תשורת ש"י תכו

מח ב על טעם יי"ש ביין בפסח

כב בהכשר כלי זכוכית

רנ ב על דברי רמב"ם פ"א מהלכות קרבן פסח הלכה י"ד דמפשיטין כולו

תצה אם מותרים משרתים לתקן כלי הבעל הבית בערב פסח אחר חצות. עו"ש בדין משרת ושו"ב בימי אבלם

תקח מי שעזב אשתו והלך למדינה אחרת ואין דעתו לחזור אם נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם. ושם נמי לענין פנוי שיצא ממקום שנהוג שם חרם דרגמ"ה למקום דלא נהוג ונשא שם אשה. עוד שם לענין גזרה שלא נתקבל ברוב ישראל ואם כלה אחר אלף חמישי

תטז ליל ראשון של פסח שחל בשבת והש"צ טעה והתחיל ברכת מעין שבע ואמר בא"י או"א אם לגעור בו שיפסיק

רסז על דברי הש"ס בביצה דף י"ז ע"ב דשווין ב"ש וב"ה דמשקין מים ופירש"י מים יפים במלוחים

עוד על חלב שנחלב על ידי גוי ביום טוב ב' עש"ק אם מותר בשבת

שפג בעט"ב שחל בשבת אם מותר ללמוד וגם בליל שביעי של אבל אם מותר בתלמוד תורה

תקכו מרשעת שאכלה תמיד חמץ בפסח ובשר משחיטת גוים ומונחת לקוברה ביום טוב ב' ואין שם נשים ישראלית לטהרה רק שפחות נכריות ויש שם בקי ללמדם סדר טהרות אם מותרים ישראלית לילך לשם מחוץ לתחום לטהרה

תקכג מינקת נדרה בעת צרה להתענות כמה ימים מהו לדחותם לימות החורף

תקלא אם מותר לאבל על אביו ואמו להתפלל שחרית מנחה מעריב בימי הסליחות ועשרת ימי תשובה

תקכט על מה שכתב המגן דוד בסימן ת"ר במעשה שנגזל השופר ושלחו למקום אחר להביא שופר ולא בא השליח עד אחר שהתפללו מעריב של שבת ועוד היום גדול וכתב המגן דוד דקבלת שבת לא מהני לאפקועי מצות שופר והקשה למה לא יחול בכולל דהקבלה הי' גם על שאר מלאכות

רכא גט בעשרת ימי תשובה איך יתנהגו בנתינת החרם

תקלג אם מותר לילך ביום הכפורים במנעלים העשוים משער של בהמה

, קעז סוכה מקרשים לסוכות ובכל השנה היא דיר עצים ולעופות ועגלים אם מותר לעשות שם בית הכסא

תקעט שלשה סימנים שיש להכיר באתרוג אם מורכב או לא מה דינו אם קצת מהשלשה כמורכב וקצת כפשוט ולענין ספק מורכב מה דינו

עט כתוב פרשנדתא עד סמוך לואת רק הפסק אות בנתיים

טי"ת אם מחל חוב לעני בפורים אם יוציא מצוה מתנות לאביונים. יו"ד

שסה קהל קבלו שו"ב על כל זמן שירצה להיות אצלם שו"ב לשלם לו מכל מין שישחוט סך כך וכך ואחר איזה שנים נדחקו הקהל למעות וראו ששכר השחיטה עולה הרבה ונתפשרו עם השו"ב לשלם לו סך קצוב לשבוע והמותר יפול לקופת הקהל אחר כך חזר בו השו"ב וטוען שלא הי' קנין בפשרה וגם הוי מחילה בדבר שלא בא לעולם

כה שו"ב שבא לשחוט בישוב אחד והרב לא הי' בביתו ולא הניחה הרבנית ונתן השו"ב כתב יד שאסור לו לשחוט שם כשיבוא הרב בלא הסכמתו ואם יעבור תהא שחיטתו אסורה לכל וקיבל עליו באלה ושבועה וח"ח אחר כך לא קיים השו"ב והעיד אחד שהכתב נתן על תנאי ולא נתקיים והרבנית מכחשת אותו

נג שו"ב מכר חזקתו לשו"ב אחר וקיבל עליו שו"ב הראשון ואביו בשבועה דאורייתא ובח"ח שיעקור משם ולא ישוב ואסרו את עצמן בכל פירות שבעולם אם יעברו אם אביו נפסל מלהיות שו"ב ואם נאסר בכל פירות

רפד שוחט ובודק שריננו עליו שמכשיר הרבה מאד יותר מהרגילות ושלחו אחר בית דין לבוא אצלם ועשו הבית דין פסק דין שלא ישחוט ויבדוק ערך שנה זולת שו"ב מומחה עומד על גבו וקבלו השו"ב והעם הפסק דין אחר זה נתחרטו והשו"ב שוחט ובודק לבד מה דין הבשר והכלים ואם על כל פנים לכתחלה אינם יכולים לחזור מקבלתם הפסק דין

רסג כפר אחד ישראלים בה מעט כשהוצרכו לבשר קראו שו"ב פעמים שו"ב היושב מצד זה ופעמים שו"ב היושב מצד אחר ועתה ניתוספו ישראלים וגם עשו מקולין ליתן בשר להשרים וכשאין נמצא שו"ב מיד מוכרחים לנחור ורוצים לקבל שו"ב ושו"ב הסמוכים טוענים שיש להם חזקה באותו כפר

תקעד שו"ב שהזקין ונחלש ונפסל מלהיות שו"ב ולו בן ורצה שיהא במקומו ושלחו ללמוד אומנות שו"ב ונפל מחלוקת בין אנשי הקהל אם לקבלו ועשו אסיפה והיו רוב דיעות לקבלו ואח"כ נשמע כי הרבה לקחו שחד ממון ולולא זאת היו רוב ממאנים בו וישבו בית דין ושאלו איש ואיש באם לא יגיד ונשא עונו ויש מהם הודו שלקחו שחד גם אמרו ששמעו מאחרים שלקחו שחד ועתה אומרים שחוזרים בהם ואינם רוצים בבן השו"ב מחמת שהוא בן עירם ומכירים אותו שאינו הגון ועדיין לא למד הבן האומנת כל צורכו ולא הי' לו קבלה ולא התחיל לשחוט. עו"ש בענין אאמע"ר באומר מותר וביש ע"א

ריז על דבר המבואר ביו"ד סימן י"ג ס"ד בן טי"ת חי שנמצא במעי שחוטה כשרה וגדל ובא על בהמה דעלמא והוליד אותו ולד אין לו תקנה אם אסור למכרו

תקעב בוושט דצריך שישאר למעלה כדי תפיסת יד דהיינו רוחב ד"א בגסה איך למדוד שיעור זה אם שלא על ידי המתחה דווקא או אפי' על ידי המתחה דדרכו של וושט להתכווץ ולהתקצר לצד הראש עד שעל פי רוב אף אם ישחט במקום הראוי לשחוט לכתחלה אפילו הכי לא ימצא בוושט למעלה ד"א רק על ידי המתחה כיון דאחר שחיטה מתכוויץ ומתקצר לצד הראש

תרלד בן טי"ת חי שנמצא בבהמה שחוטה כשרה

תקעג בשמלה חדשה סי' ל"ה סי"ז כתב דיתרת מגבה לא מיקרי יתרת כי אם בצורת אונא אבל אם מצא על גבי הריאה מקום גבוה כהר רחב למטה ועב למעלה שאינה מתקצרת למעלה כמו אונא ואפילו קצת מתקצרת רק שעגולה מלמעלה אין זה יתרת אלא גבשושית וכשרה אבל אם רחבה למעלה