תשורת ש"י מהדורא תנינא תקיד

וכ"ז הצרכנו באם רק ספק אחד דיש מכשירין אבל אני כתבתי בשו"ת תשורת ש"י שם להתיר למכור לנכרי משום דיש ס"ס בפלוגתא דרבוותא חדא שמא אין חוששין לזרע אב וחדא שמא הלכה דארבע סימנים אכשיר רחמנא ומהרי"ט והנמשכים אחריו דכתבו דאין לעשות ס"ס בידים היינו כשיש רק ספק אחד אין לעשות בידים עוד ספק אחד אבל כאן יש כבר ס"ס וא"כ מסתיין להחמיר באכילה ולא למכור ועיין בינת אדם בשער הקבוע בסוף סימן נ"ג והביאו בשו"ת בית שלמה מיו"ד סימן ק"ה אך הכא עדיף דיש ס"ס דפלוגתא וכמ"ש ובשו"ת בית יעקב ספ"ד כתב דקמח דיש בו ספק התליע דמחויב לבדוק מותר להעלים עיניו ולמוכרו לעכו"ם ואין לחוש שמא ימכרנו לישראל דאיכא ס"ס חדא שמא לא יהיה בו תולעים ואת"ל שמא יש בו תולעים שמא לא ימכרנו לישראל עכ"ל וצ"ל דס"ל דמותר לעשות ס"ס בידים והא דספק איסור אסור למכור לגוי היינו משום דנעשה כודאי איסור משא"כ הא דאפשר בבדיקה וכמ"ש בהגהות רב"פ בססנ"ז הנז"ל ובשו"ת פ"י ח"א בחיו"ד סוף ס"ד פסק כהרמ"א דבדבר שיש מכשירין אף דלא קי"ל הכי מותר למכור לגוי ול"ח שמא ימכור לישראל: סד

שאלה ס"ת שכתבו סופר ירא שמים ולא השלימו ונחסר שלש יריעות והשלימו סופר שני אח"כ גנב השני ג' ס"ת אם צריך להחליף אותן יריעות והגאון רש"ק ז"ל בספרו סת"ם פסל למפרע סופר אחד את"ד הנה זה ספר סת"ם אין בידי ולמה יפסל למפרע דעד כאן לא פליגי הפוסקים לענין שו"ב אם לאסור למפרע רק משום דהבהמה היה לו חזקת איסור שאינה שחיטה עד שיוודע לך ע"י נאמן בשחיטה שנשחטה כהוגן כמ"ש בתב"ש סימן ב' סח"י וזה לא שייך כאן וכ"כ בשו"ת בשמים ראש סי' ר"ם לענין סופר דאין מחזיקין למפרע א"ל שהציצו בו ספק מקדמת דנא

ויותר מזה איתא בשו"ת ברכת יוסף סימן א' בסופר שהשכין אצל אחד תפילין ותיקן איזה אותיות לפני הלוקח ולא ראה הלוקח אם היו אותיות מופסקות באופן דלא מועיל תיקון דהוי שלא כסדרן ונודע אח"כ דסופר זה גנב התפילין והעלה דהתפילין כשרים דאף דכבר היה גנב לא חשוד על כתיבת תפילין אף דהיה בזה חימוד ממון להשכין התפילין עיי"ש כ"ש כאן דליכא חימוד ממון בכתובות אותן יריעות דכך היה יכול לעשותן בה כשר לשמה בלא חסרון כיס ואין לחוש שמא נזדמן לו פסול עד שהיה צריך לסלק היריעה ולא סלקי משום הפסד ממון דאחזוקי ריעותא לא מחזיקינן בכדי כמ"ש בא"ח סימן תס"ז ס"ג ועיין שו"מ קמ"א ח"ג סימן קל"ג פסק ג"כ דאין לפסול סת"ם מספק שמא לא כתב כהוגן אף דחזינן דא"י דין דח"ת הגם דיש לפקפק בדברי ברכת יוסף לפימ"ש מג"א בסימן ל"ט סקי"ג דאף דע"א נאמן באיסורין מ"מ לענין תפילין בעינן שיהא מוחזק בכשרות ולפ"ז כתב הגאון מהר"ז זלה"ה בתשובה ט' לענין שו"ב דלא די בחזקת כשרות דכל ישראל אלא שיודעים בו שהוא אדם כשר וכיון דעני מהפך בחררה ובא אחר ונטלו ממנו מקרי רשע הרי הרשע אינו אדם כשר ודאי רק שבדבר שלא נחשד בו מוקמינן ליה בחזקת כשרות דכל ישראל אבל לא מיקרי אדם כשר ויר"ש כי הרשע ואדם כשר ויר"ש שני הפכים עכ"ל ובשו"ת ד"ח ח"ב יש בזה סתירה בחיו"ד דבסי' י"ט כתב דגנב אינו פסול להיות שו"ב זולת להרמב"ם בג"פ ובסימן כף כתב ששו"ב שהסיג גבול שו"ב אחר כיון דמקרי רשע האיך מותר להיות שו"ב ובחלק ראשון בחיו"ד סימן י"א כתב מי שהעידו עליו שגנב פסול לכ"ע להיות שו"ב כיון דחשוד על דבר חמור כגנבה חשוד על דבר קל שהחמירו חכז"ל רק לענין דיעבד יש להתיר דמספיקא לא חיישינן שבאו לידו אותן החומרות עיי"ש וא"כ אפילו ס"ת שכתב לאחר שגנב אפשר להתיר כדי שלא יצטרך גניזה דזה חשוב דיעבד וכמ"ש תה"ד בפו"כ סימן צ"ג וחמ"ח סימן קכ"ה ס"ו וב"ש שם ושו"ת חיים שאל ח"א סי' כ"ז ובעקרי ד"ט חיו"ד סימן למ"ד אות ג' ועוד פוסקים הבאתים בשו"ת תשורת ש"י סימן תמ"ט

ועוד לסלק שלש יריעות הוא הפסד מרובה וחשוב דיעבד כמ"ש הר"ן בפכ"ש אהא דתנור חדש יוצן ולא אמר יותץ כיון דלית ליה תקנתא אלא בנתיצה כדיעבד דמי אף דאופין בו לכתחלה ואף דלחשש של"כ לשמה י"ל דל"ד להא דאחזוקי ריעותא לא מחזיקינן דהתם מעיקרא כשר היה ודאי מ"מ ה"נ י"ל חזקה ל"ש היתרא ועביד איסורא להכשיל בס"ת פסול כדאמר בפ"ק דחולין גבי חמצן של עוברי עברה

וכ"ז אם כתב הספר אחר שנגנב אבל לפסול הספר שכתב טרם שגנב ודאי שאין להצריך גניזה דחשוב דיעבד משום גניזה ומשום הפס"מ

אך מי שלבו נוקפו כיון דאתרע חזקת כשרות של הסופר וירצה להחליף היריעות י"ל דמותר להחליף לפימ"ש בס"ח סימן תתע"ט אם כתב אדם ספר יפה וכתב דף שאינו כ"כ יפה כמו שאר הדפין אעפ"י שאין בו טעות אם חפץ יסיר הדף ויגנוז ויכתוב אחר יפה ואין לומר דעובר משום בל תשחית לכך נאמר זה אלי ואנוהו עכ"ל ומיירי בספר תורה כמ"ש חכ"צ סימן מ"ה ובשו"ת בית שלמה בחיו"ד סי' קע"ג וא"ל למה לא נקט הס"ח חשש גניזה דנקט חשש בל תשחית דחמור יותר שהוא לאו וכ"ש חשש גניזה

אבל מדינא א"צ להחליף ועיין בשו"ת גבעת שאול שאלה י"ב למנקר שנמצא אחריו חלב ועשה במזיד דא"צ להגעיל הכלים דלמפרע עיי"ש והרי מנקר ג"כ צריך להיות מוחזק בכשרות דטרחא מרובה לנקר כהלכתו והגעלת כלים אינו הפס"מ וחשוב דשיל"מ כמ"ש מהרי"ל הובא בש"ך יו"ד סי' ק"ב סק"ח לכן נראה דאפילו ס"ת של רבים דלדדהו לא חשוב הפסד מרובה כמ"ש בהגמ"ר פרק האומנין והובא בד"מ חו"מ סימן של"ג לענין רבים ששכרו מלמד דא"י לחזור בהן דלגבי רבים חשוב מתנה מועטת עיי"ש מ"מ הכא גם בדבר מועט אין צריכין להחליף

אח"כ מצאתי בשו"ת פרשת מרדכי חיו"ד סימן וא"ו שפסק בעובדא דידי' בסופר שנתברר עליו דהוא מכת ש"ל שתיק טמיא דאין לפסול ס"ת שכתב למפרע כיון דלא איתחזיק כמו בשחיטה ואף דהיה התם חשש יותר דהוי מומר אין לפסול היריעות כיון דחשוב דיעבד דצריכין לגנוז היריעות גם אין לחוש דכתב שלא לשמה דחזקה ל"ש היתרא ולהאכיל איסורא וגם בשו"ת רח"כ בחיו"ד סימן נ"ה פסק הכי דנמצא הסופר מין דכשרין הס"ת ותפילין ומזוזות שכתב למפרע ובשו"ת תפארת יוסף חא"ח שאלה ב' כתב נמי במי שנתברר עליו שהוא גנב דאין לחוש שמא קלקל בכתובת תפילין דנזדמן לו חק תוכת