תשורת ש"י תל

ועל דברי השואל ומשיב מהדורא תנינא ח"א סכ"ה

סא על דברי ש"ך יו"ד סי' ר"א סט"ו ס"ק מ"ו

כז ב נדר בחלום ליתן צענער לצדקה אם נפטר בעשרה צ"ל

תסה מי שאמר בחלום הרי עלי נדר שלא להלוות לשום אדם. תרכז מעוברת שהי' בנה חולה מסוכן נדרה להתענות בה"ב איזה חדשים עד תשרי אם יתרפא בנה

קלד בת ט"ז שנה שנדרה להתענות גימ"ל חדשים שני ימים בשבוע מחמת חולי אחי' והתחילה להתענות ואומרת דלא מצי לצעורה נפשה. ועיין מ"ש בסימן תל"ה

תלה אשה שנדרה שתתענה כל ימיה ערב ר"ח אם יתרפא בנה מחליו ואחר כך ביום שמוע הבעל אמר איך וועל דאס ניט צו לאסין. ועיין מ"ש סימן קל"ד

תקפז מי שחלתה אשתו מאד ונדר ליתן כל בגדי' או דמיהן לעניים. ובענין מסירת מודעא בער"ה על נדרים שידור כל השנה

קעה מקשה לילד נדרה מלבוש לעשות מעיל לספר תורה אם חל הנדר

עא נדר שנא לאכול בביתו מאווזות פטומות רק השומן שיש לו מכבר אם יש התרה לנדרו בשלשה

רסא אשה קבלה עלי' בחלי' בנדר שלא תתכסה בצעיף שהצנועות מושכין ידיהן מצעיף כזה ובעמדה אינה זוכרת אם הוציאה הנדר בפיה אם אסורה בלא התרה או גם התרה לא מהני. עוד שם אם ביום שמוע הבעל הפר שלא כראוי ואחר כך נודע לו דאין זה הפרה אם יכול להפר עוד

רסו ב קהל ורב תקנו בחרם שלא להלעיט אווזות ועבר אחד והלעיט אם מותר הבשר

רצז שתי קהלות בעיר אחד ויש להם לכל קהל רב ואסרו הרבנים על קהל שלא יאכל קהל שלו משוחט של קהל שני אחר כך יצאו אנשים מקהלם לקהל השני ובאו על החתום שנכנסו לקהלם ומקבלים עליהם תקנתם וכשנודע להם שהרבנים אסרו מלאכול משחיטת שו"ב קהל השני ורב מקהל השני כן אמר שלא יאכלו קהל משו"ב של קהל ראשון אם מותרים אותן אנשים לאכול מאיזה שו"ב מהקהלות ואם יכולין לחזור בהם

שיב קהל קבלו עליהם כל אחד ואחד בחרם שלא להביא משקאות ממקום אחר ומי מהם שיביא יתנהגו עמו כעובר על חרם תקנת הקהל אחר כך עשרה מהם קבלו עליהם בכתב וחתימת ידם באלה ושבועה שיעשו להם מנין קבוע חוץ מבית המדרש פלוני וילכו להתפלל במנין שלהם מידי יום יום כשלא יהא להם אונס ויסייעו בהוצאות ולא נכתב זמן ולפני החתימות נכתב שיטה שכל שלא יבנו ביהמ"ד יהיו בשבועה הנ"ל אחר כך עברו על החרם קצת מאותם עשרה והביאו ממקום אחר משקאות והנשארים אומרים ששיטה אחרונה לא היתה כשחתמו ומסופקים אם לא קראו לפניהם על שנה וכתב זה נשאר ביד אחד מהעשרה

תיז אחד נתקבל לאב בית דין על תנאי שיבוא לשם עד ג' שנים ולא בא רק הקהל האריכו לו זמן עוד ב' שנים ובתחלת קבלת האב"ד נתקבל אחד למורה ודיין והי' להאב"ד קרוב צדיק מפורסם וערך כתב לפני המורה וכתב המורה ביומי דמישלם ג"ש אסור עלי להורות בלתי רשות האב"ד דקהלתינו ושאל המורה אם חל עליו איסור הוראה במושלם ג"ש

פא דיינים שנשבעו בכתב שלא ישבו עם אחרים בד"ת ומה שיזמין להם הש"י יהא בשותפות

ערא מקצת קהל חתמו על כתב זה לשונו אנחנו ח"מ קבלנו עלינו באיסור גמור כנבלה וטרפה שלא נאכל משחיטת פלוני ואפילו אם ירצו כמה רבנים לבטל האיסור והקשר גם כן יחול קשר איסור על כל אחד החתום מטה כאיסורי כל התורה ויהא קיים ועומד עד הסכמת כולנו לבטלו ועתה קצת מהחתומים נתחרטו ולא קבלו בפיהם

שיד ראובן ושמעון שכרו רגאהל עם הקהל בשותפות שיהא לקהל שליש ונתנו בני העיר כתב לראובן ושמעון בחתימת ידם שמקבלים בשבועה עליהם ובחרם שלא להביא שום משקה ממקום אחר רק מראובן ושמעון ורו"ש מחזיקים נאמן על מכירת המשקאות ואחר כך מתחרטים בני העיר על נתינת הכתב וטוענים שבפירוש הותנו עם שמעון כשחתמו על הכתב שהוא רק באופן שיסולק נאמן זה וראובן טוען מאחר שלא התנו עמו ובכתב כתוב שקבלו בשבועה וחרם על דעת ראובן ושמעון חל עליהם אף שלא נסתלק נאמן זה. גם אם ניזל בתר רוב דיעות בהתמנות הנאמן ואיזה חשוב רוב אם רוב מנין או בנין. עוד שם בדין תנאי בשבועה

קלב ראובן נתן שטר מכירה על ביתו לחתנו ובתו כתוב בלשונינו שקיבל דמי המכירה ומכר להם הבית רק מיראתו שלא יהא שלום בין הזוג נתן שטר מכירה בערכאות לקצין פלוני על שם הקצין ואם ידורו בשלוה שנה יתן הקצין שטר מכירה להזוג ובשטר העברי כתוב שבועה דאורייתא וקבלת חרם. ואי יש לאב טענות אונס מה שלא הי' לו שלום עם בתו. ועל דברי שו"ת ראש יוסף שכתב דבספק דין אי חשיב מתנה באונס הוי מוציא השטר מוחזק

כ"ף רב שנתן לו חמיו הורמנא להורות איסור והיתר ונתקבל לרב על פי רוב דיעות והמיעוט צווחו שאינם מרוצים בו ונתברר להם שהורה שלא כדת כמה פעמים

עוד שם בלילה נזרק אבנים בחלונות הרב ועמד הרב ביום בתוך הקהל ונידה למי סזרק ומי שידע ולא מיחה והספק אם השומעים מאחרים שלא ילך הרב מהם רק אם יזרקו בו אבנים הם בכלל הנידוי

נו כפרים סמוכים לעיר אחת והי' להם רב אחד ויצא נימוס מערכאות ששייכים לעיר אחרת לסייע בפרס הרב המחזיק המיטריקיל אחר כך מת רב של עיר הראשונה וצוה להשיא בתו לתלמיד חכם ויהא לרב שם ורוצים כפרים הנ"ל ליפרד כי קשה להם לסייע בשכר שני רבנים

עד רב שהלך למקום אחר ורוצה למנות בנו במקום הראשון

קב קהל נתחייבו ליתן פרס לאלמנת הרב ונשאת לרב בעיר אחרת ונתאלמנה אם קהל הראשון חייבין בהפרס

סמ"ך ראובן רב בעיר נפטר וקבלו אחר ובן הרב צווח ואחר ארבעים שנה גם רב זה שבק לן חיים וקבלו לבנו ושימש איזה שנים והלך למקום אחר ואחיו רוצה להתמנות במקום אביו ובן ראובן טוען שהוא קודם מכח אביו. ואי רב ושו"ב וחזן ושמש יכולים למכור זכותם לאחר.