תשורת ש"י סט

רק בבא ההיזק מאיליו אח"כ אבל לא כשבא ההיזק בשעת מעשה והכא בשעה שמוכר שמעון המשקה עושה ההיזק לראובן בידים שמוכר משקה לאותם גוים שהיו קונים מראובן אם היה שמעון מקרב השענק שלו לתוך הכפר ולפני בית הועד ומפרט להטו"ז בסל"ב דגם בעושה בתוך שלו וההיזק בא אח"כ מאליו לא שרי אלא משום שגם אידך מתחלה עשה שלא כהוגן עיי"ש וגם לפמ"ש הסמ"ע בסימן שפ"ו סק"י דאם עושה הערמה והשתדלות לעסוק עם הגוי שהיה עוסק עם אחר אסור ובמשפט שלום בקו"א בד"ה לקונטרס הק"ע סימן רל"ז אות י"ז כתב במשכיר ראנדי לאחד בכפר אחד ונשאר לו ראנדי בכפר שני באמצע הכפר ועתה רוצה להעמיד ראנדי שלו בקצה הכפר הסמוך לשוכר מעכב עליו השוכר עיי"ש והנה בב"ב דף כ"א ע"ב איתא דרשאי להעמיד חנות אצל חנות חברו חדא שאני הכא דמתחלה חלקו ע"מ כן שיעמידו כ"א שענק בקצה כפר שלא יהא לאחד בני כפר קרובים לו יותר וכדאיתא בפ"ק דב"ב דף זיי"ן שע"מ כן חלקו עיי"ש ועוד התם מיירי מדינא משא"כ הכא דדנין תקנת חזקה עתה וראובן יש לו חזקה בחצי הכפר שהיו קרובים אצלו יותר מלשמעון והיו שותים אצלו ודמי למערופיא במקום שדנין דין מערופיא דאסור לאחד להערים ולעשות השתדלות להביא הגוי אצלו ולכן אין דין זה דומה למ"ש אחרונים הובא בפ"ת חו"מ סימן קנ"ו ס"ה סק"ג דהתם דינא משתעי לא מתקנת חזקה כנ"ד דראובן היה לו חזקה בחצי הכפר דסמוכין לו דסתמא באים אצלו ועכשיו הוי כלקח שמעון ממנו קצת מחצי כפר שלו דכשתחלק עתה בין רו"ש אין לראובן חצי כפר

קמ

ששאל גבאי ביהכנ"ס הוסיפו עזרה מאחורי ביהכנ"ס כדי שיתפללו שם נשים בר"ה ויהכ״פ דצר להם עז"נ ועדיין לא נגמר בדלתות וחלונות ועברו כמה שנים לא נודע אם איזה פעם התפללו נשים שם ועתה בנו הגבאים בית מקוה ועשו שם בור סיד ואסר להם הרב מטעם אף דהזמנה לאו מלתא מ"מ כיון שנתחבר לביהכנ"ס הישן חל עליו קדושת ביהכנ"ס כמו ביו"ד סימן רע"ו דנטפל לשם אסור למחוק כשם עצמו ונשאל אם צריכים לפנות משם הבור סיד כי יש בזה הפסד מרובה

תשובה אינו דומה לנטפל לשם כגון כ"ם או נ"ו דטפלו נותן התורה וגם דוקא התם החמירו חכמים וראיה ממ"ש תוספת בביצה דף למ"ד ע"ב בד"ה אבל וז"ל ותירץ ר"ת דמה שאמר מה חג לד' אף סוכה לשם היינו לפי שיעור סוכה כגון ב' דפנות ושלישית אפילו טפח אבל אי עביד דפנות שלימות יותר משיעור סוכה לא נפיק מקרא ועל היותר קאמר דאסור מטעם מוקצה עכ"ל ואמאי לא אסור מטעם דנטפל לשיעור סוכה ואפילו לא הוקצה ביה"ש של יו"ט רק השלימה בחוה"מ ועיין א"ח סימן תרל"ח ס"א ול"ד למ"ש הר"ן בביצה שם דנוי סוכה שנפלו אסורין משום ביזוי מצוה כיון שטפלן לסוכה עשאן כמוה דנוי סוכה טפולין לסוכה אבל כאן אינו עשוי לגוי ביהכנ"ס רק להוספה

ועוד כיון דמה דאסור למחוק הנטפל לשם אינו רק מדרבנן כמ"ש בנו"ב יו"ד סימן ע"ו הובא בפ"ת ליו"ד סימן רע"ו אם כן בשלמא שם דמחיקתו אסור מן התורה אסרו חכמים גם הנטפל משא"כ קדושת ביהכנ"ס אינו רק מדרבנן כמ"ש ר"ן בפרק בני העיר ואם כן תקנתא לתקנתא לא עבדינן כדאיתא פ"ק דב"מ דף ה' וגזלג"ז ל"ג עיין פרש"י פ"ק דביצה ב' ע"ב דילפינן מדכתיב ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי לגזרתי ולא משמרת למשמרת שלא יעשו גזלג"ז תדע מדכתב מהרי"ט והביאו מג"א ר"ס קנ"ד דעזרות לא עדיפי מבתים וחצרות שמתקבצין בהן להתפלל באקראי אין בהם שום קדושה ולמה לא אסירי משום דנטפל לגוף בהכנ"ס עוד ראיה מפרק נגמר הדין דף מ"ח בהא דאר"ח אם היה מכירו חולצו ומותר וכן כתב במג"א סימן מ"ב סק"ה עיי"ש ומה מהני מה שמסיר הדימוס הרי מעיקרא נתחבר כל הבנין עם אותו דימוס וכיון שנאסר הדימוס לעולם ה"נ השאר

ומה שיש ספק שמא כבר התפללו בו דהוי כאזמניה וצר ביה נראה כיון שלא היו בו דלתות וחלונות לא חשוב אזמניה כמו דאמרינן במגילה דלבני שרי אף למ"ד הזמנה מלתא דהוי כטוי לאריג ומבואר בפחז"ה דף נ"ג ע"ב הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מ"ט קמא ליבני בעלמא הוא דאפיך עיי"ש הרי כ"ז דליכא דלתות אינו רק הפיכת ליבנו כ"ש כאן דליכא חלונות גם כן ואינו ראוי להתפלל בהן בקבע זולת כשיגמר בחלונות ודלתות אם כן ליכא עדיין הזמנה והוי רק כצר ביה ולא אזמניה דודאי גם ביהכנ"ס צריך שיהא לו חלונות ודלתות לנעול דצריך להדליק נרות בלילה וגם ביום וכשפתוח יכבם הרוח וגם צריך שיוכלו להניח שם סידורים וכדומה ואם פרוץ אינו נשמר ועוד כיון דהוי רק ספק אם התפללו בו הוי ספק דרבנן וגם יש לו חזקת היתר

קמא

ראובן הלוה לא"י מעות על רבית ולהיות בטוח נתן לו הא"י שטר מכירה על ביתו ולשלם לו שכר דירה והבית שוה בכפלים אח"כ מכר ראובן הבית לשמעון ונתן שמעון לראובן קצת מעות וא"ל ראובן אם תוכל להוציא הא"י מהבית תכנס בו אתה ונתפשר שמעון עם הא"י ויצא ונכנס שמעון וכשנודע לראובן צווח תן לי שאר המעות או צא והוציא ראובן מעות בערכאות וזכה שמוכרח שמעון לצאת והביא שמעון תשלום דמי המכירה וביקש שטר מכירה מראובן ולא רצה ראובן לקבל עד שיחזיר לו ההוצאות והוכרח שמעון להחזיר ועתה תבעו לראובן ההוצאות שעשה עליו שלא ברשות ב"ד

נ"ל כיון דהוא אתרא דכתבי שטרי לא קנה שמעון הבית ויכול היה ראובן לחזור ולבקש הוספה אף דהחזיק שמעון בבית וראובן אמר לו שיכנס וחזקה קונה בכ"מ כדאיתא בחו"מ סוף סימן קצ"ב מ"מ צ"ל לך חזק וקני וכמ"ש שם ס"ב וכאן לא אמר וקני ועוד דהוי אסמכתא כיון דאמר אם תוכל להוציא הא"י תכנס ועוד דלא סמ"ד בחוב של א"י אפילו י"ל שטר או משכון כדאיתא בחו"מ סימן תנ"ג ס"כ א"כ ל"ד לשאר לך חזק וקני דאין בו ספק אך י"ל דכאן קנה בכסף בלא שטר דהוי כמוכר שדהו מפני רעתה דא"צ שטר וכמבואר בשו"ת רשב"א סימן אל"ף רכ"ו הובא בשו"ת רבצ"א סימן ח"י הבאתים בחיבורי ערך ש"י סימן ק"צ וה"נ כיון דדר בהבית א"י וקשה להוציאו וכ"ש באלם אמנם כיון דבאמת אין הבית