תשורת ש"י תכח

תכז בישל דגים עם חומץ ותבלין ובצלים וצוק"ר הרבה במחבת חלב אינו בן יומו ואחר נזכר וטעמו וראה שאין בהן חריפות כלל וחושש שמא תחלה הי' חריף רק ברוב הזמן הופג חריפותי

שסט בצלים וצנון שחתכו בסתם סכין של בשר והניחום בכלי חלב עד שזב ציר רק המליחה הי' נאכל מחמת מלחו. ואם נתן הבצלים עם גבינה לתוך פלאדין ואין ששים נגד הסכין או נגד הבצלים

שפז כלים שנתבשל בהם בשר טרפה ואחר לינת לילה הודחו עם כלים כשרים באפר ומים רותחים

עוד שם אחד קיבץ מעות לעלות לארץ ישראל אחר כך נשמע שאין מניחין זר לכנוס אם מחויב להחזיר המעות להמתנדבים

תקסו ישוב על מה שנשאלתי על מה שכתבתי בערך ש"י על יו"ד סימן צ"ה דשאני חטאת שנתערב במינו משאר איסורין דבחטאת מודה ר"י דבטל משום שהוא איסור חפצא חשוב אינו מינו עם היתר

רסא כזית בשר שור טרפה שנמצא בקדרה שיש בו בשר עגל ששים כזיתים מצומצם

תנא על מה שכתב נודע ביהודא תניינא חאו"ח סי' ס"ו דאיסור לאו שאין בו מלקות לא אמרינן טעם כעיקר מן התורה

רמג כבוש בנהר דמימיו מתחלפין אם הוי כבוש. וכבוש בכלי ונענע הכלי תוך מעת לעת אי הוי כבוש. ולחלוחית מציר אי הוי כמבושל

תלח מאכל שנכבש מעת לעת בכלי הבלוע מחלב מעת לעת ותיכף שהוסר החלב שמו בו המאכל אם מותר לאכול המאכל עם בשר

עד על דברי רש"י במנחות כ"ג ע"ב דעל ידי ביטול ברוב כמאן דליתא ולא נפיש שיעורא

טז ספק איסור ובעל רוח הקודש מוחזק אומר דמותר

רנב ב ספק ספיקא אם חשוב כודאי היכא דקפדה תורה על הודאי

רנח עשר בהמות נשחטו ונמכר יותר מתשעה ונמצא דקין של אחת נקוב ודאי טרפה ואמרו הטבחים דודאי לא נשאר שום בשר מששה בהמות אם מותר בשר הנשאר

שפט אהא דפ"ק דחולין דף י"א ע"ב מנ"ל דאזלינן בתר רובא ואייתי ממכה אביו ואמו נימא שאני התם דהמיעוט תלי במעשה

תיב רגל בהמה דקה טרפה שנתערב בכשרים במקום שמוכרין גם רגלי בהמות דקות במנין

עג חומץ שנעשה אצל גוי בהמצאות חדשות אם לחוש שנעשה על ידי יסוד איסור

רג חלב שהביא גוי וחתום ואומר שישראל שלחו ואינו יודע מי הוא

תקמא אחד דירתו סמוך ליער עצים וכל פרנסתו מהפועלים שם ויש עוד אחר ומוכר בשר חזיר גם כן ולכן נמשכו אצלו הפועלים לקנות גם שאר דברים בבת אחת עם בשר חזיר ומגרע פרנסת זה שאין מוכר בשר חזיר ושואל אם מותר לחלק מקולין שלו במחיצה ולהשכיר צד אחד לגוי והגוי יחזיק בחלקו בשר חזיר והישראל לא יטול שום חלק ויעלה השכירות בשטר בערכאות ויכתוב שאין לו שום חלק

תקמז באי זהו מקומן נהגו לבדוק איזה מין דגים אם יש תולעת בראשם אם נתאכסן ארח אצל חברו לסעודה אם צריך לחקור קודם אכילה אם נבדקו הדגים

קפג בא בשבת ממקום רחוק י"ב מיל אם נעשה מומר או חשוד. ואם שלח אחיו עם עגלן גוי עם יין של שותפות ובא על העגלה בשבת אי נאמן שהגוי לא ניסך היין

תא ארבעה קצבים נתקשרו בתקיעת כף שלא ישחטו כולם בשבוע אחת אלא בחילופי שבועות ועבר אחד ושחט בזמנו של חברו אם חשוד הוא ולהעבירו מנהקצבות

כב בהכשר כלי זכוכית

סג כלי מתכות מצופין בפנים בגלייז שבלעו איסור ומחמת שהגלייס חרס מלבנן ואומרים דאם ממלאן אפר ומניחים בתנור להתלבן לא יזיק להגלייץ א שפיר דמי כשבלעו האיסור מבפנים. (א"ה עי' בפמ"ג או"ח סימן תנ"א בא"א סק״ו ובת' מראה יחזקאל סימן כ"ד)

שיא ג אם מותר להטביל כלים במעיין הכוזב לפרקים

שנא אם מותר לשלוח נכרי להביא לו מי מלח והככרי שואב בכליו ונותן לחביות של ישראל

ד שכר מרתף מגוי בחצר הגוי ואינו דר יהודי שם והניח בו יין כשר ופעם אחד טעה שסבור שנסגר ולא ניכר לעומדים בחצר שלא נסגר

קכט סוחר גוי שעיקר מסחרו ביין נסך ומעט יין כשר והביא בספינה ממרחק יין שקנה מישראל והניחם בביתו במרתפו והמפתח בידו ויש לו משגיח ישראל שכאשר בא קונה ישראל פותח איזה חביות ואחר כך חוזר ומחתימן כראוי

שעט אם אריך מה שיש נוהגין שלוקחים מינקת מחביות יין נסך ונופחין בה ושואבין בה יין כשר אף דנשאר טופח מיין נסך

שצ עכו"ם בונים בית תפלה אם מותר לפועלים ישראלים להוליך אבנים ושאר צורכי הבנין

תנח מנהג הגוים לתת אבן של שתי וערב על קבריהם אם יהודי אומן מותר לעשות זה האבן או לקנות אבן כזה ולחקוק התיבות ולמכור להם

שו נולד תינוק מת מחמת הלידה ויש למילדת סגולות וכשלא יועיל שורפין כתבי קודש ומעשנין התינוק ואמרה מילדת שקבלה בידה ממילדת זקנה וניסתה גם היא כמה פעמים ועלה בידה

ח"י היתר עסקא בחתימת יד המקבל ובנאמנות לנותן וכתוב בו כ"ד למאה לשנה בעד חצי ריוח וטען המקבל שהותנה בעשרה למאה והניח חלק בהת"ע וכתב הנותן אחר כך כ"ד למאה

כג ראובן קנה בית ונתן ערבון ואמר לשמעון שישלם בעדו הבית ונתן לו היתר עסקא ופרע שמעון הבית מה דינו לענין ריוח והפסד

פח לקח מעות על עסקא ופרע חובו

קסד באנק שיש בה ישראלים נתנו לראובן בוכיל על סך מאה ז"כ כדי שישלם מה שחייב לשמעון סך מאה ז"כ ונותן ראובן וועקסיל לבאנק על ק"ג ז"כ

רכב ראובן לווה משמעון ונתן לו טיבילאציא על נכסיו אחר כך מכר ראובן ביתו ללוי ומכרו בע"ח של לוי הבית בליסטאציא ונפסק בערכאות לשלם לשמעון פריצענט ומוציא שמעון היתר עסקא

תקצ ראובן הפקיד מעות ביד שמעון ונתעסק בהן שלא מדעת ראובן והרוויח ותובע ראובן