תשורת ש"י מהדורא תנינא תקמ

סגי בנטילה בבית המרחץ גופא אלא כשהוא בחוץ אבל אם רק דשלש אלה יעשה הוי סגי שיטול ידיו בבית המרחץ עצמו אך לפימ"ש מזה ראיה מדלא מהני נטילה בבית המרחץ גופא אחר שרחץ ונלבש ונעל מנעלו ע"כ כיון דעדיין עומד בבית המרחץ עוד טומאתו בו משום בית המרחץ עצמו אך גם זה יש לדחות דלעולם אם לא רחץ אינו מזיק לו מה שעומד בבית המרחץ לבד להביא עליו טומאה אבל כשכבר נטמא מחמת הרחיצה וגם משלש אלה אינו יוצא מטומאתו אם יטול ידיו בעודו בבית המרחץ כיון דמקום מזוהם הוא מדאסור לומר שם דברי קדושה וסברא זו יש ללמוד מהתוס' בפרק איזהו נשך דף עין ופ"ק דפסחים דף וא"ו ע"א בד"ה התם: צו

שאלה מקוה שמחמין כמעט בכל יום לנשים אם יש לו דין מרחץ דאסור להרהר שם בד"ת וכ"ש ללמוד ולקרות ות"ח אחד אמר לו דמשמע בחת"ס או"ח סימן ח"י דמותר ולו משמע משם שאוסר דאינו מתיר רק כשמחמין רק פ"א בחדש וגם מצריך לכסות החפירה שבו המקוה. הנה צדקו דבריו שכן משמע בחת"ס לאיסור אך כתב שם דאסור לברך שם והנשים שמברכות שם אין עושין כדין עיי"ש ומה נעשה לאחותינו היכא דאי אפשר בענין אחר ונראה דיש לסמוך עמ"ש הפרמ"ג בא"א סימן מ"ה סק"ב דמקוה ששופכין בתוכה מים חמין י"ל דלא נפיש הבלא וזוהמא כ"כ כמו במרחץ ובשו"ת ד"ח ח"ב בחיו"ד סימן צ"ה נמי כתב דלחפוף במקוה שהוחמה בחמין אין להניח משום דהנשים מברכות שם בשעת טבילה דכשהוא עשוי לרחוץ ולחוף נפישי זוהמא עיי"ש הרי אם אינו עשוי לרחוץ ולחוף רק לטבול מותרות לברך ומ"מ נראה דרק לענין ברכת הנשים בשעת טבילה יש להתיר כיון דא"א בענין אחר וכ"כ בשע"ת סימן פ"ד: צז

שאלת דנסתפקת זה כמה בדין המבואר ביו"ד סימן ר"א סט"ו במים שאובים מכלי אחד או משלשה כלים שהובא בב"י ובהגר"א דברי הראב"ד שכתב דדוקא בשני או שלשה כלים אין מצטרפין אם הפסיק אבל בכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפין אם דוקא רק בג"פ או אפילו ביותר מג"פ מצטרפין ובשו"ת תשורת ש"י בסימן שמ"ה ד"ה שלישית מבואר דגם בכלי אחד אין מצטרפין בד' או ה"פ דהא השאלה שם היה ששאב רק בכלי אחד וכן נראה מלשון הרמ"א סעיף מ"ם שכתב אם אין הכלי גדול כל כך וכו' שמא נפלו בזה אחר זה הרי דמיירי בכלי אחד ואפ"ה אין מצטרפין בזא"ז ואיני מוכרח שוב ראית בשו"ת רמ"ץ סימן ס"ב אות ב' בסופו שכתב שם כששואב בכלי אחד לבד אין לחוש לצרף הג' לוגין ע"י ג"פ דהא כבר פסק הראשון כמובן עכ"ל והוא תמוה דהוא נגד דברי הראב"ד הנ"ל אך ביותר מג"פ לא מצאתי מבואר אם פוסל בכלי אחד ומשמעות לשון הרמ"א ושו"ת תשורת ש"י נראה דאינו פוסל ומנ"ל זה עכ"ל השואל

תשובה דברי הראב"ד דבכלי אחד מצטרפין אפי' בהפסקה ודאי מסתבר אפילו בהרבה פעמים כיון דהכלי מצרפן מ"ש ג"פ או יותר וכן משמע מהתוספתא שהביא הר"ש בפ"ג דמקואות מ"ד וז"ל שלשה לוגין במקוה וחולה ב"ק שנפלו עליו ט"ק מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין אבא יוסי בן חוני אומר מכלי אחד מצטרפין וכן משנים ומשלשה אבל מארבעה אין מצטרפין עכ"ל והנה ברישא אמר סתם מכלי אחד מצטרפין וודאי כשלא שפך בפעם אחת אלא בהפסקה דאל"כ לא שייך לומר מצטרפין דהא השפיכה מכלי אחד ובפעם אחת ועדיין לא חילק כלל בין ג"פ או יותר אלא אח"כ לענין הכלים והראב"ד דתלה בנראה לי משום דבגמרא דתמורה דף י"ב ע"ב לא הובא הך רישא דבכלי אחד מצטרפין ולכן אמר נראה לי וגם הגמרא לא יחלוק על זה כיון דלא מצינו בפירוש שהגמרא חולק

אבל היינו אם כל הג' לוגין היו ביחד בכלי אחד אלא ששפך למקוה בהפסקה מעט מעט אבל אם שפך מעט מים שאובין מן הכלי למקוה והריק כל המים מהכלי למקום אחר וחזר ושאב מים לאותו כלי ושפך למקוה עד שבין שני השפיכות למקוה יש ג' לוגין מים שאובין אין מצטרפין דזה לא הוי מכלי אחד כיון דאותן ג"ל שנפלו למקוה לא היו באותו כלי בפעם אחת זה חשוב שני כלים ומלבד דזה פשוט יש להביא ראיה מהתוס' פ"ק דתמורה דף י"ב ע"ב בד"ה יוסף שכתבו וז"ל ופסק הראב"ד כדברי יוסף בן חוני ולפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאין מים אחרים תחתה אין לחוש אפילו אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע"ג שנופל מן הדלי לתוכו והוי להו שם יותר מג"ל מים שאובין אפ"ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג"ל משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הכלי בכונס משקה מהך חששא עכ"ל וקשה דסתמו דבריהם ומאי פיסקא דאטו לעולם שואבין בארבע כלים ועוד דמשמע מלשונם דמיירי ששואבין בכלי אחד שכתבו שנפלו מן הדלי ולא כתבו מן הדליים וגם לבסוף כתבו שנוקבין את הכלי ולא כתבו הכלים וא"כ מאי שלשה כלים שאמרו אלא ודאי כיון דבדלי אחד אין מריקין את המקוה בפעם אחת אלא שואבין מן המקוה ושופכין למקום אחר וחוזרין ושואבין כמה פעמים ובכל פעם נופל מעט מן הדלי להמקוה אלא מסתמא משלשה פעמים עדיין לא חזר למקוה ג"ל והוי מארבעה כלים אף ששאבו רק בכלי אחד והא דלא כתבו בלא"ה אף שנפלו הנ"ל משנים או משלשה הא ע"כ הפסיק כיון דנשאב בדלי אחד ונשפך אחד אחד למקום אחר וחזרו ושאבו משום דבברייתא זו ובדברי ר' יוסף בן חוני שם לא נזכר כלל דבהפסקה אין פוסלין את המקוה ואף דסתם משנה בפ"ג דמקואות תנן דבהפסקה גם שנים ושלשה כלים אין פוסלין מ"מ למה להו להביא ממרחק ועוד אפשר יוסף בן חוני לא ס"ל כלל זה מדלא הזכירו ואפשר לחוש דהלכה כמותו לגמרי לכן כתבו בפשיטות דביותר משלשה כלים אין מצטרפין וגם נ"מ אם אירע ששאבו הרבה אנשים בבת אחת אף דמיירי נמי שנשאב בכלי אחד ובאדם אחד שו"ר בש"ג פ' המוכר את הבית דגם בכלי אחד הוי כשלשה כלים וגם מטעם שכתבתי דגם אם נפלו הג"ל בשני פעמים אין פסול דע"כ הוי הפסקה עיי"ש בד"ה אבל אם לא

וכן מוכח מלשון הסמ"ק שהביא הב"י בסימן ר"א וז"ל כל צירוף ג"ל מים שאובין דוקא מב' וג' כלים וכ"ש מכלי אחד אבל מן ד' או יותר כשר