תשורת ש"י סא

ע"ב דאין אדם חוטא ולא לו לעשות קנוניא על הקדש בשביל בניו ובהדיוט חיישינן דיחטא בשביל בניו ועיי"ש ע"כ סגי בבכור מה דאסרו עליו ושוב חזקה אא"ח ולא יועיל לו ולא יטיל מום בקדשים בשביל בניו ומה דמדמה בבכורות פ"ה דף ל"ד ע"ב מוכר עבדו לגוי ומיכוין מלאכתו במועד ומזיק השא"נ לצורם אוזן לענין לקנוס בנו אף דהן חולין ה"ט דשם יש קנס להעובר בחייו להפסידו יותר מאלו לא היה עובר דמוכר עבדו מוכרח לפדותו בעשרה בדמיו ומזיק מחויב לשלם ומיכוין מלאכתו ודאי אינו רוצה להשהות מלאכתו עד אחר המועד וטוב לו למהר מלאכתו מיד רק משהה למועד דיש לו פנאי ואם אסור לעשותו במועד טוב לו יותר לעשותו מיד דהא דבר האבד הוא יהא כל עוד בו נשמתו יקוה לחיות ולא יכניס עצמו לפסידא רק אי ממוניה קנסו אסור לבנו ה"נ בבכור

ומה דצדד לסמוך בשמרים של ע"ע מפני שהן מחליפין כ"ז שאין בודאי עובר להכעיס הנה בהא שהן מחליפין יל"ע מחו"מ ס"ס ר"ן דאמרינן כנכ"ה וגם אפילו רובא לא מהני דתלוי במעשה וע"כ חז"ל קי"ל בזמנם דודאי מחליפין משא"כ עתה ועח"י סימן תמ"ח

קכה

שאלה קהל הרוצים לסדר ישיבת ביהכנ"ס שיהיו פני כולם למזרח ויש מערערין כי מנהג מכבר דאותם שיש להם מקומות בכותל מזרח פניהם כלפי העם למערב וכן היושבים בכותל דרום וצפון אין פניהם למזרח זולת בעמידת ח"י ברכות. ונראה אם אין כונתם להתדמות לעכו"ם בבית תפלה שלהם אין איסור כמ"ש כה"ג בנוב"ת חא"ח סח"י לענין לשנות תבנית ביהכ"נ לשמנה צלעות

ואדרבה נראה כיון דעזרת נשים במערב או בצפון ודרום ראוי דוקא לסדר ישיבת אנשים באופן שלא יזונו הנשים עיניהם מהאנשים כדאיתא בספרי הובא בילקוט שמעוני שמואל חית וז"ל בבואכם העיר וכו' כל האורך הזה למה מביטות בנוייו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו דברי רבי יהודא א"ל ר' יוסי אם כן עשית בנות ישראל כזונות והלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו כך אי אפשר לאשה לזון את עינה מאיש שאינו שלה עכ"ל ור' יוסי נימוקו עמו והלכה כמותו ועוד מדאמר הלא משמע דאי אפשר שיחלוק אדם על זה רק ר' יהודה לא חש למאי דאמר ר' יוסי אם כן עשית דכמה איכא בשוקי כיוצא בהן וק"ו במקום קדוש דאסור והגם דדורת שלפנינו לא נזהרו בזה כבר אמרו בפ"ק דחולין וא"ו ע"ב וכתת נחש הנחושת וכו' אפשר בא אסא וכו' והא דתנן במדות פ"ב מ"ה וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין וכן הוא בפרק החליל נ"א ב' וכיון דישבו הנשים מלמעלה בהקף העזרת נשים אם כן ראו הן בפני האנשים שלמטה אין דנין אפשר מאי אפשר כדאיתא בפ"ק דחולין די"ב וה"נ לא היה אפשר מלהקיף מחמת רבויין וגם לעכב ע"י הנשים שלא יבאו לראות לא היה אפשר תדע דהא בראשונה כשהיתה חלקה היו באין לידי קלות ראש כדאיתא בפרק החליל שם ומ"מ לא עכבו בידן אלא דאחר דמצאו היתר להקף בכצוצרה עשו תיקון זה ובא"ח ס"ס ק"נ סדר הישיבה כל העם פניהם כלפי הקודש וזקנים פניהם כלפי העם משמע דכל העם פניהם למזרח דשם ההיכל רק הזקנים פניהם כלפי העם ועכשיו נשתנה הסדר לפי שקונין המקומות כמ"ש הלבוש והיינו דהיושבים במזרח אינם דוקא הזקנים עכ"פ חזינן דאין ריעותא אם פני כל העם למזרח

קכו

גוי ששכר אורנדי שהיו מחזיקים בו לפני זה יהודים והעמיד הגוי אנשים למזוג משקאות שלו ויטלו המוזגים דבר קצוב מכל מדה בשכר טרחם וטוענים אותם שהחזיקו מקדם הרגא שהם קודמים מכח חזקתם

נלע"ד פשוט דזה דבר חדש ואינו ענין לחזקת אוראנדי דמוזגים הללו אינם רק משרתים והראנדי מחזיק הגוי ומוציא משקה שלו ויש גם כן ראיה לזה משו"ת הב"ח הישנות סימן ס"א דכתב דגם מי שאין לו כתב אורנדי ומחזיק בה יש לו דין חזקת אוראנדי אם נודע בעדים שהשכירה מן השר ואינו משתמש באוראנדי בתורת משרת להשר ואפילו אין לו עדים רק מפורסם דכמה שנים היה מחזיק בחכירות מהשר מסתמא גם עכשיו בחכירות מוחזק בה ועל הבא להוציא מידו עליו הראיה שלא החכירה לו השר עכשיו אלא נעשה משרת שלו עיי"ש ואם איתא דגם משרת להשר ובא בשכרו הוא כמו שמחזיק הראכדי בחכירות אם כן תיפוק ליה אפילו הוא עכשיו רק משרת לא יוכל אחר לשכור הראנדי דדא ודא אחת אע"כ דאין זה ענין כלל לתקנת חזקת אוראנדי א"כ ה"ה אפכא אין זה חשוב מסיג גבול מחזיק הראשון כיון שעכשיו האוראנדי של הגוי השוכר ומוזג זה אינו רק משרת ועוד הרי עיקר תקנת חזקת אוראנדי מבואר בב"ח שם משום שהחוכר הראשון מוציא הוצאות בבנינים ובכמה דברים לצורך אוראנדי גם אין להכנסת אוראנדי שום הפסק כי החכירות הולך ושב בכל יום ויום ועל הרוב ישארו לחוכר הראשון חובות אצל גוים ומלצין ויי"ש והיה מגיע היזק גדול לחוכר הראשון אם היה נדחה ממנו עיי"ש ואם כן במשרת שאינו מוזג משקה שלו רק של הגוי החוכר לא שייך כ"ז הן אם מתחלה היה חוכר דאפילו יהא עתה משרת לא יצטרכו בניניו והמלצין שלו וגם החובות לא יגבה כי מוכרח למזוג כאשר יצוה לו החוכר ומה לו לחוכר בחובותיו של זה והן אם מתחלה היה משרת ואף דדין חזקת אוראנדי גם במי שלא בנה בנינים ולא נשאר לו מלצין וחובות או שהחוכר השני רוצה לשלם לו הכל היינו משום דלא פלוג בתקנה כיון דעפ"י רוב שייך היזק זה בכל חוכר אך במשרת אינו שייך כ"ז ואינו נכנס בלא פלוג כלל

קכז

ששאל אודת פרה חולבת שקנה מגוי ונודע לו אח"כ שנקבוה נגדי נגד הטחול ואיתא בפ"ת יו"ד סימן נ"א ראסור לאכול החלב אם מותר להתפשר עם הגוי שיחזור ליקח ממנו הפרה. נראה דמותר דהא מבואר בח"י א"ח סימן ת"מ בהפקיד גוי חמץ אצל ישראל באחריות ולא ביערו לפני פסח דהחמץ אף את"ל שאסור לישראל מותר להחזירו להגוי