תשורת ש"י תכז

יותר מתחתית אם הוא כט"ד טרפה עכ"ל ונסתפק אם נמצא טינרי באחת הקצוות של הגבשושית שעי"ז הוא רחבה למעלה יותר מתחתיתה אם יש לחוש עי"ז ליתמ"ג וגם יש להסתפק בדין וורדא שאם היא גדולה כאונה השלישית דטרפה היאך יהא הדין אם ע"י טינרי גדולה הוא שוה לאונה הנ"ל. וכן לענין חסר אונא ויש במקום ההוא כעין הר הנקרא גבשושית דכתב השמ"ח ס"ט דאינו משלים איך יהא הדין אם נשלם התואר ע"י טינרי גדולה כנ"ל

רפב על דבר המבואר בערך ש"י ביו"ד סי' כ"ז על מכירת בני מעים לבן נח מנבלה בשחיטה. ועל מה שכתב בערך ש"י ביו"ד סימן ס"ז דאיסור לאכול בשר חי שמא ע"י דחיקת שיניו יפריש הדם. ועל מה שכתב בערך ש"י ביו"ד סימן ע"ה ראיה מהמג"א סימן תק"ז דאיסור מותר לבטל בשעת היתר

רמא גוררת רגלי' שכתב רגמ"ה דכשרה כשתנצל מאותו חולי

פ דקין מבהמה משמש בהן הטבח הרבה ודחק להוציא הריעי אחר כך שלחן עם תינוק לשו"ב ונתעסקו בהן ילדים וכשלכו ממקום למקום על ידי שחוק אחר כך נמצא חצי מחט תחובה מעבר לעבר

מא דק היוצא מהדקין נמצא פתוח בראשו וספק נעשה בסכין

קמז שחין בוושט דנהגו אם נמצא קורט דם תחת השחין לגרר הקורט דם ואם עבר מכשירין

קצח אם צריך לבדוק חתיכת הושט הנשאר בראשו

שמ על מה שמבואר בערך ש"י על יו"ד סי' מ"ב אהא דמתיר הבה"ג לטעום המרה בלשונו ובשאר איסור אסור

ריג קנה עגל מגוי ואמר הגוי שעדיין אינו בן שנה מהו לענין סרכות

רב דקין של אווזא שנגרר השומן ונחתכו ונמצא בועות אם הבועות או נקבים בהדרא דכנתא אם חבירו מגין כמו בבהמה ואם השומן סותם

קכז קנה פרה חולבת מגוי ואהר כך נודע שנקבוה נגד הטחול אם מותר להתפשר עם המוכר שיחזיר ליקח ממנו הפרה

רמ קורקבן נשלך קליפה הפנימית ונמצא נקב מעבר לעבר בעור העב ועליו יבלת מבחוץ

תלב בר אווזא נשבר רגלה במקום צומת הגידין ונקשר היטב שבר אל שבר יחדיו ידובקו ועדיין צולעת וכ"א יום אחר הקשירה הטילה בצים

קנד ספק דורס נכנס ופצע ספק כלב שקרוב יותר אם רובא דליתא קמן עדיף מקרוב ואם בשלשה נדרסים מהני מקום רחב

ב עשרים אווזות ובתוכם שני זכרים ונמצא בלילה אחד אווזה מתה ובלילה שני' אווזא מתה והשואל אומר כי בוודאי מתו מחמת נשיכת הזכרים כי ראתה כמה פעמים ביום שהזכרים נשכו להאווזות

קסז עשרים צאן בשדה מוקף גדר ודלת זקוף ובלילה נשמע רעש הצאן ונמצא הדלת נפול והצאן בחוץ רק שנים מתים בתוך הגדר. רמב עשרים אווזות בכלוב ומצא בבקר נפרץ גג הכלוב ואווזא אחת תלוי' בכותל מתה אם נתלה שנעשה על ידי כלב או על ידי גנב ומחמת איזה סיבה ברח והניח האווזא תלוי'

שעב עופות בחדר קרקרו בלילה והאיש היה ניעור ושמע ונכנס להחדר ומצא עוף אחד מפרכס נוטה למות ואחר כך מת

שעד חדר קטן לנים בו עופות ובכותל החדר למטה חור קטן שבדוחק יכול עוף אחד לצאת ונמצא בבוקר עוף אחד בהחדר מת ובחוץ לחדר בסמוך נמצא גם כן אחד מת ונפצע

שפו לנו עופות קטנים בחצר מוקף רק השער פתוח מלמטה ויכולים לצאת ולפעמים מניחים שם עץ לסתום ואינה זוכרת אם הי' סתום ונמצא עופות דרוסים

תלא דיר קטן מקורה ובאמצע גובה הדיר עוד קורה נמוכה עד חצי רוחב הדיר וגבוה תשעה טפחים מהקרקע ולנו עופות גדולים על קורה הנמוכה ועופות קטנים על הקרקע ובתחתית הדיר חור ודרך החור נכנס דורס וקטע ראשי שבעה מהקטנים ונשאר חי עוף קטן על הארץ וכל אשר ישבו על קורה הנמוכה

תמד צאן מאתיים לנו תוך גדר מוקף מחזיק ששים על ששים אמה ובא גוי הרועה בשבת והגיד לבעל הצאן כי נמצאו עשרים צאן חוץ לגדר מתים ויותר מצוי שם זאבים מכלבים

תקלט תשע תרנגולים ושתי בר אווזות לנו בחדר קטן אורך קלאפטיר וכן ברוחב והדלת סגורה ויש על החדר עליה ועל כל חדרי הבית ארוך ששה קלאפטיר ורחב ארבע קלאפטיר ומן החדר יכולין לעלות להעלי' שאינה מקורה ונשמע בלילה העופות מקרקרין ונמצא בבוקר עוף אחד נקרע על הראש ועוף אחד נמרטו נוצות ממנו ושכיח שם טחורין הדורסין

תקסח בענין חשש דרוסה

קמג בשר אחר שיעור מליחה ולא הודח נפל לציר טרפה. ואי נפל לציר כשרה

שא חתיכת בשר אחר שיעור מליחה נפלה על ציר ולא אשגחו איזה צד. גם אם דוקא שהה קצת ולא הוגבה מיד נאסר

תקיח על מה שכתב בערך ש"י על יו"ד סי' ע"א

כח נמצא דם בחלב שהועמדה ואחר כך נחלב ובשלו החלב ואח"כ נחלב והעמידו החלב ונמצא דם שנית בשולי הכלי מה דין הכלים שבשלו בהם החלב

עוד שם אם יכוף אשתו לעלות עמו לארץ ישראל אם עתה יוכל להתפרנס בחוץ לארץ מיגיע כפו וחושש לאחר זמן מחמת זקנתו גם בחוץ לארץ יוכרח להתפרנס מהצדקה

תיח היו לו שתי פרות חולבות ומכר אחת לקצב ושחטה השוחט ונטרפה והמוכר עירב החלב והרוב מהפרה שנשארה ח"י ובישל החלב ואחר שעבר מעת לעת מהבישול ולא נשאר חלב בא הקצב והודיע שנטרפה הפרה ושאל בעל הפרות להמורה על הכלים ואינו יודע אם מחמת סירכא נטרפה או שאר ספק או ודאי טרפות ואי קודם גימ"ל ימים נטרפה אם מחיוב המורה לשאול את השוחט

קמו ג' תולעים נמצאו בחביות כרוב למעלה תוך המשקה שעל הנסרים שמניחים על הכרוב ואבן עליהם

ריט קמח הנטחן ברחיים ומניחין הקמח על הקרקע אם יש לחוש משום מלבין

שנב לענין סינון רוטב שיש בו מלבין

תל צלה בשר על האש וקדרה עם חלב ונגעו זה בזה אם אסור בהנאה. עוד על דברי מהרש"א בשבת דף מ"ב הא דאין שבות במקדש רק באיסורי שבת.