תשורת ש"י מהדורא תנינא תקכד

ראיה רק מסברת עצמו ולא זכר הרא"ש דרבינו יחיאל מפריש ס"ל דלח לא מקרי חיבור ומבואר במהרי"ק הובא ברמ"א לחו"מ סימן כ"ה סוף ס"ב כ"מ שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים אחרונים חולקים עליהם הולכים אחר האחרונים דהלכה כבתראי אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרונים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמע להו הוו הדרי בהו

ואפ"ת כיון שידע הרא"ש דעת היש רוצים וחולק עליהם נימא דגם על הר"י מפריש היה חולק וא"כ נימא הלכה כבתראי הרי או"ה ות"ח כלל נ"ו ס"ז וטו"ז פסקו כהר"י מפריש גם רש"ל בפג"ה סל"ח הביא דברי או"ה והר"י מפריש ולא יערער עליו בזה וא"כ נימא הלכה כבתראי וגם בפסקי מהרא"י סימן ק"ג והובא ברמ"א סימן ק"ה סס"ג דלא אמרינן ניצוק חיבור לאסור בדיעבד ומוכח בפסקי מהרא"י שם דאין חילוק בין מלמטה למעלה בין מצד זה לצד זה דבין כך וב"כ אינו מוליך הבליעה במשקין

ואאת"ל דאין מוכרע לאיזה פוסק נפנה כיון דיש פלוגתא בזה אם בלח הוי חיבור מ"מ בלאה"נ יש ספק אם נגע בדופן הקדרה מבחוץ אם מפעפע לתוך התבשיל שבקדרה כמ"ש סו"ק וא"ז מפרק דם חטאת והובא באו"ה סימן ל"א וא"כ הוי ס"ס שמא לא מפעפע לתוך התבשיל כלל ואת"ל דמפעפע שמא בלח לא חשוב חיבור ואין מפעפע להתבשיל רק מה דנוגע בדופן הקדרה ולא החלב שמן הצד: עו

מה שעלה בדעתו דבר חדש דמלוה מעות על דרך היתר עיסקא הנהוג וקוצבי העיסקא אם לא ירצה המקבל לישבע דמותר להתנות עם המקבל שאם לא יעסוק כלל בהמעות כלל לטובת השותפות ישלם לו העיסקא שקצבו ביניהם דהוי לדעתו כמו התנאי אם אוביר ולא אעביד וגם איסור רבית אינו כאן כי אינו משלם עבור שעסק רק משלם עבור שלא השתמש וכמו שבפקדון מוכר לשלם וליתן חלק ריוח את"ד

לא נ"ל דכיון שהאחריות המעות על המקבל הוי מלוה אפילו לא השתמש בהמעות וכ"ש אם רק לצורכו השתמש להוצאות ביתו וכדומה וכן מוכח מדברי רבינו יהונתן שבאס"ז פא"נ דף ע"ג ע"ב אהא דאפרוותא דזיל שפוט דפשע ולא זבין משלם כדאזיל אפרוותא דזיל שפוט דכתב ר"י שם שם דמיירי דהקדים לו מעות זמן מרובה לפני הבציר שיקנה לו יין בזמן הבציר במקום שהוא בזול ולהביא לו למקום היוקר ומשום אגר נטר לי ליכא כדאמרינן משום דמוזלי גבייהו א"נ משום דמגלי להו תרעא א"נ אחריות הדרך היה על הלוקח דהיינו בעל המעות וכו' ורבא אמר אפילו היין סתם לא משלם לו כלל אפילו הבטיחו דאם לא יקנה ישלם משלו דהוה אסמכתא הואיל ולא קנו מידו עכ"ל והנה אם קנו מידו לא סגי רק לסלק האסמכתא אבל איסור רבית עדיין יש אם האחריות המעות על המקבל דהא אם המקבל אין עושה סחורה בהמעות ליכא טעם דמגלי ליה תרעא או מוזלי גביה לכל הפירושים שבדף ע"ג ועיין ביו"ד סימן קע"ג סט"ז

ול"ד לאם אוביר ולא אעבוד דהתם ליכא אגר נטר והקרקע לעולם כדקאי קאי ברשות הבעלים

ועוד ראיה מב"מ דף עין דזוזי דיתמי יהבינן לגברא דאית ליה דהבא פריכא קרוב לשכר ורחוק מהפסד הרי לא קאמר שיתנו דוקא לגברא דמהימן לרבה שם וקשה כיון דב"ד מפקחין לטובת היתומים כל מה דאפשר יתנו נמי עם המקבל אם לא יתעסק עם המעות להרויח יתן דבר קצוב כך וכך כי היכי דלא כליא קרנא יעיי"ש והרי גם רבית דרבנן התירו כמו קרוב לשכר לטובת היתומים אלא ע"כ כגון זו הוי רבית דאורייתא והא דלא חייש רבה שיטעון לא הרווחתי משום דדינו כשותף וצריך לישבע ולא חש שישבע לשקר אבל הא ה"ל לחוש שבאמת לא יתעסק בהמעות לצורך שותפות ואי דאאמע"ר מ"מ לפטור עצמו מהימן כמ"ש הג"א בפרק הגוזל עצים סימן י"ח. וכ"ש בשבועה דלא הרווחתי דמי יכריחו לומר שעסק לצורכו וישבע באמת דלא הרויח וגם כשיטעון לא עסקתי בהמעות להרויח יהא נאמן במגו דעסקתי ולא הרווחתי וישבע באמת וא"ל מ"מ למה לא אמר רבה לבקש אינש מהימן וכמו דעביד ר"א ולא חייש דיוציא הממון לצורכי ביתו די"ל דבלאה"נ פסו אמונים ואדם יראה לעינים ולבדוק כל כך אחר מי שיש לו דהבא פריכא ובדוק לאינש מהימנא בין כך ובין כך כליא קרנא דיתמי דלא מצוי כ"כ מי שיש לו דהבא פריכא ויהא נמי בדוק לאינש מהימנא שיקבל מעות יתמי לרחוק מהפסד וקרוב לשכר אח"כ מצאתי בת"ח שכתב כן דרבה לא הצריך גברא דמהימן משום דלא שכיח שיהא לו דהבא פריכא ומהימן נמי ויקבל לקרוב לשכר ורחוק ליתמי מהפסד: עז

שאלה מצא כתוב בשערי טוהר בזה"ל אפשר קאססא שיש בו שותפים ישראלים העצה שיעשו כזה שבכל שפאר קאססא יש שני ממונים אחד שמקבלין הוועקסלין ושמו ראובן ושני שנותן המעות ושמו שמעון וילך הלוה לראובן ויתן לו ראובן שט"ח בעד הוועקסיל של הלוה ויכתוב לו ראובן בזה"ל אני הח"מ מחויב' ליתן מכיסי סך כך כסכום שבוועקסל של הלוה ולכל מי שיוציא שט"ח זה נאום ראובן וילך הלוה עם השט"ח לממונה השני דשמו שמעון ויכול ראובן לומר למקבל השט"ח לך ומכור השט"ח זה לשמעון ויתן לך מעות ויאמר לו שמעון רוצה אתה למכור שט"ח זה ויאמר הלוה הן ואז יתן לו מעות פחות מהסכום שבשטר כפי הפרעצענט שנוטלין הבענק ואח"כ יחליף שמעון השט"ח ויתן לראובן בעד הוועקסיל ויתן הוועקסיל לקופת הבאנק ויעלה הוועקסל על שם הקאססא כנהוג וכן יעשו בעת פלאנגירען עכ"ל ועפי"ז עשו כן שני בענק וכתב מעכ"ת אף דכיוצא בזה כתב החוו"ד בסימן קע"ג היינו באופן שהלוה יבקש מאהובו שיתן לו וועקסל שלו למכור והמלוה לוקח אותו שלא באחריותו של לוה ואינו מחליף אח"כ עם זה שנתן הוועקסיל להלוה אבל באופן שהמלוה יבקש מאחד שיתן וועקסיל שלו ויבטיחו להחזיר לו אח"כ וועקסיל שלו גם החוו"ד מודה שאסור ועוד דראובן ושמעון הם ממונים של הבאנק ושלוחתייהו דהבאנק עבדי את"ד

הנה כבר ראה מעלתו מ"ש בערך ש"י על יו"ד סימן קע"ג ס"ד להביא כמה ראיות דהוי רבית