תשורת ש"י תלג

הרבים והרי בחזקת טומאה גם בר"ה לחומרא

תרלה על דברי רוקח שכתב דאשת כהן מעוברת מותרת לכנוס לאהל המת משום ספק ספקא ספק העובר נקבה ספק כפל

תרלג עיר היו בה שני שוחטים וניתוסף עוד שו"ב ואח"כ העידו השו"ב ישנים כי מצאו סרכא עם חלון אחר בדיקת פנים של שו"ב החדש והשו"ב החדש אומר דהחלון נעשה על ידי משמוש יד הטבח והשו"ב ישנים אומרים כי מבחינים שאין חלון זה על ידי משמוש יד הטבח ונודע לכל שהם שונאים לשו"ב שניתוסף

אהע"ז

סג ב מי שאשתו נשתטית ובני חבורה מבטיחים להחזיקה בבית החולים עד שתשתפה

קד בנשתטית דאסור לבעלה ליתן הכתובה עם עוד קרקע לאחי אשתו שיתחייב בשטר לפרנס כל ימי שטותה ולשמרה בעד ריוח ופירות המעות והקרקע ולכשתפקח יחזיר לה המעות והקרקע

קיט מי שהיה לו היתר ממאה רבנים לגרש אשתו בעל כרחה או לישא אחרת והתרו בה שתקבל גט ולא רצתה וגרשה בעל כרחה שנתן הגט בבגדיה ונשא אחרת ועתה רוצית גט אם מחויב ליתן לה גטו

רט דר עם אשתו עשרים שנה וילדה תוך הזמן ולד ומת ואחר כך הפילה ולא רצה עוד לדור עמה ומחמת כן נתנה לו כתב דאם לא תלד עד ח"י חדשים תקבל גט גם אסרה עצמה עליו בקונם אם לא תלד עד אז ומסרה הקולמוס להחתימה וקראו לפניה הכתב וקבלה על עצמה בקונם ואחר הח"י חדשים רוצה הבעל ליתן לה יותר מן כתובתה שתקבל גט ואינה רוצה. ואי סירבה בהתראת רבנים שתעמוד עמו לד"ת

רלה מורדת מלדור וגם גט אינה רוצה והזמינה הרב שבעירה ומסרבת לילך לד"ת והלך הבעל לעירו וכתב הרב מעירה לבית דין שבעיר הבעל דירא להתערב בזה ועברו יותר מן י"ב חודש אם יוכל לישא אחרת או לגרשה בעל כרחה

שמא נשתטית וילדה ממזר

, שמב נשתטית שחידש חכם אחד לזכות לה גט על ידי שליח והדר יעשהו עוד שליח להולכה

רנו אשה איזה ימים אחר נישואין אמרה לילך למשפחתה רחוק עשרה פרסאות להביא המעות שיש לה אצלם ולחזור בשבוע שני ונתן לה בעלה רשות ולא חזרה והלך הבעל לשם ואמרו לו לא היתה בזה ונסע לכמה מקומות ולא מצאה וזה שתי שנים שעברו. וגם ישוב סברת מהרד"ך דתקנה שאינה משום גדר רק לטובת העולם גם במלתא דלא שכיח תקנו

שנח נשתטית ובעלה רוצה היתר ממאה רבנים אם יכול להתפשר עם חותנו שישלש אצלו דמי הכתובה ובעד זה יזון את בתו ואחר שתתרפא יתן חותנו לבתו דמי הכתובה בלא ניכוי שכר מזונות או יכול להערים ליתן מעט יותר מדמי הכתובה ובעד זה יזונה חותנו ואנן סהדי דלולא הלואת דמי הכתובה לא היה מקבל עליו לזונה בעד סך מועט כזה

שמו נשתטית שבעלה עני ולהחיות נפשו מוכרח להיות שכיר יום במקומות אחרים ואי אפשר לשמור אשתו וליחד לה דירה אם מותר לישא אחרת על ידי היתר מאה רבנים

שפד משוגעת שישבה בווין בבית המשוגעים ונראה שנתרפאה אבל ראש הרופאים לא הניחה לקחתה משם כי אמר שעדיין משוגעת אם יש לסמוך עליו להתיר לבעלה לישא אחרת על ידי היתר מאה רבנים

תסא נשתטית שהורו בית דין שישליש הבעל וועקסיל עם ערב על הנדוניא ומזונות

תקח מי שעזב אשתו והלך למדינה אחרת ואין דעתו לחזור אם נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם

עוד שם לענין פנוי שיצא ממקום שנהוג חרם דרבינו גרשון מאור הגולה למקום דלא נהוג ונשא שם אשה. עוד שם לענין גזירה שלא נתקבל ברוב ישראל ואם כלה אחר חלף החמישי

תקמג צעיר לימים ברחה אשתו ממנו עם ערל חשוק שלה והבעל עדיין לא קיים פריה ורביה והלכו שני תלמידי חכמים ובקשו ממנה שתקבל גט מבעלה והשיבה היא אין צריכה גט רק אם יתן לה בעלה אלף כסף תקבל ממנו גט כי יודעת בעלה שהוא ירא חטא ולא ישא אחרת עד שיגרשה וכאשר באו אצלה הת"ח מצאוה עם הערל גם אנשי המקום אומרים כי כשבאה לשם היו סבורים כי היא ערלית אשתו של הערל ודרים יחד ואי אפשר לגרשה בעל כרחה ולהתראות פנים עמה מפני סכנה גם מעות אין לו ליתן לה גם אין בכוחו וממונו להשתדל היתר ממאה רבנים וגם צריך לזה זמן רב

רלא נמצא שינוי בשם המגרש בגט שנמסר להאשה ופסול מדרבנן אם יכול לגרשה בעל כרחה על ידי שליח

תקיב לענין מה שכתב המע"צ בסימן ל"ג דיכול להתנות שיוכל לגרשה בעל כרחה

רנה ב נשתטית יכולה לשמור גיטה ואינה יכולה לשמור עצמה וגרשה במזיד

שצו צורבא מדרבנן דאשתו עוברת על דת יהודית ולא הי' התראה וגם גביית העדות הי' שלא בפני' אם מאה רבנים יתירו לו חרם רגמ"ה

תרלו שאלה בכרות שפכה וספק נולד כך או אחר כך

מט נשא אשה וילדה לחמשה חדשים ושניהם אומרים שהולד מאחר ופירש מאשתו מחמת קטטה שאמר שזינתה עד אחר כך נתנה לו חמותו חצי בית וחזר לדור עם אשתו ואמר לו הרב דאסור לדור עד כ"ד חודש וחזר הבעל וטען שהולד ממנו רק עשה קנוניא עם אשתו תחלה כדי שתתן לו החצי בית

רלד אם גמלה בנה לפני גירושין או לפני מותו אם צריך גימ"ל חדשים

שפח יהודי דר בכפר והוציא גוי שם רע על בתו הבתולה שיש לה שייכות עם שני גוים ולא אמר בפירוש שזינתה ועל ידי הקול נסעה מבית אביה למקום אחר ושהתה שם גימ"ל חדשים ועל ידי זה נתחזק הקול יותר שמחמת עוברה שהתה עד שילדה ונשתדכה לכהן והוא לא ידע מכל זה

נח בעדות עגונה סתירה בימים ובשמו

פו נטבע שלא ראוהו עדים עד אחר דאישתהי הרבה ביבשה

קמז בעדות נטבע במים שאין להם סוף

קנז נטבע שניכרים בגדיו שהם של בעל פלונית

רפז עד אחד העיד על הנטבע מכבר שהכירו והי' פרצוף פניו וגופו שלם בלא פצע וחבורה