תשורת ש"י תלז

השליש המעות ויצא הפסק גם בערכאות שאין צריך ליתן המעות אחר כך יצא הפסק ממני לעיל סימן תי"ט דאינה מגורשת וכששמע אבי האשה כן חזר ונתפשר ליתן המעות עם קצת הוצאות שעשה המגרש ועתה השאלה אם צריכה להתגרש שנית

תכד שליח הולכה דלא נמצא רק בשכר הרבה מחמת רוחק הדרך אם אחי המגרש רשאי להוליך הגט

שלא על מה שכתוב בחיבורי ערך ש"י לחו"מ סימן ד' אהא דר"י מעשי אגיטא

בי"ת אשה ספרה לבעל בחדש שבט שהיא מעוברת וכן אמרה לאחרים ואחר כך הלכה מבעלה לבית אביה ובחדש אב שלח לה בעלה אגרת דמצפה כל יום על בשורת לידתה כי הוא חדש טי"ת ואחר כך מת בעלה וילדה באלול ולכ"ד יום חלה הולד ומת ויש לבעלה אח מומר במרחקים

קכ על דברי הב"ח אהע"ז סימן קנ"ז ס"ד ראם הבעל נשתמד אינה זקוקה ליבם דאנן סהדי דעל דעת זה לא נשאת לו. סח אם היבם דר בכפר ואינו רוצה לכנוס לעיר לחלוץ אם מותר ליתן חליצה בכפר

שמט בא לחלוץ וניסו אותו ותחלה עקר רגל ימין ג"פ ואחר כך רגל שמאל ג"פ תחלה אם דינו כאיטר

השמטה

תרכב כהן נשא אלמנה ואחר איזה שנים נודע שבהיותה אלמנה נתעברה בזנות בעיר שרובה ישראל ומיעוט גוים רק בסביבות העיר הרבה גוים על ההרים ובצירופם יהא רוב גוים ובעת אלמנותה ישבה בקצה העיר בין שכנים גוים והיה לה שענק למכור משקאות גם היה בביתה בית הוועד של שופטים גוים ושאלו בית דין את האשה והכחישה שלא זינתה כלל ואחר איזה ימים חזרה לבית דין ואמרה שנבעלה ליהודי וממנו לבד נתעברה

חו"מ

א עבר אחד על תקנת החבורה בקנס ונטלו ממ״נ משכון

נד על דברי הזוהר במשפטים דף קכ"ב דמאן דדאין בתר שאכל ושתה לאו דיינא דקשוט האי בממונא כל שכן דיני נפשות

תרלז גברי דלא צייתי דינא אם צריך הדיין להזדקק להם כשבאו לדון לפניו

קיח שני בעלי דינים קבלו שלשה לפסוק ביניהם לדון או לפשר וכתבו על כל טענה פסק רק לא אמרו עדיין לבעלי דינים ומת אחד מהשלשה וחוזר אחד מן הבעלי דינים מן הקבלת קנין ורוצה לילך לפני אחרים

פא דיינים שנשבעו בכתב שלא ישבו עם אחרים בדין תורה ומה שיזמין להם השי"ת יהא בשותפות

פג שלשה פשרנים בין ראובן מחזיק הריגאל ובין הקהל שכתבו בפסק שיתן ראובן לקהל כל זמן שיחזיק הריגאל מאה ז"כ לסוף שנה ואם יעשו מקוה יתן להם וועקסיל בתחלת השנה אם מחויב ליתן וועקסיל גם בשנה שניה ואם שני פשרנים נאמנים לפרש כוונתם

קנ אחד נקנס מהטובים שלא יעלהו לתורה מחמת שחירף את ראש הקהל ונולדה לו בת וקרא החזן לבד שם להבת אם הקהל עשו שפיר ואם מועיל שם שקרא החזן בלא צוואת אביה

רי"ש נכתב בשטר שותפות שכל מה שיהא ביניהם יקום כאשר יגזור ראובן וכשבאו לפני ראובן אמר על המקצת יפסוק ועל השאר יעמדו לד"ת וטען אחד שלא קבלו ראובן בקנין אגב סודר וגם או יגזור על הכל או כלל לא. ועיין סימן תק"כ

קפח פשרנים בקנין נתנו ברירה לאחד מבעלי דינים עד זמן קצוב לברור לו ואמר מיד הברירה אם יוכל לחזור תוך זמן הקצוב

קמא ראובן הלוה בריבית לערל ולבטחון נתן לו שטר מכירה על ביתו ולשלם לו שכר דירה ומכרו ראובן לשמעון ואמר לו אם תוכל להוציא הערל תכנס אתה ונתפשר שמעון עם הערל ונכנס בהבית ותבעו ראובן שישלם לו מה שנשאר חייב לו או שיצא מהבית והוציא ראובן הוצאות שלא ברשות בית דין וזכה ששמעון יצא והחזיר לו שמעון הכ"ח וההוצאות

קצג ראובן ושמעון נתעצמו לדון בפני שני דיינים אחד מהם דיין קבוע וטען ראובן שהשכיר לשמעון חזקת ריגאל וכלה זמן השכירות ושמעון טען שקנהו לחלוטין ונכתב פסק שידור שמעון בהראנדא כל ימי חייו וכתוב בפסק שבפניהם ביטל שמעון טענת לקוח וגם ראובן ושמעון חתמו על הפסק ומת שמעון אם ביטול כהודאה שלא קנה ואם תמצא לומר הודאה הא ליכא רק דיין אחד קבוע

רכ ראובן היה לו שטר חוב על חותנו ומת חותנו ושמעון בן חותנו גנב השטר חוב ולא רצה בד"ת וקבלו פשרנים ולפני הפשר כתב גיסו של ראובן שטר מכר על הבית שירש לראובן והשטר נשאר אצל הערכי רק נתן העתקה וראובן כתב פטור לגיסו על כל תביעותיו והשלישו הכתבים וקבלו בקנין אגב סודר על הפשר והגבילו הפשרנים זמן למ"ד יום באם לא יתן שמעון לראובן דמי הפשר יתן השליש הכתבים לראובן ומכר שמעון הבית לאחר כדי שיהא לו מעות ליתן לראובן והלוקח אינו רוצה ליתן המעות רק אם יתן לו ראובן שטר מכר

רנ מלוה שעיקל חנותו של לוה בערכאות בי היה הזמן בהול שלא יבריח הלוה הסחורה שבחנות ואין המלוה רוצה לפתוח העיקול עד שיפרע לוה הוצאות העיקול

רפו שו"ב ומורה שנתקבל סתם בלא זמן ליטול שכירות משחיטת עוף כך וכך ומבהמות כך וכך ואחר זמן רוצים הקהל לשנות שיטול שכר קצוב לשבוע וקבלו בוררים ופסקו ברורי הקהל לשנות ליטול קצבה לשבוע ובוררי השו"ב צווחו שבפירוש הותנה שעל אופן לקצוב לשבוע אינו מקבלם לפשר רק לפחות השכירות מהנשחטים סך מה ואחר כך חתמו כל החמשה בוררים על הפסק לקצוב השכר לשבוע כו"כ ולפני קבלת הבוררים נתן השו"ב כתב יד שמתחייב מה שיפשרו החמשה והשו"ב מביא עדים על התנאי ואם עדים כשרים יותר נאמנים מקרובים ונוגעים בעניני הקהל

שיג בענין להשיב בדיני ממונות לבעל דין אחד אם יודע בו שהוא כשר ולא ישקר גם אם המשיב שמע המעשה מאחרים והדין עם בעל דין השואל אם מותר להשיב לו בכתב

שנו יצא קול דבר מכוער על רב והורידהו הקהל והביא לו הרב שלשה רבנים וקראו לראש