תשורת ש"י תמא

קכג מוזג משקה נוטל שכר מכל מדה מהמחזיק הראנדי תובע מן אחד שמזג בגנבה משקה וגרם לו מה שהיה נוטל שכר אם הוא היה מוזג וגם מחזיק הראנדי תובע הריוח מן המשקה

הלח ב מחזיקי ראנדי שלא מיחו בחניות שהשיגו רשיון למכור בצליחות חתומים ואח"ז רוצים לעכב שלא ימכרו החניות עוד. ובעלי ליצעכצין שהשיגו ליצענץ ובעלי חניות השיגו רשות למכור בחניות ואחר כך לא מכרו איזה זמן ושוב רוצים למכור

קלט ב אחים שחלקו חזקת ראנדי שירשו שיעמוד כל אחד שענק שלו בקצה הכפר ועתה קירב אחד שענק שלו לתוך הכפר

קמט החזיק ברגאל והושיב לגיסו לשענקער אחר כך היה להם ד"ת לפני הרב ועשה הרב פשר ונכתב תוך הפשר שלא יוכל בעל החזקה לסלק גיסו מהשענק ובעל החזקה עיקר פרנסתו מרחיים ונשרף ורוצה לכנוס בעצמו בהשענק

רס חבורה בנו להם בית המדרש ללמוד ולהתפלל בו ושכן גוי פתח חלון בביתו נגד חצר בית המדרש וקנה ראובן הבית מהגוי ועתה בני החבורה באו לבנות נגד החלון וראובן מוחה שלא להאפיל כי בני החבורה שתקו כמה זמן אחר שקנה הבית מהגוי ובני החבורה אומרים כי עתה השכיר ראובן הבית לגוי ומסתכל תמיד דרך החלון לחצר בית המדרש. עוד שם דבפלוגתא דרבוותא אלים חזקה דהשתא יותר מחזקת מרא קמא ומוחין בשכנגדו הבא לשנות הדבר ממה שהוא עכשיו גם לענין חזקה מחמת שתיקה וסבלנות לבד בלא טענות לקוחה

תכג ראובן היה לו חצר סמוך לחצר שמעון ורצה שמעון לבנות בחצרו ולהעמיד הכותל על קרקע של ראובן ונתפשרו שיהא לראובן זכות באותו כותל לסמוך אצלו בנין ולהעמיד קורות על הכותל ונתן שמעון שטר על זה לראובן ומתו ראובן ושמעון ומכרו יורשי ראובן הבית והחצר לאחר ונכתב בשטר מכירה שמכרו לפלוני הבית והחצר וכל הבנינים שבתוכו וכל השייך לזה הבית והחצר אחר כך רוצה קונה זה לסמוך בית אצל כותל זה ונודע לו שיש שטר אצל יורשי ראובן על זכות זה והיורשים מבקשים מעות בעד אותו שטר

תלז חבורה תלמוד תורה שיש להם בית המדרש וחצר וסמוך להחצר בנה גוי בית ופתח חלון לחצר בית המדרש ואין יכולת למחות בו כי בדיניהם רשאי אחר כך מכר הגוי ביתו לישראל אחר כך בנו בני החבורה בית הכסא קרוב להחלון ואמרו בקיאין דאין מגיע שום ריח רע להבית של ישראל רק כשיפתח החלון

תמ שמעון בא להעמיד תנור של נחתום סמוך לבית ראובן ובכל יום איזה שעות עולה עשן הרבה ואפילו יעשה קוימען מקום מוצא העשן גבוה הרבה יורד העשן ביומא דעיבא ונכנס לבית ראובן

תרכג בכפר אחד גדלים שם הרבה פולין אצל גוים ובאים סוחרים יהודים לשם מהעיר וכפרים אחרים לקנות הפולין למסחר ובני אותו כפר צווחים דזה מסחרם והבא מחוץ מסיג גבולם ופוסק חיותם

תס שותפין בחצר שחלקו והחזיקו כל אחד בחלקו ואחד הוסיף בנינים על חלקו ואחר זה תבע אחד מחברו שטר ולא רצה ליתן לו

רלט מיעוט הקהל כתבו ליחיד התחייבות על עצמן ליתן לו כך וכך מקופת הקהל לפדיון שבוים אם מחויבים ליתן מחלקם שבקופת הקהל כולו או רק לפי חלקם או מכיסם או פטורים לגמרי. ואם אזלינן בתר רוב מנין או בנין. ועיין בזה סי' שי"ד בסופו

רצג רוב קהל תקנו תקנות בהתנהגות הקהל והמיעוט אין מסכימים ורוצים להפרד להיות קהלה בפני עצמם

שג עיר אחת עשו הסכמות ותקנות בהנהגות העיר ומיחו קצתן ועשו לעצמן הסכמות ותקנות באופן אחר ורוצין להפרד להיות קהל בפני עצמן ולחלוק הגאבעלי וליקח רב ושו"ב לעצמן ויש ביניהם רבנן תלמידי חכמים

רצח צבור מכרו בהכרזה מקומות בית הכנסת טרם נבנה ולא כתבו שטרי קנין ואחר כך רוצים הגזבר וטובי הקהל לחזור

תקכד ראובן ושמעון גמרו ביניהם ליקח כרם זה על אופן שיטול ראובן החצי הסמוך לכרמו ושמעון יטול חלק השני וקנו הכרם ונכתב השטר מכירה סתם על שניהם וכעת נמצא דהחצי שיפול לשמעון מלא אבנים וצריך הוצאה לסלקו

תקלה מחק המדינה ניתן לקצת אנשים בכל עיר וכפר למכור משקאות אחר כך יצא הדת למעט שליש וכדומה מהמוזגים ונמסר לרצון שר אחד מי שירצה יסלק ועדיין לא אמר השר דעתו אם מותר לאיזה מוזגים לבקש מהשר על ידי שחד להציל עצמן

תרט שנים ירשו שני בתים אחד גדול ואחד קטן ודר אחד מהם בבית הגדול ועתה טוען השני אדור אני בגדול כזמן שדרת אתה

תקיד שדה ממושכן ביד ישראל מגוי ולא הועלה בערכאות בגרונד בואך ואחר כמה שנים קנה יהודי אחר כל נכסי אותו עכו"ם הלוה ובתוכם גם אותו שדה אם מחויב הקונה לשלם למלוה החוב ואם יש בו דינא דבר מיצרא ואם מחויב המלוה לשלם דמי הפירות שאכל עד שנודע שזה השדה גם כן בכלל אותו מכירה. ושם בענין סיקרוקין

יט ישראל בעל חוב לגוי ונמכר חצרו בעד החוב בערכאות וקנאו גוי ומכרו לגוי אחר ומכרו לישראל אחר וטוען הלוה שהוא מוקדם לקנותו. קכא החזיק בשכירות מרחץ מהקהל ועשו ליסטאציא וטען השוכר שאם יתן כמו אחר הוא מוקדם ואין צריך להוסיף על אחר. ואם יכולין הקהל לומר דניחא לן יותר בבלן אחר. עוד שם דאפילו היכא דביחיד שתיקתו כמחילה אבל שתיקת רבים לא הוי מחילה

צא ראובן שכר רגאל והיה דינא דמלכותא אם ימצא אצל מי יי"ש שלא לקחו אצלו יהא של שוכר הרגאל ומצאו שלוחי ראובן אצל שמעון ולוי שותפים יי"ש ולקחוהו ונתנו היי"ש לראובן אחר כך העליל שמעון על ראובן והוכרח להחזיר דמי היי"ש כולו לשמעון אם צריך ליתן ללוי החצי

קנה שותפין שכתב אחד לחברו שמקבל עליו מה שיבקש מהם פלוני גרם היזק וטוען שכוונתו אם יבקש חדשות ושני טוען דכונתו היה על העבר דאין להם עסק חדש עם פלוני

קנח שותפים ששלחו שליח לקנות פירות והזהיר אחד את חברו כשיביא השליח הפירות תקח