עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתשורת ש"י מהדורא תנינא

תשורת ש"י מהדורא תנינא תפ

Teshurat Shai Mehadurah Tanina 480 · תשורת ש"י מהדורא תנינא · free full Hebrew text

Open in the reader →

לא מהני חזקת הבליטה לראובן כיון דנראה לכל עובר ושב בכניסה ויציאת עגלה וסוסים ואי אפשר זולת הקרקע שתחת הבליטה וא"צ טענה כי בא מכח מורישו וגם מהמאפע אין ראיה כיון שהחזיק אפשר אחר שנכתב במאפע קנה מורישו של שמעון ממורישו של ראובן ובלא"ה אין לסמוך על המאפע שעשה מי שא"נ לנו ולא ידוע לנו אם לא קיבל שוחדא ואין מדקדקים במדידה כאשר נמצא כ"פ

אך אם יתברר איך המנהג בעירם בכגון זו אזי יעשו כהמנהג וכדאיתא בחו"מ ס"ס קנ"ג בהג"ה דכמו דעושין כהמנהג לענין למעלה מן היסוד אף שאינו לפי הדין כן להיפך לענין למטה מן הבליטה דאידי ואידי חד שיעורא וכדמוכח משו"ת מהר"ם שבמרדכי ס"פ חז"ה גם בשו"ת הריב"ש ס"ס תע"א כתב בנידון שלו לילך אחר המנהג והובא בחו"מ סימן קנ"ד ס"ס ט"ז בפג"ה וע"ז השיב לי אחד דנ"ד הוא זה נהנה וזה לא חסר דכופין עמ"ס ואין לו חזקה כדאיתא בחו"מ סימן קנ"ד סט"ז. והשבתי הלא ידוע לכל דאם היה רוצה ראובן למנוע מעוברים ושבים בעגלות בחצר שמעון סמוך לכותל ראובן דהיה יכול ע"י הקמת פס ולחי מאחורי כותלו וודאי אז היה שמעון מפייסי בדמים דא"א לבעלי החצר בלעדו וליכא בכה"ג משום כופין עמ"ס כדאיתא בחו"מ סי' שס"ג ס"ו בהג"ה גם בלא"ה קפידא גדולה לראובן אם עגלות במשאות עוברים ושבים סמוך לכותלו דינודו הכותל וא"י לישן מקול הנכנסים ויוצאים תמיד גם מה שכתב מחמת הך דסימן קנ"ד סט"ז בלא"ה לא קי"ל הכי יעיי"ש בפ"ת גם מ"ש דבנ"ד כ"ע מודו כמ"ש סמ"ע סימן קנ"ג סקי"ד אינו כדמוכח משו"ת הרשב"א ובית אפרים שהבאתי ועמ"ש לקמן שאלה ל"ד: ל"ב

שאלה שאלת עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן רנ"ט ס"ג על מ"ש הש"ך בשם הב"ח דמנורה בביהכ"נ אינה כביהכ"נ דצ"ע דבירושלמי פרק בני העיר איתא כל כלי בהכ"נ כבהכ"נ ושאלת הלא כבר נשמר מזה מהר"ם ב"ב דכר ומנורה לא מקרי תשמושי קדושה ומה שהקשתי מהירושלמי שם מבואר קלטורה והוא הבימה א"ד ואיני יודע מה הוא סח אטו כ"ז אינו מבואר בש"ך בשם הב"ח וכן איתא בשו"ת מהר"ם ב"ב בח"ג סימן רס"ט אבל לא נזכר לא במרדכי ולא בשו"ת מהר"ם דברי הירושלמי ולא נשמר. מן הירושלמי אלא מהר"ם סברת עצמו כתב ומ"ש מעלתו דבירושלמי מבואר קלטורה לא הבין כלל דברי הירושלמי וז"ל כל כלי ביהכ"נ כבהכ"נ ספסלה וקלטורה כבהכ"נ כילה דעל ארונה כארונה ופירש ק"ע ספסלה היא הספסל שלפני הארון וקלטורה היא הבימה של עץ שקורין עליה א"נ הארגז שגם הארון מונח בו כבהכ"נ כקדושת בהכ"נ כילה היא הפרוכת שלפני הארון קדושתו כארון עכ"ל ופירושו מבואר תחלה כלל כל כלי ביהכ"נ כביהכ"נ אלא דה"א דספסל שלפני הארון והבימה או הארגז שגם הארון מונח יהא כקדושת הארון דקדושתו יותר מן ביהכ"נ לענין לשנות מקלה לחמורה או מחמורה לקלה לכן קמ"ל דגם אלו אינן רק כקדושת ביהכ"נ אבל כילה הוא כקדושת הארון ממלא זה דלא כמהר"ם דאלת"ה מאי כל כלי ביהכ"נ אטו נר ומנורה גריע קדושתן מן שאר כלי ביהכ"נ דהיינו ספסלים לישב עליהם דהא בשו"ת מהר"ם שם כתב דביהכ"נ דחשיב ליה דבר שבקדושה היינו ששכינה שורה בו דעל כל בי עשרה שכינתא שריא ואין צורך להקב"ה בנרות ומאורות וכי לאורה הוא צריך כדאיתא בשבת דף כ"ב עכ"ל וא"כ ספסלים לישב עליהן או שטענדירס הכי להם הוא צריך וא"כ מה כונת הירושלמי באומרו כל כלי ביהכ"נ א"ו הכל בכלל דלא כמהר"ם והב"ח שכתבו מסברתם ולא הביאו ירושלמי זה וגם רשב"ץ בח"ב סימן קע"א והובא בשע"ת לא"ח סימן קנ"ד וגם מעלתו הביאו מבואר להדיא דלא ס"ל הא דמהר"ם שכתב דשמן של ביהכ"נ אסור ליהנות ממנו אא"כ מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וקנו מדמיו ס"ת דמעלין בקודש ולא מורידין עכ"ל והרי שמן ג"כ אטו לאורה הוא צריך מה תאמר אלו הרשב"ץ היה רואה דברי מהר"ם לא היה כותב כן אדרבה אלו גם מהר"ם היה רואה דברי הירושלמי לא היה כותב כן ואם הרשב"ץ היה רואה הירושלמי ושו"ת מהר"ם ודאי היה משיג על מהר"ם

וראיתי בהג"א פרק בה"ע ס"ג ז"ל ירושלמי בל כלי בהכ"נ כגון ספסלא וקלטורא בימה ולווחין אם לא התנו עליהם מתחלה הרי הם כביהכ"נ כילה דעל ארונא כארונא מא"ז עכ"ל משמע דהך ספסלא וקלטורא פירושו של כל כלי ביהכ"נ ולפ"ז אין ראיה מזה על נר ומנורה שיהיו כביהכ"נ אבל כיון דהוא מא"ז הרי בא"ז הגדול כתב ז"ל בהלכות בית הכנסת סימן שפ"ו ירושלמי כל כלי ביהכ"נ כביהכ"נ ספסלא וקלטורה כביהכ"נ עכ"ל הרי דםפסלא וקלטורה אינו פירוש על כל כלי בהכ"נ לומר זה לבד כביהכ"נ דא"כ למה חזר ואמר כביהכ"נ אלא לומר דאינם ככולה דעל ארונא שהיא כארונא אלא גם הם בכלל כל כלי ביהכ"נ והג"א קיצר במקום שהיה לו להאריך וגם הג"א ע"כ אין כונתו למעט שאר כלי ביהכ"נ אלא לומר דגם אלו אינם ככולה דעל ארונא אלא ככל כלי ביהכ"נ

וראיה לדברי דהרמב"ם בפ"ח ממתנות עניים כתב עכו"ם שהתנדב קורה מבדק הבית אין מקבלין ממנו אבל התנדב לבית הכנסת מקבלין וכתב כן גם הטור סימן רנ"ט וכתב פרישה הטעם דלא דמי לבדק הבית דאית ביה קדושה טפי והב"י שם כתב הא דלביהכנ"ס מקבלין יליף לה מדאמרינן בגמרא דעכו"ם התנדב מנורה לבי כנישתא דרב יודא וקבלה עיי"ש ואם איתא דמנורה אינה קדושה כבית הכנסת איך למדו ממנורה לביהכנ"ס דהא בדק הבית משום דאית ביה קדושה טפי לא מקבלין ה"נ י"ל ביהכנ"ס אית ביה קדושה טפי ממנורה ואם לחומרא לא ילפינן ביהכנ"ס מבד"ה ק"ו לקולא לא נילף ביהכנ"ס ממנורה אלא ודאי מנורה כביהכנ"ס לקדושה: ל"ג

שאלה ראובן החזיק בנעיצת קורת בכותל שמעון הידוע לשמעון ונפל אותו כותל דאיתא בחו"מ ס"ס קנ"ג דאם בנאו שמעון לאותו כותל מחדש אין לראובן לנעוץ עוד מהו הדין אם בעל הכותל רוצה לסתור אותו הכותל כי רצונו לבנות בנין חדש שידוע שאינו רוצה לסתרו משום שלא יוכל ראובן לנעוץ בורות אם יכול ראובן לעכוב עליו וכתב מעלתו דנראה בפשיטות דיכול בעל הכותל לסתור ואח"כ אין יכול ראובן לנעוץ בכותל החדש: