תשורת ש"י תמז

בעל העלי' רוצה להשליך אינו מוחה בידו וכן עשה תיכף בעל עלי' שזרק לחוץ קצת מהתבואה שסכסכה שראה שמזיק להעליה ועתה תובע בעל עלי' מהשוכר מה שהוזק העלי' מהתבואה קודם שהשליך התבואה

תקסב טבחים שנגזר עליהם שלא ישחטו רק בבית מטבחים חוץ להעיר ושכרו מקום מראובן להעמיד בנין מכיסם וישלמו שכירות עשרה לשנה ואחר איזה שנים אמר להם ראובן שיוסיפו לו על השכירות או יקחו להם הבנין מעל מקומו

תריג השוכר דר חדש אחד אחר כלות זמן השכירות מאיזה טעם חייב שכירות כל השנה

תקעח ראובן שבק לן חיים ועזב חצר עם בתים וקנה חתנו החצר מן היורשים ונתחייב ליתן דירה לחמותו האלמנה והכניסה אחי' אצלה ומסרסר ריב בין האלמנה וחתנה ובני ביתו אם ביד חתנה למחות מלהכניס אחי' אצלה

תרלב יהודי ואינו יהודי יש להם בשותפות יער העומד להשכיר למרעה בתחלת הקיץ ושכר אחד מן היהודי היער ואמר לבעל היער שכבר הוליך בהמותיו להיער ובא אחר לשכור המרעה ואמר לו כבר מושכר לאחר ואחר עבור תחלת הקיץ ואין עוד למי להשכיר בא השוכר ואמר אין בהמות שלי ביער ושכרתי לי יער אחר

רו ראובן בא לו אגרת משמעון שישלח איזה סרסור למקום אחר לקנות לו תבואה ושלח עם קצת מעות על ערבון וכשיבא התבואה ליד שמעון יפרע השאר ובא הסרסור ואמר שקנה ושאלו ראובן אם יכתוב לשמעון שישלח בעלי עגלות והשיב הסרסור לדעתו יבא התבואה ליום פלוני ויכול לכתוב לשמעון שישלח בע"ג וכתב כן ראובן לשמעון שישלח בע"ג על יום פלוני ובאו הבע"ג ולא מצאו התבואה וחזרו ריקם ותובע ראובן מהסרסור מה שמוכרח לשלם לבע"ג. ואם כיחש בו הסרסור שאמר שכבר קנה ונתנו על מסילת הברזל ונודע אחר כך שעדיין לא קנה או לא נתנו על מסילת הברזל. עוד שם בדין מי שהכשיל לחבירו בעצתו ונפסל על ידי זה

תרלט ראובן השאיל לשמעון זוג נזמי זהב השוים ביחד מאה ז"כ ונאבד אחד מהזוג ולפי שלא נמצא זוג להנשאר אינו שוה רק שלשים ז"כ ותובע ראובן שבעים ז"כ כי אם לא היה נאבד אחד היה יכול למוכרם בעד מאה ז"כ

תרה שאל מחבירו טלית של מצוה להתפלל בו אם חייב באונס

שסד ב בעל עגלה הוליך סחורה ונסע גם בעל הסחורה עמו על העגלה אי הוי שמירה בבעלים

תקמט חנוני מוכר בהקפה למצרי וקובע זמן פרעון והעביר הרבה הזמן פרעון אם אסור בעל החנוני לכתוב יותר בפינקסו על חשבון המצר כי אם היה יודע שלא יפרע בזמ"פ הי' מוכר לו ביוקר ממה שמכר לו בתחלה

תקפו אם עכו"ם הפקיד או הלוה מעות לישראל אם מת העכו"ם וידוע ליורשיו או לאחרים

צג ספר תורה של אחד מונח בבית הכנסת ושכר הגבאי סופר ותקנו וכשנודע לבעליו אמר לא בעינא

תקטו היכא דנהגו שהבהמות רועות בחנם בשדות אחרים פעמים בצד זה ופעמים מצד אחר ונתעוררו בעלי השדות לבקש שכר או שלא להניח לרעות אם יש כזה משום מיצר שהחזיקו רבים או משום שנהגו ומסיעין על קיצותן

פז ראובן מכר שטר חוב שהיה לו על גוי לשמעון ולקח שמעון מעות בעד וועקסיל זה מגוי אחר באחריות שלו אחר כך פרע לוה הגוי לראובן ולא החזיר לשמעון וגוי השני עשה הוצאות על שמעון

רכה ראובן קנה אילנות משמעון ופסקו דמיה לפי מנין ומדת החתיכות ושכר ראובן את לוי לשכור פועלים לקצוץ ולחתך האילנות ולקבלם משמעון בחשבון והקדים ראובן מעות לשמעון ואחר שנקצץ שלש מאות אילנות חזר בו שמעון והוכרח ראובן להתפשר על יתר האילנות ביותר והזהיר ראובן ללוי שלא יתערבו מה שנקצץ כבר עם השאר ולא נזהר לוי ונתערבו ולהיות שמעון מוחזק הוכרח ראובן לשלם גם בעד השלשה מאות אילנות יותר מפסיקה ראשונה מחמת דלא נודע כמת חתיכות יצאו מהן

ערג אשת ראובן שפכה רותחין על שמעון ולאחר זמן הלך שמעון בערכאות לדונה בתפיסה והוכרח ראובן להוציא הרבה להצילה ותובע ההוצאות משמעון ושמעון תובע בעד נזק וצער

שצא רפסודות הרבה של ישראל הובלו בנהר ובמרוצתם כתפשטו ברוחב הנהר ועקרו קרקע שבין הנהר לרחיים של חבירו ולימים נתגדלו המים וקלקל הרחיים מחמת שלא הפסיק קרקע הרבה ותפס בעל הרחיים מבעל הרפסודות כדי הנזק

תסט ראובן שלח ארגז על הבאהן ותוכו חפצים ומשקלו כך וכך ונתן במקום המובא הוויזא לבעל עגלה להביא הארגז ושילם שכרו והביאו ונמצא חסר המשקל ואיזה חפצים וטען בעל הארגז שבעל העגלה גרם לו היזק שלא שקל הארגז אצל הבאהן כי אז הי' חייבים בעלי הבאהן לשלם

תקצג מי שתפס בתורת משכון סחורה שבאה לידו בתורת שליחות מהלוה ובתוך כך הוזלה הסחורה

תרז שליש שהחזיר שסר פרוע למלוה ולא ציווהו הלוה להחזיר

שלז על מ"ש בערך ש"י סימן ת"כ דאם קרא לחבירו גנב ומברר שהוא אמת פטור מדמי ביוש

תרג משרת תוך זמנו שאומר בעל הבית שחושש שיגנוב ממנו ורוצה להוציאו

שלט על מ"ש בערך ש"י סוף הספר על דבר השמטה דאסור לשתות מהנהרות ביד אחד ביום ועל מה שהקשיתי למה לא חשו לשתיית שרץ

שלד על מ"ש בערך ש"י סימן תכ"ז דאוצרות פטורין ממעקה

שלה על מ"ש בערך ש"י סימן תכ"ז דאוצרות פטורין ממעקה משום דכתיב ביתך.