תשורת ש"י צ

בשו"ת רמ"א סימן צ"ב העלה דלכ"ע נגד יורשים ודאי אמרינן לשון נתתי הוי הודאה שנתן באופן המועיל כיון שאינם טוענים ברי אכן לא טענינן להו וא"כ ה"נ שכתב שביטל טענת לקוח הוי הודאות בע"ד שביטל באופן המועיל ואין מדקדקין כיצד ביטל וכ"ז מועיל אפילו אם היורשים כבר שכרו הראנדי מהשר ומוציאין מידם ק"ו כשעומדים לשכור דעדיין אין מוחזקים בו על להבא דודאי הדין עם התובע ראובן והחזקה שלו

ועוד הא הראב"ד השיג על הרי"ף מפ' השולח דהאומר עשיתי עבדי ב"ח והעבד אומר לא עשאני אמרינן דזיכה לו ע"י אחר הרי הוי הודאה ותירץ הגד"ת בשער ס"ד דנתתי משמע הודאה שנתן כבר ומשמע להבא דנותן עכשיו וזהו הקנאתו כמ"ש הר"ן לכן המע"ה דשמא נתכוין להקנות בזה הלשון ולאו הודאה הוי משא"כ כשזה אומר לא עשאני ע"כ על מה שעבר חלוקים דאי בבא לשחררו עכשיו בלשון זה מאי קאמר אידך לא עשאני והרי הוא עושה אותו עתה עיי"ש וכ"כ הריטב"א וכה"ג כתב בשו"ת רמ"א בשמן של רמב"ן ורא"ה ואם כן תינח כשאומר או כותב נתתי עשיתי י"ל דמקנה בלשון זה מעכשיו אבל נ"ד שאחרים כתבו שהנתבע ביטל בפני ב"ד טענת לקוח ל"ל דכונתם להקנות בלשון זה דאין אדם מקנה דבר של חברו וע"כ אינו רק סיפור עדות שהנתבע ביטל והנתבע שחתם עצמו קיים עדותם הרי הוי הודאה וע"כ גם להרי"ף מהני דאין מדקדקין אחר הודאה כמו בעשיתי פלוני עבדי ב"ח וז"א לא עשאני ה"נ כיון דהודה שביטל אמרינן דביטל באופן המועיל שלא יוכל לטעון לקוח

ב) ראובן דר בעיר ושמעון בכפר ומכר שמעון לראובן פירות שיהיו לו וביקש אד"ג ואמר ראובן שישלח לו למחר ע"י שליח עם כתב שיחתום עליו המוכר ויתנו להשליח ושלח האד"ג עם הכתב וכתוב כי מחויב ראובן ליטול כו"כ פירות בכל יום עד עשרה ימים וחתם שמעון על הכתב ומסרו להשליח ליתנו לראובן אח"כ עבר ראובן יום אחד דלא לקח הפירות וחזר מהמקח. הנה קנין מעות אינו קונה רק למש"פ וכאן אפילו מש"פ ליכא כי שמעון מכר לו מה שלא היה לו עדיין ולא מצוי בשוק כדאיתא בחו"מ סימן ר"ט עיי"ש ומה שכתוב בהכתב דמחויב ראובן ליטול כו"כ פירות נהי דחיוב בשטר מהני כדאיתא בחו"מ סימן סמך בש"ך ס"ק כ"ו היינו כשנתן המתחייב השטר לאידך אבל כאן לא נתן ראובן שטר כלל לשמעון ולא מתחייב בלא שטר וקנין ועוד דעת התומים והנ"מ דבדבר שלב"ל או אין ברשותו לא מתחייב בשטר בלא קנין כיון דאינו ברשותו דמי קצת לאסמכתא עיי"ש ואם כן אין חילוק מה"ט בין לוקח למוכר דתרויהו לא ידעו אם יבא לרשות המוכר כל כך פירות

ולענין האד"ג כבר כתבתי בתשובה סי' עי"ן וסי' רכ"ו דאם בפירוש לא הותנו שאם יחזור הלוקח יהא מוחלט האד"ג לכ"ע אינו מוחלט והבאתי שם ראיות

ומה שטען שמעון שבפירוש התנה עם השליח שאם יחזור המוכר יהא אאד"ג מוחלט לא מהני כלום כיון שלא התנו מוכר עם לוקח דהמעות של לוקח ואין כח להשליח להוסיף והרי בהכתב לא נכתב זה כיון דלא היה תנאי זה בפירוש בין מוכר ולוקח אם כן לא מהני מה שהסכים השליח לגרע לבעל המעות ולא דמי למ"ש בחו"מ סימן קפ"ב ס"ד ובסי' קפ"ה ס"ה דיש אומרים דהמשלח צריך לברר דהשליח שינה ולא עשאו שליח בין לתקון בין לעיוות דהתם מיירי בסרסור שעושה המקח אבל כאן נעשה המקח בין מוכר ולוקח עצמם והשליח מעשה קוף לבד עשה ומה לו לעשות תנאי במקח והכתב מעיד שלא רצה לוקח בתנאי זה כיון דלא נכתב התנאי בהכתב ואין לומר דנחרים על לוקח אם לא נתרצה בתנאי זה אחר כך דאפשר אמר לו השליח למשלח אח"כ וכדאי' בסי' קפ"ה ס"ה דזה אינו דהא כתבתי כבר במק"א דקשה אהא דכתב המחבר בסר"ז סי"א דאם אמר ערבוני מחול לך אם אחזור בי דמהני הא במחילה על תנאי צריך קנין כמ"ש הסמ"ע בססכ"א וטו"ז בסי' ר"ז סט"ז ותרצתי דשאני מחילה מה שמכבר הוא בידו דהשתא ליכא רק דיבור אבל ערבוני מחול אומר בשעת מעשה דזה גופא הוי קנין דזה נותן המעות וזה מקבלו על תנאי זה ואם כן הכא דבשעת נתינת המעות לא היה התנאי מן הלוקח רק עם השליח דלא מהני כלום אם כן אף אם אח"כ נתרצה הלוקח הלא אז לא נעשה שום מעשה ולא מהני בלא קנין ואף דגם בהא דסימן קפ"ה ס"ה צריך קנין הא כתב בבאה"ג שם אות טית דקיבל המוכר המעות וחיישינן דנתרצה אז בשעת מעשה ועוד הא קונה לו ללוקח רשותו אז כשנתרצה המוכר וא"צ מעשה כיון דאינו על תנאי ועיין נוב"ת חיו"ד סימן קמ"ח בד"ה אך כל זה

קצד

ששאל מי שהשיג גבול ושכר ראנדי שהיה בחזקת חברו וישב המשיג שתי שנים ואח"כ הוכרח להחזיר בד"ת אם צריך לשלם לראשון דמי החזקה בעד הזמן שהחזיק בו שלא כדת וכתב דלפוסקים דחזקה דנין כקרקע לענין דדבמ"צ וכ"ד ה"נ הוי כגזל קרקע ואכל פירות דצריך לשלם הפירות ולפוסקים דחזקה דינו כמטלטלין הביאם ש"ך חו"מ סימן קע"ה סכ"ט ס"ק ס"א ה"נ הוי כגזל מטלטלין ונשתמש בהן דא"צ לשלם מה שנהנה

לענ"ד אפילו אינו כקרקע לא עדיף משטרות דאין נגזלין משום דאין גופן ממון כדאי' בפ' הגוזל דף קי"ז ע"ב וה"נ זכות החזקה לא עדיף מזכות ראיה שבשטר דאינו רק שעבוד ומצאתי במבי"ט ח"ב סימן קי"ג הובא בקונטרס תק"ע במשפט שלום ס"ס רל"ז סכ"ד דאם חזקות אינן כקרקע אינן רק שעבוד בעלמא כמו חוב ומאן דס"ל דדינן כקרקע משום דרוב פעמים בונים בניינים בחזקת הבתים וחנויות ששוכרים מן הגוים ויש להם חלק בקרקע עיי"ש ואם כן חזקת ראנדי לכ"ע אינו כקרקע דאינו רק הורמנא למכור משקאות

, ולפ"ז לכאורה גם למאן דפוטר בשלח יד בפקדון מעות בע"כ דמפקיד והרויח בהן דפטור לשלם הריוח אף דהמפקיד היה גם כן יכול להרויח כמ"ש ש"ך בסימן רצ"ב ס"ז דוקא התם דמעות נגזלין אבל כאן דאינו נגזל יחויב לשלם הריוח

אבל נ"ל איפכא דאפילו למאן דמחייב התם פטור כאן דאינו רק גרמי דהריוח אוראכדי ממשקאות שלו וממה שפורע להאדון בעד הראכדיא וכ"כ במשפט שלום שם סימן טי"ת ונראה אפילו נימא דחשוב גרמי דברי היזקא שהיה יכול להרויח