תשורת ש"י תמ

אותו. ואם טרם שתקנו הביהכנ"ס נתן ראובן המעות מה דינו

רלג ראובן ושמעון שכרו עסק בערכאות וחתמו על שטר השכירות אחר כך שכר ראובן משמעון חלקו והחזיק העסק לבדו אחר כך הוטל מס על שמעון מחמת שחתום בראשון על השטר. ואי מהימן בשבועה כמה פרע וכמה הוציא להקל המס

רמה שמעון קנה אילנות מראובן והקדים לו מעות ולוי היה לו חוב על ראובן ורצה לעקל האילנות וכתב ראובן לשמעון פרע חובי ללוי וכתב לו שמעון אפרע ללוי מכל אילן שתתן לי א' ז"כ ומסר ראובן כתב זה ללוי אחר כך נתברר שאין לראובן אילנות אפילו בעד המעות שהקדים לו שמעון

רצט לוי נתערב ללוקח קרקע מראובן אם לא יוכל להעלותו בגרונדבאך עד זמן פלוני והקרקע נכתב בגרונד בואך על גוי ואכל הלוקח הפירות אחר הזמן וטען לוי שכבר אכל פירות נגד מעותיו. עו"ש דין ס"ס בפרעון נגד שטר ובלא שטר

קלא שמעון חייב לראובן ונתן אחר כך וועקסיל לראובן שיקח עליו מעות מהבאנק וביקש ראובן מלוי שיהא זשיראנט ואמר לוי אין רצוני ליתן זשירא בעד שמעון ואמר לו ראובן עשה לי גמילות חסד וחתם לוי מבפנים וראובן מבחוץ ושמעון ברח

קמב ראובן שאל את שמעון אם יתן ללוי מעות על חצי ריוח ואמר שמעון שיתן לו דכבר גם הוא נתן לו כמה פעמים והחזיר לו ואמר לי' ראובן חזי דעלך קא סמיכנא אחר כך הוציא לוי מהמעות ואין לו לפרוע

תמה ראובן היה לו חוב אצל שמעון ונתן לו שמעון עבור החוב שטר חוב שהיה לו על גוי וערב לו שמעון שאם לא יגבה החוב מן הגוי ישלם לו הוא אחר כך מת שמעון וכבר היה לראובן חוב נואבילורט על נכסי שמעון ונפרע זה החוב רק נשאר לבטחון על אותו ערבות והלך ראובן בערכאות על הגוי וגבה קצת מהחוב ואחר כך הלך עוד בערכאות על חוב הנשאר ובין כך קנה יורש שמעון עזבון אביו מאחיו והלך לראובן ונתן לו כתב שאם יפרע חובות אביו פלוני ופלוני אשר ראובן ערב עליהם אזי יתן לו לעשות על הטיבילאציא אחר כך חזר הגוי על ראובן בדא"ה וזכה הגוי ויחויב ראובן להחזיר מה שגבה ואינו רוצה ראובן עתה ליתן לעשונק על הטיבילאציא ליורש שמעון

תי על מ"ש בחו"מ סימן קל"א סעיף ה'

תיג ראובן הלוה לשמעון ונתן לו שמעון טראט והגיע זמן פרעון ביקש שמעון שימתין לו ונתרצה לו ראובן והחליפו הטראט וחתם גם לוי על טראט שני לערב ועתה טוען לוי שנעשה ערב לאחר מתן מעות

תקיז אם טוען הערב שנתן לו המלוה שובר על כל חיוב שיש לו עליו והשובר נכתב ביום שנכתב השטר חוב והמלוה טוען שהשובר רק על שאר חיובים שמכבר. ולענין מ"ש הב"ח בחו"מ סימן קכ"ט דכשטוען הערב שמא פרעך הלוה הוי כאינו יודע אם נתחייבתי. ולענין אם מחל המלוה לערב לפני הזמן פרעון אם מהני להב"ח דהוי כמוחל דבר שלא בא לעולם. גם בענין ספק פרעון קודם הלואה

תרב ראובן נתערב לשמעון בעד לוי אחר מתן מעות וכתב לו שקיבל המעות משמעון וכשבאו לדין הודה שמעון שלא נתן מעות כלל לראובן רק נתערב לו ראובן אחר מתן מעות

שנד ראובן שלח שליח מוחזק לחלל שבת על ליסטאציא שיהא על שכירת רגאל בשבת ובא שמעון והוסיף על פסיקת השליח ופסק לו השליח מאה ז"כ למען לא יוסיף עוד ונשאר הרגאל ביד ראובן על שנה ואחר כך נשכר שנית והלך ראובן בעצמו ובא גם שמעון ופסק לו ראובן למכור לו משקה בזול פחות מהקצוב מנימוס המדינה וככלות שכירת הרגאל השנית שהיה על שתי שנים טען ראובן שיש לו חזקה גימל שנים ושמעון טוען שהוא כשותף. אי חזקת ראובן מהני מחמת ששכר בשבת גם מחמת דהערים לשכור בזול במה דמנע אחרים לשכיר. ואם טענת שמעון טענה. עוד שם אם שכר רגאל בעדו ובעד שמעון ולא נתן שמעון לו מעות גם לא אמר דיוזיף לו על קאפציא ועל שכירות ולא נעשה שותף להיזק והמשכיר לא ידע דראובן שוכרו גם בעד שמעון אי נעשה שמעון שותף. עו"ש פירוקא לקושיא על תשובת הב"ח סימן סמ"ך. עיין תשובה סי' רע"ט

תנג חזקת קורא בתורה בצבור

תקמד בני יעקב ראובן ושמעון ירשו נכסי אביהם ובתוכם מקום בבית הכנסת הסמוך לכפר שהיה דר שם יעקב גם עתה נשאר ראובן דר שם ושמעון אינינו שם ובימים נוראים היה בא ראובן לבית הכנסת וישב על מקום זה אחר כך מכר ראובן המקום לזר ושמו לוי וישב לוי עליו ששה שנים וקניתו היה בשטר ועדים אחר כך מכר לוי המקום לזר שמו זבולין והלך אחר שמו דן וקנה המקום משמעון הנ"ל ויש קלא דלא פסק דראובן קנה משמעון חלק ירושתו בעד אלף כסף ושמעון אומר שלא מכר חלקו בהמקום שבבית הכנסת

קפט קהל השכינו המקוה אצל החבורה קדושה וככלות זמן המשכנתא נשארה תחת יד הח"ק ולקחו הח"ק ההכנסה כמה שנים וגבאי הח"ק היה גם כן ראש הקהל ועכשיו טוענים הח"ק שקנו המקוה מהקהל אחר זמן המשכונא וראש הקהל מכחישם והקהל רוצים ליקח ההכנסה לצורך תיקון המקוה

קצו העמיד בית אוצר בחצר בית הכנסת יעמד שנים עשר שנים והגזברים של עכשיו רוצים להסירו ובעל האוצר טוען שטובי הקהל אמרו לו תחלה שרשאי להעמידו

תרכט ראובן היה לו בית מאביו ובו ג' חניית ושמעון החזיק כ"ה שנים בחנות האמצעי ויש לו שטר מכירה על החנות מאביו של ראובן ונשרפו החניות ועתה טוען ראובן שאביו נתן החנות במשכנתא באם שיעבור ג"ש ולא יפדהו יוחלט והוי אסמכתא. ובו יבואר אם צריכין לבנות החנות בשותפות דמעיקרא היו הקורות והכתלים נעוצים של זה בזה. גם אם יש ספק עד היכן הגיע כותלי ויסודות של שמעון

מח גוי היה לו יער עצים סמוך ליער של ישראל וקצצו פועלי הישראל העצים שעל מיצר הגוי ומכר הגוי היער לישראל אחר וכתב לו בשטר מכירה שמוכר לו גם העצים שנקצצו על המיצר

קטו בעיר ששכרו יהודים הרעכט למזוג יי"ש מהשרים ותובעים שבני העיר לא יקחו יי"ש מזולתם ובני העיר אומרים שכן נהגו מכבר ואין מוחה.