תשורת ש"י תמו

שמעון אני ערב והודיעו והלך הגוי וקנאו על דעת להשתתף עם שמעון ואינו רוצה ליתן שכר סרסרות

קנו גוי שהיה לו חוב במקום אחד שבעה מאות והלך ראובן עם שמעון להגוי ואמר שמעון להגוי שאין שום אדם רוצה ליתן בעד החוב רק ארבע מאות וקנה ראובן מהגוי החוב בעד ארבע מאות וארבעים ותובע שמעון החצי ממה שהרויח ראובן. עוד שם בדין עשה פעולה עם חבירו המבואר ברמ"א סי' רס"ד

תקעה נפל שרפה בר מינן בהרבה בתים ובעל הבית אחד לא היה שם ובחור אחד הי' כליו שם וכשראה שאין מצילים נכנס הוא והציל כלי כסף של בעל הבית ושלו נשרף שלא היה פנאי להציל גם כליו ותבע בעד כליו מבעל הבית כי חישב דודאי ישלם לו בעל הבית דכלי כסף שלו שווים הרבה יותר ובעה"ב אינו רוצה לשלם גם טוען שאינו מאמין להבחור כמה הפסיד. עוד שם בענין מוציא הוצאות ברשות

שלה על מ"ש בערך ש"י סימן רע"ג דלא מועיל שאלה בהפקר

רד חלקו בירושה אחד נטל בית וגינה ואחד שדות ובאותו מקום היה רעגאל והי' למורישם חלק ברעגאל וכל מי שיש לו חלק ברעגאל יש לו חלק ביער ונמכר היער ויצא הדת בערכאות ליתן חלק מדמי היער למי שיש לו גינה

קנג אם יכול למכור שטר חצי זכר או שטר שלם זכר

רנט שמעון חתנו של יעקב חלק בעזבון יעקב עם גיסו ועכשיו נודע לשמעון שמדין תורה אין לבת חלק עם בן וכבר מכר קרקעות שנטל מהעזבון ונתייקרו ושואל אם מחויב להחזיר לגיסו ראובן גוף הקרקעות או דמיהן מה ששווים עכשיו או מה שהיו שוים כשחלקו וגם אם צריך לשלם הפירות והנכסים היו טאבילורט מחמת חוב יעקב ופרע שמעון וגם הוכרח לשלם בעד ראובן שזייף חתימתו וחתמו לערב ולא רצה לטעון טענת מזויף שיפול ראובן גיסו בתפיסה. עוד שם בדין יאוש בקרקע. עוד שם חילוק ביאוש בין אם מעיקרא ידע שהוא שלו ואח"כ טעה שנמכר לחבירו ובין כסבור שאינו שלו ונמצא שהוא שלו דאז אינו יאוש

שפב בן ובת מת מורישם ותובע הבן מאחותו כתב שאין לה חלק ונחלה מיראתו שמא תתחייב מס או חוב ויטרפו מחמתה מהעזבון והיא אינה רוצה

רטו ב על דברי ש"ע חו"מ סימן ר"צ סכ"ד יתומים קטנים שסמכו אצל בעל הבית איך דין בן י"ג ולמעלה ואינו יודע לישא וליתן

ריח יתום סמך אצל בעל הבית ונפל לו קרקע בירושה ומכר בעה"ב הקרקע

קמה נגזל משלשה מאה עורות מאחד ששים ומהשנים כ"ף כ"ף ונמצא עשרים ואין ניכר של מי הם

תקצז שודדים גזלו הרבה עורות מבני עיר ולקח מהם השופט ויש מבעלי העורות שנגזל מהם יותר משאר בעלי העורות איך יחלוק ואם יש לחלק בין גזלן גוי לישראל שגזל

ערב ראובן מכר פרה לשמעון בתנאי שהיא מעוברת ונתגלה שכיחש ותבע ממנו שמעון המעות ודחהו בלך ושוב אחר כך תפס שמעון מראובן יותר מדמי המכר ומברר שהיה יכול להרוויח בהמעות וגם ראובן הרוויח

תקפד אפיטרופוס של יתומה ששידך היתומה ונתן דמי הנדן להחתן והרויח בהמעות ואחר כך שלא יכלה היתומה להשלים להחתן מה שפסקה לו וחזר מהשידוך אם צריך החתן ליתן חצי ריוח

תיד אחד נתן תבואה לבעל רחיים לטחון ודרך בעל הרחיים לטחון גם תבואה שלו ושל אחרים ונשרף הרחיים עם הרבה תבואה וקמח ותובע בעל הרחיים שכר טחינה כי פטור מאונס ובעל התבואה טוען איני מאמינך שכבר הי' טחון תבואה שלי. עוד שם בדברי הרמ"א בסי' צ"א ס"ג מי שהוציא הוצאות ברשות על נכסי חבירו דהתובע נשבע ונוטל

לז מי שירצה לבנות חנות ויש לו ע"ז עצים והשכירו לאחר בקנין ואחרי שנגמר רוצה לחזור

רח ראובן שכר מהקהל גאבעלי וקודם נתן קאפציא והותנו שמי שיתן יותר יזכה בהגאבעלי ויעשו שטר וטרם שעשו השטר חזר בו ראובן. עוד שם אי מהני מנהג לסלק אסמכתא

קיז ראובן השכיר בית לשמעון על שנה ובתוך זמן השכירו ראובן ללוי על שנה שני' ולוי השכירו ליודא וטרם נשלם שנה ראשונה חזר בו לוי

תריב ראובן השכיר בית לשמעון על שנה ובתוך השנה השכירו ללוי על שנה שניה ונתן לוי מעות לראובן כדי לקנות

רמו שני בחורים לומדים בישיבה שכרו חדר ונתנו קצת מעות לפני התחלת זמן השכירות וטרם בא התחלת הזמן אמרו למשכיר שהרב מוחה מלישכב שנים יחד ורוצים משכבות שנים ומשכיר אמר להם היה לכם להתנות ויכולים אתם לשכור במקום אחר ואחזיר לכם מה שנתתם לי ושכרו במקום אחר ותבעו ממשכיר ראשון שיחזיר להם והמשכיר תובע שישבו אצלו וישלמו לו בעד כל הזמן

רפה שכר מרתף לאכסניא על שנה ואחר איזה שבועות ירד דלף מן הכיפה והכתלים עד שירד לתוך הקערות שעל השלחן ופסקו האכסנאים מלבוא אצלו וישב עוד איזה שבועות בשתיקה אחר כך הוציא כליו משם ומשכיר תובע שכירות מכל השנה

שעט שנים ששכרו שני בתים והחצר מושכר לשניהם אם אחד יכול למחות מלהשכיר לאחר וכן אם המשכיר דר באותו חצר אם יכול למחות בהשוכר מלהשכיר לאחר

תד שכר בית בשליחות חבורה מגבאי חבורה אחרת ונתן מעות ולא כתבו שטר והוא אתרא דרגילי לכתוב שטר גם בשכירות

תקטז אחד שכר בית לשנה ונשרף הגג בתחלת השנה וטוען המשכיר שיתן בית אחר לשוכר עד שיתקן בית הנשרף ואז יחזיר השוכר לבית ששכר עד כלות השנה והשוכר אינו רוצה לטלטל עצמו כל כך. ואם השוכר טוען שיתקנו המשכיר אי מחויב המשכיר לתקן

תקכב ראובן שכר משמעון עלי' שעל מאגיזין והניח שם הרבה תבואה ויצאה הבערה מבית אחר ונשרפו בתים הרבה וגם גג זה ונשאר התבואה וסכסכה כמה ימים וביקש בעל עליה מהשוכר שיסלק משם תבואתו שלא יזיק להעליה ואחר כך התרה בו על פי עד אחד ואחר זה על פי ב"ד שיסלק מתבואה ואם לאו ישליך המשכיר התבואה לרחוק והשיב השוכר שצריך להמתין עד שיבוא האגענט לראות התבואה כי הי' סאקירירט אך אם