תשורת ש"י מהדורא תנינא תפד

ל"ז

שאל עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סימן י"ד ברובע רביעית יין שמזגו בג' רביעית מים דבש"ע א"ח סימן ר"ד מבואר דמתחלה מברך פה"ג וכתב דבפרמ"ג שם סקט"ז דיינות שלנו אין חזקים וכל שמזגו ברוב מים ראוי לברך שהכל הלא כתבתי שם לעיין במג"א סקט"ז מ"ש בשם מהרי"ל ושם מבואר דתלוי אם היין ראוי לשתיה ע"י מזיגה גדולה כל כך ושתי ליה אינשי במקום יין ע"י מזיגה זו וגם חיי אדם בכלל נ"ה ס"ג ובש"ע של הגאון מהר"ז זלה"ה העתיקו רק דברי מהרי"ל דהן כללא נמרצת לכל הארצות והמזיגות והיינות החזק הוא או הרפה. ל"ח

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סנ"א דמשמע ממשנה ספכ"ח דכלים דאין איסור מן הדין רק בפרוע רוב שערות הראש וכתב מעלתו דבמעשה אורג כתב דהך מיירי בבתולות אין ספרו ת"י אך לפי דבריו תקשו הך דכתב ראב"ד בסבכה יוצאת חוץ דאינה כלי לפי שהנקבים גדולים ומראות את שערן ואינה ראוי רק לזונות והרי הוא כמי שנקרעה ואינה מקבלות רוב השער עיי"ש ואמאי הא עדיין ראויין לבתולות ובשלמא מאם נקרעה ליכא להקשות כל כך דאפשר נקרע שאני כיון דמתחלה לא נעשה כך אלא לכסות כל שערה אע"כ צ"ל דבתולות אין דרכן בסבכות כלל דיוצאין בגלוי ראש לגמרי ואין להקשות על הראב"ד דהא בפכ"ח דכלים תנן חלוק יוצאת חוץ ומשום דבשרה נראה אין ראוי רק לזונות דנראה דנתכוין הראב"ד למשנה פכ"ד דכלים משנה ט"ז דתני רק סבכה

ואפשר לתרץ דברי מעשה אורג דאם נראין רוב שערות גם לבתולות אינו קרוי בגד כיון דרובו ככולו הסבכה רק למותר אבל האמת יורה דרכו דלא מיירו בבתולות לבד אלא מדינא בלא נראה רוב שערות אין איסור מדינא רק במקומות שקבלו עליהן איסור ונהגו להחמיר כדעת הזהר שהביא מג"א סי' ע"ה סק"ד ואף אני לא אמרתי רק לענין דינא כמבואר שם. ל"ט

עמ"ש בתשורת ש"י סימן ק"ח העומד באמצע פסד"ז והציבור צריכין לקורא בתורה מותר להפסיק משום כבוד הציבור כתב מעלתו דבשו"ת שאילת שלום ססמ"ג מתיר לומר קדיש עלינו תוך פסד"ז מפני כבוד הציבור

עוד הביא משו"ת פאר הדור סי' קמ"ז דמתיר ללבוש טלית ותפילין ולברך עליהם תוך פסד"ז דאין איסור הפסקה כזאת בתוך פסד"ז

הנה זה הובא בברכ"י סי' נ"ז אבל נראה דלא קי"ל הכי לפי מה שכתב רמ"א סנ"א ס"ד בהג"ה דאפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ב"ש לישתבח וכ"כ בש"ע של הגאון מהר"ז זלה"ה בסנ"ג מי שלא היה לו טלית עד שהגיע לישתבח לא יברך על עטיפת ציצית בין פסד"ז לישתבח ואצ"ל באמצע פסד"ז מפני שאסור להפסיק מב"ש עד סוף ישתבח אפילו לצורך מצוה כמ"ש בסנ"א

גם בחידושי רע"ק סנ"ג הניח בצ"ע אם מותר להניח תפילין תוך פסד"ז אפילו בין הפרקים וכ"ש טלית עיי"ש ונראה דשוא"ת עדיף לכן דוקא מטעם כבוד הציבור יפסיק לקרוא בתורה. מ

מה שהשיב עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סי' קפ"א דמותר למסור בהמה לגוי בשבת להוליכה אל זכר והבאתי ראיה מרחלים שיוצאות שחוזות בשבת והקשה מהרא"ש מסכת שבת דף כ"ג מן הירושלמי אפילו אינו בשר של קיימא אפ"ה אסור דמשתמש בבע"ח ועוד הרי חשוב מלאכה והרבה אחרונים לעיין בהם. ובמכ"ת טעה דהא בפרק מי שהפך דף י"ב ע"א איתא אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין רי"א חמורה שתבעה מרביעין עליה זכר ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות ופרש"י אין מרביעין בהמה משום דעביד מלאכה בחוש"מ אין מרביעין אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר בבכור דקעביד ביה מלאכה וכתיב לא תעבוד בבכור שורך לבקרות מקום שיש בו בהמות והיא רובעת מעצמה עכ"ל הרי דמלאכה אינה רק אם אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר אבל כשמכניסין אותה לבקרות אינו מלאכה ואני כשהתרתי לא התרתי רק להוליכה אל זכר אבל לא לאחוז הבהמה ולהביא עליה זכר ואם העכו"ם אוחז הבהמה מדעתו דנפשיה עביד דישראל לא צווהו רק להוליכה אל מקום שיש זכר אלא דמשום דאפשר שבת חמיר דאפילו נעשית מחשבתו לבד ממילא ע"י גרמא דישראל אסור לכן הבאתי ראיה מרחלים יוצאות שחוזות בשבת כדי שיבואו עליהן זכרים הרי דבמתכוין מכינן אותן לכך ומ"מ מותר וכדאיתא בירושלמי מעדתן דהיינו מזמינם לכך אלא אפילו קושר האלמה בשבת ומזמינן לכך מותר ואיך אפשר לקשור בשבת לכן כתבתי בקשר שאינו של קיימא אבל משום משתמש בבעח"י אין חשש בזה מדלא אמר בגמרא רק על חמור יוצא במרדעת רק בקשורה מע"ש משמע הא דרחלים יוצאות שחוזות אפילו קשורות בשבת וכן מצאתי דיוק זה בשירי קרבן בפרק במה בהמה וע"כ דוקא במרדעת צ"ל קשורה מע"ש מכמה טעמי חדא דע"כ ש"ס דילן לא ס"ל הא דירושלמי דאסור לקשור משום דמשתמש בבעח"י דהרי הירושלמי מקשי מהא דקושרין החבל בפרה בשבת ומשני דאתיא כמ"ד צדדים מותר או דמיירי במספק חבל אל חבל דליכא רק צידי צדדים יעיי"ש והרי בשבת דף קי"ג הובא סתם דחבל גרדי קושרין בפרה וכ"פ כל הפוסקים והטור בסימן ש"ה ובס"ס שי"ז ושום אחד מהפוסקים לא הזכיר דדוקא במספיק חבל אל חבל דהרי אנן קי"ל דמשתמש בבעח"י גם בצדדים אסור כדאיתא בפרק מי שהחשיך דף קנ"ה וע"כ דש"ס דילן לא חש בזה משום משתמש בבעח"י וכן מצאתי באליהו רבא בסימן ש"ה סק"ו דש"ס דילן ס"ל דאפשר להשמר לקשור ולא ישתמש בבעח"י ובמרדעת דאסור טעמי אחריני כפרש"י ותוס' בפרק במה בהמה דף נ"ג ובית מאיר כתב שם נמי מכח הוכחה דקושרין חבל בפרה דש"ס דילן פליג על הירושלמי וס"ל דכל שהוא לצורכי הבהמה אין בו משום גזרה דשימוש בבעח"י והא דמביא הרא"ש הך דירושלמי הוא רק ללמוד מזה כשנותן הרסן בראש הבהמה