תשורת ש"י תכב

חדא מזדבני בנון להדיוט משלם מ"ט מטעם דמקילין במזיק ולפ"ז מבואר הדין דבשומר מחויב לשלם כל מה ששוה דשומר מחויב לשלם כל ההפסד וכתב הד"ג דהיא ראיה אלימתא עיי"ש ואם כן במזיק נזם אחד מהזוג אין צריך לשלם מה שנפחת נזם הנשאר ואף ששדיתי נרגא בערך ש"י בראיה וו דגם שומר חביצא דתמרי א"צ לשלם רק מ"ט מ"מ מזיק וודאי א"צ לשלם מה שנפחת השני בגרמות היזק נזם אחד והרי ראיית הזרע יעקב ראיה טובה דבמזיק עבדינן מציעתא אלא דהד"ג והגאון שו"מ דעתם דשומר מחויב יותר ממזיק וכבר הבאתי לעיל סימן תקצ"ג מתוספת שאנץ שבאס"ז פרק הכונס דף כ"ו ע"ב דסתמא דמלתא לא קיבל עליו שמירה בהיזק שבא בפשיעתו יותר משאם היה עושה בידים וכיון שאם היה עושה בידים פטור דהיזק שא"נ הוא גם עכשיו פטור שומר והגאון צבי על חו"מ סימן שס"ג כתב דינא דרחמנא הוא דאינו חייב שומר יותר ממה שאינו חייב מזיק דעלמא שהזיק בידים וכן צ"ל לדעת הרמ"ה ומלחמות ד' שהבאתי שם דשומר פטור בהיזק שא"נ כמו מזיק בידים ואם כן ממילא אפילו את"ל כאן בנזמים דחשוב כהיזק ניכר מ"מ כיון דמזיק בידים פטור כהאי גוונא גם שומר לא מתחייב יותר ממזיק בידים דצדקו יחדיו וגם בשואל כתבו תוספת בפרק אע"פ דף נ"ו ע"ב דחייבו תורה לפי שמשעבד עצמו לכל הכתוב בפרשה הלכך במקום שאין משעבד עצמו פטור עיי"ש ואם כן כיון דסתמא לא משעבד עצמו להתחייב יותר ממזיק בידים ה"נ פטור וכ"ז אפילו נחליט שזה חשוב היזק ניכר אבל בלא ראי' מנ"ל דזה חשוב היזק ניכר ומה שהביא משו"ת תוע"ר לו שקל ישקל נגד שו"ת זרע יעקב מ"מ ודאי המוחזק י"ל קי"ל וכ"כ זכל"א דזה מחלוקת הפוסקים וי"ל המוחזק קי"ל

ועוד זולת הטעם של זרע יעקב לפטור משום דשקול הדבר איך לחשוב דמי ההיזק י"ל עוד דהנה אם אחד יש לו זוג נזמים או שני שורים דבהדדי שוים מאה ז"כ ואחד לבדו שאין לו בן זוג שוה רק ארבעים ז"כ ובא אחר ואיבד אחד מהם בידים אי אפשר לחייב המזיק ששים זה"כ אף שעל ידו נפחת שור הנשאר מדמיו דהא הרא"ש ותוספת ס"ל דאם אין עושה ההיזק בידים בגוף דבר הניזוק הוי רק גרמא ופטור והובא ברמ"א סימן שפ"ו ס"ג ובסמ"ע שם סק"א וה"נ לא עשה מעשה רק בשור שאיבד בידים וממילא נפחת שור הנשאר מדמיו ואם כן שומר ושואל השני שורים או זוג הנזמים ונאבד אחד מהם אפילו על ידי פשיעה מ"מ חיובו על זה שנאבד רק כאלו איבדו בידים וכמ"ש תוספת שאנץ וגאון צבי גם בנתיבות סימן שס"ג סק"ג כתב דהיזק שנעשה בבית שומר אפילו בפשיעה לא עדיף ממזיק שלא בכונה והיכא דפטור מזיק שלא בכונה גם שומר פטור עיי"ש ואם כן אחד מהזוג שנאבד בבית שומר לא חמיר ממזיק שלא בכונה דפטור על פחת נזם או השור הנשאר מדמיו כיון דעל זה שנאבד לגמרי אינו חייב רק משום דהוה כמזיקו בידים ועל ידי זה נפחת הנשאר מדמיו ממילא גם שומר פטור

תרמ ב"ה ג' בראשית תרס"ה לפ"ק סלאטוויכע יע"א לאאמו"ר הרב הגאון הצדיק וכו' מו"ה שלמה יהודא שליט"א

שאלה אם מותר לאבל לומר בליל ש"ק את הברכו האחרון שאומרים אחר מזמור לדוד. ולי נראה ראי' לאיסור ממה שראיתי בשו"ת תשורת ש"י סימן תל"ב שאבל לא יתפלל מנחה עש"ק מפני שאז מתחילין לעלות העולמות מכח קדושת שבת. מכ"ש כאן בברכו. כפי שראיתי בפרי עץ חיים שער י"ח שער שבת פרק וא"ו שתכוין לקבל תוספת הנפש בבאו כלה ותוספת רוח בברכו ראשון ותוספת נשמה בופרוס. ואח"כ כתוב שם בפרק י"ג בד"ה צמח כששכח לקבל תוספת רוח בברכו הראשון או אם לא שמע אותו יכוין בברכו אחרון לקבל תוספת רוח ונשמה בפעם א'. ואם הברכו האחרון הוא כל כך גדול היאך יוכל אבל לומר זה. ומטעם זה הי' נראה לי גם כן שאפילו כשחל יו"ט בליל שבת קודש שיש לומר את הברכו האחרון. שמא יש אחד ששכח או שלא שמע את הברכו הראשון וא"כ היאך יוכל לכוין לקבל תוספת רוח ונשמה. ואיני יודע מפני מה אין אומרים את הברכו האחרון כשחל יו"ט בשבת קודש. ותל"מ רק חיים ושלום וכל טוב סלה דברי בנו שלום טאבאק

תשובה

ראיתי דבריו נכונים ומה שכתב שא"י מפני מה אין אומרים את הברכו האחרון כשחל יו"ט בשבת קודש. באמת אומרים פה ואם במקומו אין אומרים טועים הם מאחר שבשאר שבתות אומרים ותל"מ רק חיים ושלום דברי אביך. נעשה ונגמר בעזר ציר ישועתי ע"י המסדר האותיות במלאכת הקודש באמונה יוסף. בר דוד צבי ז"ל שנפטר ז' ימים לחודש טבת שנת חרנ״ב. תנצב"ה: