תשורת ש"י תלב

הטעהו דכסבור שמכרה לגוי כדיני במעות ומשיכה ועתה שלא מכרה רק בכסף הוי ספק בכור

שסה ראובן נתן לגוי עגלה לגדלה אחר כך בישרו הגוי שילדה זכר ואמר לו ראובן שיחזיקם גם שניהם אחר כך שלח ראובן ישראל לכפר שהגוי שם לסייר נכסיו שם והלך הישראל אצל הגוי קישור דברים אמר הגוי שלא יסרס הולד ואמר לו הישראל שיסרסו כי לא ידט שאסור אחר כך הביא הגוי לראובן הולד מסורס ונתנו ראובן לכהן

שע ישראל נתן פרה לגדלה ומה שתלד יהא של הגוי וילדה זכר

תקכא ישראל קנה מבכרת מגוי ונתן כל דמי והבהמה היתה בשדה וקיבל הגוי עליו אחריות עד שיקחנה הלוקח לביתו ובתוך זה ילדה זכר

תקס גוי שהיה לו פרה מבכרת מעוברת ומכרה לישראל ונתן לו מקצת רמי' וטרם שלקחה הישראל לביתו ילדה זכר

קפו כפל החלה בתבשיל ונמצא בשבת

קפז ראובן גר בעיר אחד ואחיו בעיר אחרת רחוק והלך עוד ראובן ונרתרחק יותר והשמועה באה לשמעון ולבני ביתו כי מת אחיו אם חל אנינות על שמעון

צה ב שכחו להלביש אשה מטפחת על צוארה כהו וקברוה אם לפתוח הקבר להניח המטפחת על הארון

שס דאין לקרות שם לתיניק אחר מת שלא נקבר עדיין

תרל אם נכון לקרוא שם לנולד אחר מי שמת אחר לידתו

תקנה על מה שכתב הטור יורה דיעה סי' שס"ד המוצא קבר בתוך שדהו ואינו יודע אם נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו

תקנד על מה שכתב הכל בו שאין מפנין המת ממקום למקום ואם צוה לקברו בביתו כך להעתיקו לבית הקברות מצוה לקיים דבריו והובא בב"י יו"ד סימן שס"ג

סז בני עיר רוצים לעשות חברה קדושה ולתקן תקנות אם צריכים להודיע לכל בני העיר. ואם המיעוט יכולים למחות באיזה תקנות. ואם הכל תלוי במי שבית הקברות שלהם ואם עבריינים רוצים לכנוס בהחבורה קדושה אם מחייבין לקבלם

תנו קהל מכרו על ידי הכרזה גדר עצים מבית הקברות ונתן קצת מעות ילקח הקונה העצים לביתי וטוען שנתאנה ושאל אם יש טענת אונאה כשנמכר בהכרזה וגם אי הוי כהקדש וגם מחמת שקנה מן רבים

תקנט אם מותר לכהן לכנוס בבית חולים הגדולים דשכיח שם מתים לבקר החולה

קמד אחותו נשואה לבעל מתה ויש לה אב במקום המיתה ואחי' הי' ביום המיתה וקבורה רחוק פחות מיו"ד פרסאות ובאותו יום הרחיק הרבה יותר מיו"ד פרסאות אחר כך חזר לבית אביו ביום חמישי

סב אהא דשבת דפ"ט עד עשרין שנין לא ענשת. ועל דברי משנת חסידים דאין קדיש מציל אביו ואמו רק על שלא ענו אמן

רנט ב קרובים של אבל אם מותרים בתשמיש המטה. תקן מת אביו בר מינן וכשהוציאו לבית הקברות שלח בנו שליח לראות כשנסתם הגולל אם עוד יום והבן בביתו חלץ מנעליו בעוד יום ואחר כך בא השליח ואמר דמסופק אם כבר היה לילה או בין השעושות

עו מי שהלך לעיר אחרת לבקר אחיו החולה והשמועה באה שאחיו מת ולפי שיעור הדרך יכול להגיע כבר אצל אחיו המת אם בני ביתו מותרים למכור השירים כדי שלא יעמדו בטל בימי השבעה

תנד מי שנודע לי ממיתת אביו והוא בדרך אם צריך להודיע לאנשי ביתו שלא יעשו מלאכתו וכן אחרים שיודעים שנודט להבן אם צריכים להודיע לאנשי ביתו

תצה בדין משרת בימי אבלו וכן בדין שו"ב בימי אבלו

תקנח ראובן השכיר חנות לשמעון ובתוך זמן השכירות ביקש השוכר מהמשכיר להטיח הרצפה וכותלי החנות בצימענט כי העכברים מפסידין הסחורה והצימענד משומר מן העכברים ונתרצה המשכיר ושכר פועלים בונים בקבלנות ובאמצע מלאכתם כנושה המשכיר אבל בר מינן אם מותרים הפועלים לגמור מלאכתם

שפג ערב ט"ב שחל בשבת אם מותר ללמוד וגם בליל שביעי של אבל אם מותר בתלמוד תורה

שנה אהא דיו"ד סימן שצ"ב ס"ב דלא יבוא עלי' עד אחר למ"ד יום אם מותר להתייחד עמה

תקנו מרשעת שאכלה תמיד חמץ בפסח ובשר משחיטת גוים ומונחת לקוברה ביום טוב שני ואין שם נשים ישראלית לטהרה רק שפחות נכריות ויש שם בקי ללמדם סדר טהרות אם מותרין ישראלית לילך לשם מחוץ לתחום לטהרה

תרכ קריעה שעל אביו ואמו דאינו מתאחה לעולם אם מותר להפוך צד החיצון מהבגד לפנים דיש בו בפנים צבע אחר וגם אז בא צד ימין לשמאל ולאחותו

תקפט אשה בחלי' חידשו לה שם ונקראת חיזה ימים בשם החדש ומתה בחלי' חם לכתוב על המצבה שם החדש

תקפה מי שאינו יודע יום מיתת אביו אם יכול לברור לו יום שמתה אמו ויאר צייט על שניהם

השמטה

תרכד קהלה אחת נחלקה לשתי קהילות חציים קבלו עליהם תקנות רבני המדינה היראים וגזרו הרבנים שלא ישמש שום דיין ושו"ב ורב אצל איזה כת מהמדינה שאין מקבלים עליהם תקנתם ומקודם שנפרדו הי' רב בעיר זו מקבל פרס קצוב מכל הקהלה ונפטר ונשאר ממנו רק בת שנשאת לאיש ראוי לאותו איצטלא או ילדה הבת בן אחר מות אבי' ונתגדל וראוי להיות מורה ודאין ואם יירש הרבנות אם בין כך קבלוהקהל רב אחר ושבק לן חיים

תרלא ליישב דברי הריטב"א במו"ק דף ה' שכתב דכותי נזהר גם מספק טומאה ברשות הרבים דקשה דבנדה דף נ"ז איתא דאינו נאמן בסככות ופרעות ושדה שנאבד בו קבר רק אם מהלך על פני כולה

גם על מה שכתב דאם הי' בו טומאה באותו שדה וספק אם נסתלקה טהור מן התורה ברשות