תשורת ש"י תלה

תובע חצי נדן קנס ואם יש חצי נדן קנס מחמת איחור הזמן

רעו נשא אשה שפסקה לו נדן ואחר הנשואין הבריחה נכסי' וישב עמה איזה שנים ואחר כך לא רצה לדור עמה ועדיין לא נתנה לו הנדן והגיעה קרוב לחמשים שנה והוא לא קיים פריה ורביה

תב ראובן נתן לחתנו אחר החתונה סך מעות לקנות כלי בית וילך ממנו לדור בפני עצמו ולא הספיק לקנות עד שמתה אשתו בת ראובן וטוען ראובן נתתי לך אדעתא שתהנה בתי והרי מתה והחזר לי המעות

תקסז מי שפסק נדן לחתנו ככתוב בתנאים ומת אם החתן נוטל בשבועה שלא נפרע או היורשים מחויבים לישבע שאינם יודעים אם נפרע ולא ציוה להם אביהם ואם יש בזה משום מצוה לקיים דברי אביהם שציום לפרוע. ועיין סימן תקנ"א וסימן תקס"ה

תקסה הפוסק לחתנו כדן ומזונות ולא נעשה שטר וקנין או אם כתבו שטר בהתחייבות וקנין ומת אם מוציאין מהעזבון מיד יורשים או חייבים על כל פנים משום מצוה לפרוע. עוד שם אחד שכתב לבן בין הבנים נכסיו מטלטלין ואגבן מקרקעי מהיום ולאחר מיתה ולבסוף השטר כתוב וקנינו מידו על כל הא דכתיב ומפורש לעיל

כח ב אם יכוף אשתו לעלות עמו לארץ ישראל אם עתה יוכל להתפרנס בחוץ לארץ מיגיע כפו וחושש לאחר זמן מחמת זקנתו גם בחוץ לארץ יוכרח להתפרנס מהצדקה

לד מורדת רוצה בגט בלא כתובה אם מותר לבעלה לכופה בערכאות לדור עמו

שצה מורדת ואינה רוצה לקבל גט כדת משה וישראל אלא בהקדים הגירושין בדא"ה

רכד בחור הוציא שטר על בעל אמו שנתחייב לפרנסו וכשמתה אמו אינו רוצה. ואי צריך בחיוב בתנאי על פה שיהא מוכח מתוך השטר כשהתנאי אינו מועיל על פה או נימא דעל התנאי נכתב כמו כשבא התנאי לגרע כח השטר

דר אהא דאהע"ז סימן קט"ו ס"ד דמצוה לגרשה ויכול לגרשה בעל כרחה איך הדין בעשתה תשובה ומתנהגת בדרכי צנועות. ועוברת על דת שהוציאה משום שם רע וחזר ונשאה אחר שתתרו בו

שנ עד אחד העיד על אשה שזינתה ובעלה מאמין לו גם הרב אומר שהודית לפניו על דבר מכוער והאשה מכחשת גם שניהם אם מותר לגרשה בעל כרחה או לישא אחרת. וגם כשמסרבת לעמוד לד"ת. ואם דר עמה הבעל אחר אותו מעשה

צט איש ואשתו מכפר הלכו על הרגל לעיר ונתאכסנה האשה אצל גיסה וסיפרה לבעלה שגיסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תלך תחת עיניו ולא תספר עמו אחר כך סיפרה עוד לבעלה שגיסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תישן בבית גיסה ולא שמעה לו וסיפרה אחר כך לבעלה שבלילה הלכה אחותה מהבית ונשארה לבדה עם גיסה ולא נגע בה

נא אם אסור מדאורייתא פריעת ראש אשה במקצת

תקע אם מותרות נשים ליתן על ראשן פיאה נכרית נקרא קונסט הארשייטל העשוי מאיזה צומח בארץ דומה ממש לשער

קעח משתגעת בכל שנה בחדש תמוז על איזה זמן ועברו ששה שנים שלא נשתגעה וחזרה ונשתגעה בתמוז ורפאוה רופאים אם יכול לגרשה מרצונה

תקלח עיר דעש שהיתה נכתב בגיטין וכתבים בשני עיינין דעעש וכן באמט ועכשיו קם מושל חדש ותיקן לכתוב רק בעין אחד דעש ונסכם כן ממושלי המדינה ומעתה נכתב כן באמט ובכל העיר איך לכתוב בגט

רמד חתמו עדים על גט וחזר הבעל והקנה לסופר הדיו וקולמס ונמצא אחר כך חסרון בשם העד ראשון ותיקן העד שמו באותו דיו

רצד גט אחר נתינה כשלקחוהו לקרותו נמצא בו קו נמשך בין שני ראשי שי"ן ונדבק בשני היודין של השי"ן. עו"ש בדין כאן נמצא כאן היה. עו"ש בדין חזקה שנתחזק לפנינו ואפשר דבטעות איתחזיק אי מקרי איתחזיק

יג שמו מעריסה מיכאל יוסף וברח למקום אחר וקרא שמו בפי כל אבוש ועולה לתורה מיכאל יוסף

תנ אשה באתה להתגרש ואמרה שם אביה יעקב שעיה וחקרו אחר חתימתו והיה יעקב ישעה ביו"ד תחלה וחסר יו"ד אחר העין

תסו באה להתגרש ושמה מעריסה מלכה ובפי כל מאלי

רלב נקרא וחותם הערש או מעכיל בעין

תע אשה שמה מעריסה טאבא רבקה וכן נקראת בפי רובא דרובא וכן כותבין עלי' בקוויטליך לצדיקים וכן כתוב בכתובה רק מיעוטא דמיעוטא קורין אותה טאבא לבד

תעא איש בעלייתו לתורה נקרא וחותם אהרן צבי ובפי רוב העולם נקרא אהרן הרש הה"א בפתח ובפי המיעוט אהרן הירש בסגול תחת הה"א

תעב שם המגרש בעלייתו לתורה אהרן ובפי העולם ארקא בקמץ האלף ראשונה והריש בשבא נחטפת

תעג אשה שמה מעריסה גיטל רעכל ונשאת למקום אחר ונתגרשה שם ושבה לבית אביה ויש כמה אנשים אשר שכחו דשמה גיטל וקוראין אותה יוטא רעכל ונלאת לאמר דשמה גיטל רעכל ונשאת ובאה להתגרש שנית

תעד אשה נקראת בפי כל בראנא וחותמת בריינא

תעה איש נקרא בעלייתו לתורה צבי ובפי כל הירש אחר כך נקרא הערמאן אחר כך נקרא מנדרא

תעו מגרש נקרא בעלייתו לתורה ובפי כל לאזר ואינו יודע לחתום

תעז אשה שמה מעריסה חנה אבל העולם יש קוראין אותה הכלא ויש קוראין אותה האני

תעח איש נקרא בפי רוב הירשל והמיעוט קורין אותו הירש ואינו יודע לחתום איך לכתוב בגט אם הערשל בעין או ביו"ד ואם לכתוב שני הכינוים

תעט אשה שמה מעריסה חינקה ובפי כל באבא וחותמת באבה חינקיה

תפ בערל אם לכתוב יוד אחר הרי"ש

תפא שם אבי האשה מעריסה ניסן צבי וכן עולה לתורה ובפי רובא דרובא נקרא ניסן הירש רק מקצת דמקצת קוראין אותו נתן הירש ולפעמים משיב דשמו ניסן הירש.