צער נראה דאין צריך דהא הש"ך ביו"ד סימן פ"ג סקי"א כתב לענין דגים דא"צ לפשפש ולבדוק אם נתערבו דגים טמאים דאחזוקי איסורא לא מחזיקינן אפילו היכא דאיכא לברורי ובמג"א סימן תל"ז סק"ד כתב אהא דמשכיר בית לחברו בי"ד אם יש המשכיר בעיר צריך לשואלו אם בדק אף דחזקתו בדוק משום דבכל השנה הוא בחזקת חמץ אבל אל"ה היו סומכין על חזקת בדוק וא"צ לשואלו וא"כ כ"ש הכא דיש לה חזקת טהרה ויש ס"ס שמא לא הרגישה צער ואת"ל הרגישה צער שמא לא ראתה ולענין דאורייתא יש עוד ספק את"ל ראתה שמא דם בתולים הוא כיון דהרגישה צער הרי תלינן בדם בתולים כדאיתא בסימן קפ"ז דרוב נשים אין רואין מחמת תשמיש ובנדה דף ט"ו ע"ב אמר רב שמואל משמיה דר"י אשה שיש לה ווסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה א"ל ר"ש בר ייבא לר"א אמר ר"י אפילו ילדה דבזיזא למטבל א"ל אטו ודאי ראתה מי אר"י אימר דאר"י ספק ראתה ספק לא ראתה ואת"ל ראתה אימא טבלה ופרש"י מחשב ימי וסתה אם שהה בדרך שבעה ימים אחר וסתה דעכשיו עומדת בימים שיכולה להטהר אפילו הגיע וסתה אמרינן טבלה ואין צריך לשואלה דבזיזא באשה היא לטבול עד שיפייסנה וכ"פ ביו"ד סימן קפ"ד הרי אף דבזיזא לטבול דליכא למימר משום דמסתמא ודאי טבלה דאדרבה אין דרכה לטבול משום בושה עד שיפייסנה וגם האי ספק שמא טבלה ספק גרוע מאד דהא קי"ל בברכות דף כף דאפילו רובא דתלי במעשה לא חשוב רוב ובתנאי דקום ועשה לא מהימן לומר דקיים משום דמחוסר מעשה מוקמינין אחזקה דמעיקרא שלא עשה המעשה כדאיתא בחו"מ סימן רמ"א סעיף יוד ואם א"ל ע"מ שלא תעשה על הנותן להביא ראיה שביטל תנאי וכתב הסמ"ע בס"ק ב"ג דלעולם מסתמא שנשאר הדבר כמו שהיה מעיקרא מ"ה צריך להביא ראיה שנשתנה הדבר וגם ספק שמא לא ראתה הוי ספק גרוע כיון דיש לה וסת ארח בזמנו בא מ"מ א"צ לשואלה משום ס"ס וליכא למימר משום דאלו היתה טמאה היתה אומרת לו דהא בא עליה אפילו ישנה כדאיתא בש"ע שם בש"ך ס"ק ל"א

וסדרי טהרה ס"ס קפ"ד כתב דהאי דינא צ"ע דהא בירושלמי פרק כה"י מבואר דהטעם דא"צ לשואלה משום דס"ל טבילה בזמנה מצוה ומשום דאל"ה לא הוי בגדר ספק שמא טבלה ואנן קי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה דהא נהיגי שאין טובלת כשאין בעלה בעיר וכמ"ש ב"י בסימן קצ"ז ובנה"ך וש"ע שם ס"ב עיי"ש ולדידי לא ק"מ דהא בתלמודא דידן פסק דאפילו ילדה דבזיזא למטבל עד שיפייסנה הרי אף דאין דרכה למטבל עד שיפייסנה בעלה מ"מ א"צ לשואלה וע"כ לא ס"ל תלמודא דידן כהירושלמי ועוד דר' יוחנן דעליו קאי בירושלמי והוא ס"ל וסתות דאורייתא כמ"ש הה"מ פ"ד מהא"ב ה"פ משא"כ אנן קי"ל וסתות דרבנו כמ"ש כה"פ ובסוף התשובה מבואר עוד בישוב קושית הסד"ט

ובתורת השלמים ר"ס קפ"ה הקשה לפימ"ש בת"ח כלל נ"ט סק"ח ובקונטרס הספקות דאף דהיכא דאיכא ס"ס לא מתירין היכא דיש תקנה בשאלה א"כ אמאי מתירין בסימן קפ"ד אף בלא שאלה ותירץ דאפשר שא"ה דאיכא עוד חזקה שהייתה בחזקת טהורה וגם מסתמא דרכה לטבול ובפרמ"ג ס"ס ק"י אות ל"ה ס"ק ס"ו הביאו וכתב דצ"ע בס"ס עם חזקה אם צריך לשאול דשמא התם משום דמסתמא דרכה לטבול ותמוהין דבריהם דהרי אפילו קטנה דבזיזא למטבל ואין דרכה לטבול עד שיפייסנה בעלה דמי יחוש חוץ ממנו וגם עתה דלא נהיגי למטבל כשאין בעלה בעיר וכמ"ש ב"י ונה"ך בסימן קצ"ז מ"מ א"צ לשואלה וא"כ ק"ו בנ"ד דיש לה חזקת טהרה וג' ספיקות טובות שמא לא הרגישה צער ואת"ל הרגישה שמא לא ראתה ואת"ל ראתה שמא הוא דם בתולים דא"צ לשואלה

ובלחם ושמלה סימן קפ"ד סקל"ז כתב וא"צ לשאול דאמרינן אימור לא ראתה ואת"ל ראתה שמא טבלה והיינו דווקא כשבעלה בעיר דאז רגילה לטבול ע"כ וזה דלא כפרש"י דכתב להדיא בדף ט"ו ע"ב דהאי דינא דמחשב ימי וסתה ובא עליה כשבא מהדרך וכן מבואר בטור סימן קפ"ד ואף די"ל דטור ס"ל דאסורה לעמוד בטומאתה מדהביא בסימן קצ"ז דעת ר"ח וירושלמי דאסורה לעמוד בטומאתה וכיון דסוגיא דעלמא דאין מצוה לטבול ואין שום אשה נוהגת לטבול כשאין בעלה בעיר כמ"ש ב"י שם מ"מ כיון דהטור כתב אפילו קטנה דבזיזא לטבול אם אין בעלה מבקש ממנה ומפייסה לטבול הרי אפילו הכי א"צ לשואלה והמחבר כתב סתמא דא"צ לשואלה משום דהכל בכלל אפילו קטנה ואפילו ישנה ואפילו לא היה בעלה בעיר ומהיכא תיתי להוציא דברי המחבר מפשטן דאל"כ ודאי היה המחבר מבאר בב"י וש"ע דדוקא כשהיה בעיר או כשאינה ישנה דהוי כתובעה ועיין בר"ן פרק שני דשבועות שכתב דבישנה ליכא תביעה ולא מצית אמרת דגם בישנה איכא תביעה דאי הכי הך ברייתא דהחמרין הוה מצי לאוקמה התם בספ"ק דנדה אפילו באין לה וסת אלא ודאי ליכא ומ"ה אוקמוה דוקא בשיש לה וסת עכ"ל: