תשורת ש"י נג

נקראת שרה כותבין שרה כמבואר בב"ש בש"נ אות ב' דשארקה מורה על שרה ובזה גם הג"מ מודה כמבואר בפ"ת הנ"ל וכן כתב הטי"ג בש"א אות א' ס"ק ל"ו באם נקרא בפ"כ בשם אבלי ועולה לתורה אברהם וחותם אברהם אבא וגם בשעת המילה נקרא אברהם אבא נעשה שם אברהם עדיף משם אבא וצריך לכתוב אברהם דמתקרי אברהם אבא והמכונה אבלי כיון שנקרא אבלי שהוא כינוי באותו מקום רק לאברהם הרי שם אברהם נזכר בעלי' וחתומה ובפ"כ עיי"ש ואם כן כ"ש כאן דחתומה ובפ"כ יעקל מורין על שם יעקב ושם יעקל יותר חד עם יעקב מאבלי לאברהם ובעלי' לתורה הרוב רק יעקב ואם כן יש לכתוב יעקב דמתקרי יעקב יצחק והמכונה יעקל ואף דא"צ לכתוב כינוי יעקל מ"מ כיון שחותם כן נכון לצאת דעת הג"פ שבד"ח בש"א אות א' סק"ד ואין לחוש ללעז בשמות איש ואשה כמ"ש בטי"ג בלק"ש אות זיין ועיין ג"פ סימן קכ"ה ס"ק ל"א וכ"ש כאן דיש לתלות שבשעה שנכתב הגט ראשון לא נתחזק עדיין בשם יעקב לבד

ומצאתי בשם יוסף כלל א' ס"ק ט"ו הביא משו"ת ד"ח ח"א סימן ס"ג דאזלינן בתר מה דנחזק מפי החזן ואף דיש"ש בשם אהוב' כתב דאינו נקרא הוחזק ע"י קריאת החזן כי אינו מדקדק בזה וכו' לא כ"כ רק לענין שמות דדומין קצת אבל בשמות מוחלקין ממש ודאי אין לנו אלא שם שנקרא בו אפילו הוחזק בטעות והשם יוסף השינו ממ"ש הג"פ ס"ק קי"ד בנקרא בעריסה גרשם ואח"כ נקרא בפ"כ גרשון בטעות עיי"ש ובאמת הד"ח שם כתב להדיא דבגרשם וגרשון גם כן ל"מ חזקה בטעות כיון דדומין אינו דומה לשרה ומרים וה"ט כיון דאין החזן מדקדק בזה לא הוחזק בעיני עולם גם כן בשם זה כיון דיש לחלות מחמת דאין דרכו לדקדק קוראו כן ובזה אזלה קושית השם יוסף שם כיון דחזקה בטעות הוי חזקה מה בכך שהחזן לא דקדק ואיש אשר נקרא אינו מקפיד מחמת דהשינוי קטן מ"מ הא קרי לו וענו שהלך לקרות בתורה הרי הוחזק בשם זה אע"כ דחזקה בטעות ל"ח הוחזק ולפמ"ש לק"מ כיון דאין בזה ראיה מהחזן ממילא לא הוחזק וכ"ד חא"ש בסי' קס"ז הובא שם כיון דהחזן קוראו לעלות בשם זה ועולה אפילו הוא בטעות כן הוא שמו

ולפע"ד לפי מ"ש הג"מ שאין רמז בראשונים לשם העריסה ותלוי רק בשם שנקרא בפ"כ דיודעין בו ביותר וחולק בזה על מהרש"ל והנמשכין אחריו י"ל גם בנקרא בעריסה גרשם ועפ"י טעות נתחזק לגרשון בפ"כ וכן באלי' וגדלי' וכן באבישלום ואהובי' אין לנו רק השם שנקרא עתה אך האחרונים לא ס"ל כן ומשום דקרובים השמות זה לזה ל"ח נשתקע שם העריסה וכמ"ש גם כן הג"פ שם די"ל דבכה"ג דשמות הללו קרובים זה לזה ב"א לא דייקי כולא האי ול"ח נשתקע ממנו שם גרשם במ"ם אף דנקרא בפ"כ רק גרשון עיי"ש ומה"ט י"ל נמי דל"ח הוחזק בשם גרשון וכמ"ש הד"ח וע' בד"ח בלק"ש אות ז'

אמנם גם בגרשון וגרשם וכנידון הג"פ דבטעות נקרא בפ"כ גרשון ואין להשמיט שם גרשם במ"ם מ"מ גם גרשון בנון אין להשמיט ושם גרשון בנון עיקר אף דהוחזק בטעות כדמסיק הג"פ לכתוב גרשון דמתקרי גרשם במ"ם עיי"ש ובשם גדלי' הביא הטי"ג דאם נקרא בפ"כ גדלי' ועלה גדליהו אם יש לו בקבלה ששמו גדליהו יש לכתוב גדליהו דמתקרי גדליה עיי"ש ובחא״ש סימן מ"ג בנקרא בפ"כ שעי' ועולה ישעיהו כתב לכתוב ישעיהו דמתקרי שעי' כיון דנכתב שעי' חנוכה שהכל קורין אף די"ל חזנים קוראין כן מדעתייהו מ"מ יש שם שעולה ושם שבפ"כ ולכאורה קשה ניחוש שמא שמו רק ישעיה בלא ואו וחזנים לא דייקי אם כן מ"ש ישעיהו הוי שינוי השם ומה יושיעינו מ"ש גם החנוכה וודאי זה טעמו של הארבעה ט"א שצריך להיות דוקא בקבלה ואבותיו דשמו גדליהו אך לע"ד צדקו דברי חא"ש דלו יהא דלא דייקי החזנים מ"מ כיון דקרו ליה וענו כשהולך לעלות הרי אתחזק עכ"פ גם בשם זה וכמ"ש בחא"ש בסימן קס"ז ואף דגדליה וגדליהו קרובים זה לזה מ"מ גם בגרשם וגרשון אף דחשוב לו הג"פ דשם גרשם מעריסה לא נשתקע ובטעות נקרא בנון מ"מ זה שמו העיקר אף דב"א לא דייקו בכך ונהי דמה דנקרא בפ"כ ולתורה גרשון בנון עדיף ממה דנקרא רק לתורה גדליהו מ"מ עכ"פ אתחזק גם בשם זה ולו יהא דגדליה שמעריסה ובפ"כ הוא העיקר מ"מ כשכתובין שני השמות אין קפידא דיעבד בקדימה כמ"ש כה"פ ומפרט דדעת הס"ש הובא בג"פ שם דאם עולה לתורה בגרשם או גרשון תלינן דסתמא חותם נמי כן וזה עיקר שמו האמיתי וכ"כ הג"פ אות קי"ז אך מזה אין ראיה דשם מיירי בלא נודע שם שבפ"כ אבל בטי"ג בש"א אות א' ס"ק ל"א מוכח דגם בנקרא בפ"כ אלי' אם עלה לתורה אליהו תלינן דסתמא החתומה אינה סותרת קריאתו לתורה וכן הוא בספר שם יוסף בשם חנניה

קט

ששאלת מי שקידש אשה תחת החופה בטבעת שלקח אביו מחמותו ונתן לו ואח"ז נודע שהטבעת של אחר אם ביאתו שעד הנה בעברה ור"ל כיון דיחדה לו לאשה הוי רק איסור דרבנן ובשוגג אפילו עברה ליכא זה אינו דמבואר בתוס' פחז"ה דף מ"ח ע"ב בד"ה תינח וז"ל אבל ביאה וכי יעשו חכמים ביאתן ביאת עברה וכיון שפרשו התם קושית הש"ס תינח קידש בכספא קידש בביאה מא"ל ממילא ה"כ הפירש בריש פ"ק דכתובות גבי אין אונס בגיטין אף שלא פשע כלום מ"מ אם אפקענהו לקדושין מניה נעשה בב"ז ועברה ולמה לא נאמר כיון שיחדה אליו ובפרט שכונתו היתה להיתר לא עבר כלל למפרע אע"כ דליתא ועיין תוספת פ"ק דכתובות דף ג' ד ה תינח ובריטב"א שבאס"ז שם

קי

נשאלתי בי רו"ש לוי אחים ירשו שט"ח ע"ס ד' מאות ותפסן שמעון מחמת איזה טעכות ונתפשר עם ראובן שאם יפעל אצל לוי שיסכים שהבע"ח יחליפו השט"ח על שמו חזי יתן מאה לראובן והשליש שטר על זה בחת"י שלא יחזור ואח"כ חזר בו שמעון ור"ל השואל דאינו אסמכתא דאינו קנס והשבתי כיון דלא נעשה בקנין ותלה החיוב בדעת לוי והבע"ח אם יחליפו לא מועיל החיוב בשטר כמ"ש תומים סימן י"ב סק"ז ופשרה שעשו בע"ד בעצמם יכול נתבע לחזור כמ"ש נה"מ שם וגם בדבר שאינו בידו שייך אסמכתא לי"ח בחו"מ סימן ר"ז סי"ג ובסמ"ע ס"ק ל"ה וזה אפילו היה מוסר שמעון השטר לראובן ובנ"ד שמסר לשליש בלא"ה ל"מ