תשורת ש"י מהדורא תנינא תקעא

מנדרים דף ס"ב ע"ב דר"א הוה לו יער עצים וזבנה לבי נורא א"ל רבינא האיכא לפני עור לת"מ א"ל רוב עצים להסקה ננהו ומוכח דאם היה דבר שקול אם לאליל אם לד"א אזלינן לחומרא ולפימ"ש א"ש דספק אם שייך לאליל נמי הוי רוב וכמ"ש או משום דרוב מינים שבעולם אינם שייכים לאליל

אך דא"כ ה"נ בספק אם הגוי צריך החלונות להקלויסטר נימא דרוב בתים אינם בתי עכו"ם דמ"ש לעיל דהבתים קבועים ה"נ נימא בהא דאמר רוב עצים להסקה דשמא צריך לבית ע"ז דקבוע דל"ל דוקא אם דנין מאיזה חניות לקח בשר זה אזי אמרינן כל קבוע כמע"מ דמי אבל אם זורק להחניות וא"י לאיזה חניות נשלך לא אזלינן בתר קבוע דהא בפ"ק דכתובות דף ט"ו יליף דקבוע כמחצה על מחצה דמי מוארב לו וקם עליו פרט לזורק אבן לגו דאיכא התם תשעה ישראל ומצרי אחד דה"ל מצרי קבוע וכל קבוע כמע"מ ועכצ"ל אף בספק השקול כל היכא דאיכא למתלי תלינן ובזה מיושב מ"ש בפירושי הר"ן ורא"ש שם משום דכל היכא דאיכא למתלי שקנו לדבר היתר תלינן וקשה דגם בספק השקול איכא למתלי ומנ"ל דהא אמר דרוב עצים להסקה אע"כ משום דהספק אם יביאו העצים לבתי ע"ז או לשאר בתים קבוע כמע"מ דמי ש"מ דגם בספק השקול תלינן להיתרא ומשום דבחשש לפ"ע הקילו כמ"ש הפנ"י והא דקאמר רוב עצים להסקה כתב מקור מים חיים דס"ל לרא"ש ור"ן דלאו דוקא עיי"ש ואפשר לומר משום דרב אשי אדם חשוב ויש לו ליזהר ביותר לכן אמר דרוב עצים להסקה ונהי דכל קבוע כמע"מ מ"מ חידוש הוא דמסברא יש לילך בתר הרוב לכן גם אדם חשוב מותר דטעמא מאי אדם חשוב שאני פרש"י בשבת פרק ב"ט דף נ"א שהרואה אותו שהוא מיקל עומד ומיקל יותר וכן פרש"י בכתובות דף פ"ו ובשבת דף קמ"ב ע"ב וכיון דמסברא גם בקבוע יש לתלות ברוב תו ליכא למיחש לרואים דלא גמירי

אח"כ ראיתי בתוס' פ"ק דע"ז דף י"ד ע"ב בסד"ה חצב דכתבו דאסור למכור ספרים פסולים הראוים לתפלה בבית עכו"ם לכומרים דעובר משום לפ"ע ואף לעכו"ם שאינו כומר אסור דבידאי יתננו או ימכרנו לכומר וכתב ביאור הגר"א ביו"ד סימן קל"ט סקל"ב דס"ל להתוס' אף דאלפני דלפני לא מפקדינן מ"מ מה דודאי ימכר להם הוי כאלו מתחלה מכרו להם ושם בס"ק ל"א כתב דכן דעת סה"ת וסמ"ג ומרדכי והג"מ וכל הפוסקים ותמה על הש"ע שהניח דעת כה"פ ונקט דעת יחידי ובפרט שדבריהם ברורים עכ"ל ותלי"ת כיונתי להאמת מה שכתבתי דאסור לישראל להכניס הזכיכות בהחלונת אף דגוי האומן הוי קבלן להכומרים והוי כאלו הישראל מוכרן להאומן הגוי והגוי מוכרן אח"כ להקלויסטר מ"מ הוי ממש לפני עור ולא לפני דלפני כיון דהגוי ודאי יתנם בהקלויסטר

ומה ששאל דבמקומו יש עוד ישראל שמכניס זכיכות בחלונות ואינו נמנע מלהכניס בחלונות של בתי ע"ז. הנה זה אינו מועיל לו להתיר לו לפימ"ש במל"מ בפ"ד מהלכות מלוה דין ב' דאם הלוה ברבית חזי דמלוה יוזיף הני דמים לישראל אחר ברבית אם הוא לא ילוה מ"מ עובר לוה זה בלפ"ע כיון דאם ילוה אחר ג"כ יעבור בלפ"ע ל"ד לנזיר דמותר אחר להושיט לו כוס יין אם לא קאי בתרי עברי דנהרא ויש לו יין אחר דהתם אם הוא לא יתן לו יין לא יעבור אחר בלפ"ע ועוד דהכא אסור דאם הוא לא ילוה אפשר דהאחר יחזיר בו ולא ילוה דנמצא הוא מכשיל למלוה ובפ"ת ליו"ד סימן ק"ס סק"א כתב עוד דמטעם דמחו"ב להפרישו אסור אלא דגוי אין מחויב להפריש עיי"ש אבל הברכ"י וביאור הגר"א הוכיחו מהך דנדרים דף ס"ב אף דעצים מצויין מ"מ אסור דלא מצינו היתר רק אם יש לו כבר לא כשיכול למצא וכ"כ בשו"ת אמונת שמואל הובא בפ"ת שם סק"ב וכ"כ בשו"ת באר שבע הובא בברכ"י שם דגם לסייע לגוי עובר עברה אסור

וגם מ"ש הש"ך בסימן קנ"א דיש מקילין משום דאין ב"נ מוזהרין על השיתוף חולק בשו"ת מעיל צדקה סכ"ב ובא"א להפרמ"ג בא"ח סימן קנ"ו סק"ב הביא דב"נ מוזהר מלעבוד ע"ז בשיתוף וכ"כ בש"ד סימן ס"ה סקי"א וכ"כ בשו"ת שער אפרים סימן כ"ד הובא במחצית השקל סימן קנ"ו ריש סק"ב וכתב הש"א שכן קבל מבעל חלקת מחוקק נמצא דמדינא אסור

ומה ששאל עוד דיש להעכו"ם בית גדול שלא נבנה לשם ע"ז רק חושבים לעשותו בית לע"ז אחר זמן מה אם מיתר לעשות חלונות לבית זה גם זה אסור דהא תנן בפ"ק דע"ז דבונין עמהם בית מרחצאות הגיעו לכיכה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנות וכתב הריטב"א שם אף דהמרחצאות לא נעשו לע"ז וגם הכיפה אפילו ע"ז עליו לא נעשה משמשין לע"ז עד שיעבדוהו לדברי הכל מ"מ אסור לעשות שום הכן לע"ז וא"כ ה"נ הרי עושה הכנה. קכט

שאלה איש יהודי בא מא"י ועשה לו שלחן קטנה על שלש רגליים ותחת רגליו טס או דף אשר עליו כתובים כל האותיות א"ב מצד אחד ועל צד השני אותיות של גוים וחמשה ילדים עומדים סביבו וסומכין עליו את ידיהם והולכין אצלו יהודים וערלים לשאול ממנו עתידות הן בעסקים הן בשידוכין או לצאת לדרך וכהנה רבות והוא שואל השאלה והשלחן מגביה את רגלו אחד ומראה על האותיות לצרף התשובה ועושה עם השואלים נפלאות גדולות אשר נעלם מעיני השכל ושמעתי שהוא הולך מקודם למקוה ואומר איזה קפיטל תהלים וההוא אומר שהוא חכמה ואין בו שום כישוף ולחש ולמד חכמה זה אצל ת"ח גדול וי"ש וגם שם בא"י משתמשים בזה צדיקים גדולים וקדושים את"ד ונראה דהן בקדושיו לא יאמין כיון דעכ"פ אסור לשואלים משום תמים תהי' כדאיתא ביו"ד ר"ס קע"ט

אלא די"ל ע"א נאמן באיסורין לכ"ע כשלא איתחזיק איסורא ולא נפסל משום דמכשיל אחרים באיסור דתמים תהי' כי זה לא חמיר כהעושה מעשה כישוף וכמ"ש בתה"ד בפו"כ סימן צ"ו ועוד הא לא משמע לאינשי איסורא בזה אבל כישוף כ"ע יודעין דאסור

אך קשה הדבר להאמין כי חוששני שזה בכלל קוסם קסמים דהרבה עניינים יש בקסמים דהרמב"ם כתב באופן אחר וסמ"ג באופן אחר ורי"ו כתב דעושין נקודות בכתב או בחול וכיוצא באלו הדברים ור"ל מה שאונסי בדרך הטבע והשכל הוי קוסם נמצא השואלים מו קפין על תמים תהיה איסור לפ"ע לת"מ כי קוסם במלמות אם שואלים אצל ישראל

ועוד לפי הענין דחשה ילדים עומדים סביבו וסומכין עליו את ידיהם וגם אומר מקודם