תשורת ש"י צד

מהא דהנבררים בוררין להם השלישי בלא דעת בע"ד ושם בריש הסי' מבואר בש"ך סק"א בשם הב"ח דכשהובררו לפשרה אין יכולים לברור שלישי בלא דעת הבע"ד ואפילו יטעום לו הדיין עד שיראה ראובן בדעתו מה שלא ראה בתחלה דכתב הרשב"א שבב"י שם דזה חשוב דעת הברורים שהסכימו עליו עכשיו עיי"ש מ"מ י"ל דוקא אם לא יעשה ראובן כל הפסק על כל הסכסוכים רק עד"ז אבל לעשות קצתם מדעתו לבד וקצתם עפ"י שאלת הדיין לא דזה שיתחייב י"ל שמא אם היית עושה הכל עפ"י הדיין היה מטעים לך עד שהיה הופך דעתך ממה שפסקת מדעתך לבד וסמך יש מסוף הוריות דרשב"ג נשיא ואר״מ לר"נ נימא ליה גלי עקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ד' מי שיכול להשמיע כל תהלתו וניעבריה וגוף הפסוק נדרש במגילה דר"י לענין סיפור בשבחו של מקום כפשוטו אע"כ דאסמכתא בעלמא הוא והטעם שי"ל לא קבלניך עלינו רק ע"ד שתלמוד לנו כל מה שנצטרך ועיין בשו"ת לח"ר סי' קי"ט בשותפים שעשו הרבה תנאים ביניהם בשבועה ועבר אחד מהם תנאי אחד נתבטל הכל ומותר השני לעבור גם על שאר התנאים שכתב שזה פשוט מאד ורמזו בה"ט חו"מ סי' קע"ו סקל"ח

רא

שאלת בהשכין בית על שתי שנים ואמר אם לא יפדה עד אז יוחלט למלוה אי הוי כאומר לאחר שתי שנים ויכול לחזור מהתנאי טרם כלות הזמן או עדיף משכון כמו דיפה כחו לענין אסמכתא כמ"ש סמ"ע בסי' ר"ז סקח"י ע"כ השאלה תשובה צ"ל דספקו היכא דלא הוי אסמכתא כגון בשבועה דמסלק אסמכתא אף דנשאל על שבועתו וקנין לא הוי כמבואר בסי' ר"ז סי"ט ולענין שאלת השבועה יעיין סי' רכ"ח ביו"ד שם ס"כ ומ"מ מבואר הדבר בריטב"א שבב"י חו"מ סי' ע"ב מחודש ל"ט דאפילו במשכון מטלטלין שאמר אם לא אפדנו לז"פ כאומר לאחר ולא קנה במשיכה שעשה כשלקחו למשכון כמשוך ותקנה לאחר שלשים יום ואם כן ק"ו משכון קרקע דגרע טובא דאין המלוה תופס בו כמו במטלטלין ולא קנהו מדרי"צ וכמבואר בראשונים שהביא הש"ך בחו"מ סי' ע"ג סק"נ

רב

שאלה בדקין של אווזא אחר הגרירה ונחתך נמצא בועות ואמרת די"ל שמא היה שם שומן מהפטום ויש פוסקים דסותם ושמא הנקבים הללו המה בהדרא דכנתא במקום שאחד ניקב לחברו דלא איכפת לן בנקיבתן והשבתי לו

, מה דפשיטא ליה דאם היה במקום שאחד ניקב לחברו כשר מספ"ל טובא דהדירא דכנתא דאינקב להדי חבריה מגין עליה דאתמר בפא"ט דף מ"ח ע"ב וכן הוא ביו"ד סי' מ"ו ס"ב היינו בבהמה דיש לה כנתא ולשון רש"י שם כנתא חלב טהור הדורא דכנתא דקין הסובבין אותו סביב כעגולה וזה אינו בעוף ואנן לנו דגם בעוף מגין אולי אין מונחין אחד אצל חברו בדוחק כל כך להגין שלא יצא הרעי דרך הנקב לחלל הגוף

ולענין השומן אם סותם בתב"ש סי' מ"ט הביא מתשובת באר עשק סי' ס"א דשומן שע"י פיטום אינו מגין דלאו בתולדה הוא שאם תכחש יוסר משם השומן ובדג"מ הקשה עליו ממ"ש הר"ן דלפיכך סרכא בכסדרן סותם אף דאין טרפה חוזר להכשר משום דאגלאי למפרע דנקב זה לא היה מנקבים המטריפין כיון דנסתם ע"י הסרכא ותירץ הדג"מ דשאני שומן שהיה טרם שניקב זה אינו מגין ואעתיק דברי באר עשק וז"ל שם באמצע דבריו דיש לאפרושי אם המחט מעולם לא עבר לגמרי והשומן סותמו לאם עבר לגמרי והשומן סותמו אח"כ דכיון דכבר נראה ונדחה ונטרף סברא הוא דאין לו עוד הכשר ע"כ ויל"ד הא כל טרפות אינו חוזר להכשרו מפורש בגמרא פ' בהמה המקשה דף ס"ח כיון שנטרפה אין לה היתר ובפ' הערל דף ע"ו ובפא"נו דף מ"ו ע"ב דקרום שעלה מח"מ אינו קרום וא"כ למה אמר הב"ע מסברא וצ"ל דמספ"ל אם דומה לסרכא כסדרן דכשר או דומה רק לקרום מח"מ ובגה"ק סי' מ"ט תמה על הדג"מ דבשלמא סרכא בא ממילא משא"כ שומן צריך למעשה חדש לפטמה וכדמחלק הרא"ש בפ' בהמה המקשה דף ע"ו ולע"ד גם סרכא בא ע"י שתיית הבהמה כדפרש"י דף מ"ו ע"ב שמתוך שהריאה שואבת כל מיני משקה והמשקה נעשה עב בתוכו ויוצא מעט דרך נקב זה ונעשה קרום וא"כ צ"ל דזה חשוב נמי כממלא וכמ"ש תוס' בר"פ האשה בתרא כעין זה דיעבור ולידת אשה ל"ח תלוי במעשה דממילא אדם מזדקק לאשתו וה"נ שומן דבא על ידי אכילה של הבע"ח ואך י"ל אם צריך לפטמה בידים חשוב מעשה חדש כמ"ש תוס' בבכורות דף כ"ף דעיבור בהמה תלוי במעשה דלפעמים צריך להרביע בידי אדם והדר כתב הב"ע דקרום שעלה מח"מ אינו קרום דכמאן דליתא דסופו להתפרק וגבי ישב לו קוץ בושט דחוששין שמא הבריא פרש"י שכבר ניקב וכתב הר"ן דה"ה לשאר אברים וכן נמי י"ל בשומן שקרובים הדברים שקודם הפיטום ניקב המחט ויצא לחוץ מבלי שומן והוי השומן כמו קרום שאלו תכחש אותה אווזא ודאי יוסר משם השומן ואין כאן הגנה כלל וכמו שסופו של קרום להתפרק כן נימא סופו של שומן להתפרק עכ"ל והנה מה דלא אמרינן כנכ"ה השומן טרם שניקב צ"ל דכמו דחוששין בושט שמא הבריא אף דהשתא אינו ניקב מעבר לעבר ה"נ חוששין האן אך לדעת נו"ב וקצת אחרונים דבושט חמיר דיש חזקת שאינה זביחה אינה ראיה משם ומ"מ נ"ל דדוקא אם י"ל כמו שנמצא עכשיו כן היה מתולדה אזי נימא חזקה דהשתא וראיה לזה ממ"ש בעל סה"ת שער מ"ג ח"ד גבי שני מלוין על נכסי הלוה ויש ספק אם היה ללוה הנכסים קודם שלוה ממלוה ראשון ונשתעבדו רק לו דאם י"ל מעולם היו של הלוה דירשן ממורישו נוטלן הראשון דכנכ"ה משא"כ אם ידוע שקנאם וא"י אימת חולקין והובא בחו"מ סי' קי"ב ס"ב

ובד"ק סי' מ"ו הקשה כיון דהרזון אינו ודאי להיות לו חשוב עומד לנקוב דדוקא אם ודאי עומד לכך הוא כנקוב כבר עיי"ש ולק"מ דבשלמא עדיין לא ניקב אינו כניקב רק אם ודאי סופו לנקוב אבל אם כבר ניקב רק השומן עלה אח"כ וסותם אזי דוקא אם בודאי לא יתפרק חשוב סתימה כמו סרכא בכסדרן דכ"ש הולך ומתחזק כפרש"י בפא"ט דמ"ו ע"ב אבל כ"ז שאפשר שיתפרק לא חשוב סתומה וזה דומה למ"ש תוספ' בפא"נ דף עי"ן ע"ב בד"ה ואי וכה"ג איתא בפ"ח דנגעים מ"ו ובמג"א סימן קס"ח סי"ג סקל"א.