תשורת ש"י תטו

מ"מ שבועה גמורה לא הוי דאל"כ תחול בכולל ולי נראה שאינו אלא נדר מצוה שבסימן רי"ג ס"ב משא"כ אם התענית עבירה עכ"ל ובמהרי"ט ח"ב סכ"ח כתב נמי במי שנדר אם תלד אשתו זכר ללכת לא"י וילדה זכר וז"ל וקרוב אני לומר שאפילו שאלת חכם א"צ וטעמא שאין כאן נדר ולא יד של נדר דנדרים איסור חפצא כגון דאומר קונם פירות שבעולם עלי אם לא אלך לא"י אבל האומר אני נודר לעלות אין כאן מקום חלות נדר אלא שנהגו העולם לידור בדברים של מצוה דבפיך זו צדקה וכיון דאם ילך לא"י יעגן אשתו ולא יפרנסה ובניו ליכא בזה דבפיך זו צדקה עיי"ש ול"ל דס"ל להלכה כדעת הרא"ש וסייעתיה דנדר שהוציא בלשון שבועה לא הוי אפילו יד לנדר ולא שבועה דאם כן לא הל"ל דאין כאן מקום חלות הנדר וגם איך לא הזכיר דזה רק לדעת הרא"ש ולא להרמב"ן ועכצ"ל דס"ל דגם להרמב"ן דהוי יד לנדר דוקא אם יש מקום חלות הנדר דהיינו דבר שיש בו ממש שיחול עליו איסור חפצו וכסברת הנוב"ת

אך אם אמר הריני נודר שלא לאכול ולשתות בימי בה"ב עד איזה זמן ונזדמן ר"ח ביום אחד בהם וכן כשאמרה האשה כן ונתעברה דזה הוי דבר שיש בו ממש דהזכיר אכילה צ"ע כיון דלדעת רמב"ן הוי נדר משום ידות נדרים ולכאורה י"ל לפי מה דכתב הר"ן בפירושו לנדרים פ"ק דף וא"ו דלר"ט דצריך הפלאה ואם אמר על הספק הריני נזיר אם פלוני נזיר אינו נזיר משום דכתיב כי יפליא ה"נ מקיש ידות נזירות לנזירות דצריך הפלאה שיהא ידים מוכיחות ולרבנן דפליגי על ר"ט ואמרי דבנזירות לא לא בעי הפלאה ליכא היקשא אלא הפלאה גופא דכתיבא בנזירות לידות בלחוד אתיא דבעי הפלאה עיי"ש הרי גם לרבנן אם נודר על תנאי לא חשוב הפלאה אלא דס"ל בנזירות גופא לא בעי הפלאה ומה דכתיב הפלאה אתיא לידות בלחוד א"כ כשאומר הריני נודר שלא אוכל כו"כ ימים אם יתרפא בני כיון דגם לרמב"ן אינו נדר רק יד לנדר וכיון דהוי על תנאי אינו הפלאה וכ"כ בערך ש"י עיו"ד סימן ר"ה אך יש לדחות דלרבנן דא"צ הפלאה בנזירות מקשינן ידות לנזירות בהפלאה דשייכא גם בנזירות דהיינו דנדר על תנאי והא דלרבנן הפלאה גופא דכתיבא בנזירות לידות בלחוד אתיא היינו רק בהפלאה דשייכא רק בידות כגון ידים דלא מוכחי וכן נראה לי עיקר

ועוד הא מבואר ברש"י ותוספת בפ"ג דסנהדרין דף כ"ה דמש"ה לא הוי הפלאה כיון דעל תנאי דלא ידע ולאו בידיה נזר לא גמר ומשעבד נפשיה דהוי אסמכתא ומבואר בא"ח ס"ס תקס"ב אם אמר אשב בתענית אם יצילנו ד' מצרה או אם יצליח דרכי לא הוי אסמכתא דגמר ומשעבד עצמו א"כ הוי הפלאה וה"נ כשאמרו אם יתרפא בנם

תרכח

שמו מעריסה ניסן ומחמת חולי נקרא חיים ניסן וכן נקרא לעליה וחותם כן ובפ"כ נקרא ניסלא יש לכתוב חיים ניסן דמתקרי ניסן המכונה ניסלא דאף דמזמן שנתברך בשם חיים ניסן לא נקרא עוד ניסן לבד מ"מ לא חשוב נשתקע מלקראו בשם ניסן לבד כיון דעדיין נקרא בפ"כ ניסלא וידוע לכל דזה רק שם געגועין וקיצור השם לשם ניסן לא חשוב נשתקע וכיון שהוא עיקר שמו מעריסה ושם הקודש וגם בעליה וחתימה השם ניסן יש להקדימו לשם ניסלא ואף דשם ניסלא א"צ לכתוב לשם ניסן כיון דהוא רק שם געגועין וקוצ"ה מ"מ כיון דכותבין דמתקרי ועיקר קריאתו בפ"כ ניסלא צריך לכתוב המכונה ניסלא וראיה לכ"ז מג"פ בסימן קכ"ט ס"ק ס"ח וס"ק פי"ז ומהב״ש בשמות נשים אות ב' בשם ס"ש הובאו בע"ה סימן קכ"ט ס"ק נ"ג היכא דנקרא בקוה״ש לא חשוב שם העיקר נשתקע וצריכין לכותבו אך מ"ש בפ"ת דסגי לכתוב עיקר השם וא"צ לכתוב קוה"ש וכמ"ש בגט מקושר עיי"ש לא נ"ל כיון דאנן נוהגין היכי דצריך לכתוב דמתקרי או המכונה צריכין לכתוב ממש כמו שהוא נקרא נהי דשייך שפיר כאן דמתקרי ניסן כיון דהיה שמו כן מעריסה ועליה לתורה וגם עכשיו לא נשתקע כיון דנקרא ניסלא וידוע שהוא קוה"ש משם ניסן מ"מ יש לצאת על צד היותר טוב לכתוב גם המכונה ניסלא כיון דנקרא כן בפ"כ והיכא דכתבו קיצור השם אף היכא דא"צ אין מזיק וכ"כ באה"ש כ"ז ס"ק ל"ו אם שמו יצחק יהודא לתורה ובפי העולם מקצת קורין אותו יצחק ליב ומקצת איצק ליב צריך לכתוב יצחק יהודא רי יצחק ליב ומתקרי איצק ליב ולא המכונה איצק ליב משום דיצחק ליב חציו חול ועוד משום דמכונה משמע דכולם מכנים אותו כך ואפילו רובא קרי ליה איצק ליב ופורתא יצחק ליב מ"מ יש להקדים יצחק ליב עיי"ש ומ"ש דיכתוב ומתקרי משום שני טעמים ליתנהו כאן אבל מ"מ כתב כיון דכותבין דמתקר:. יצחק ליב צריכין לכתוב בדקדוק גם כמו שנקרא בפ"כ והביאו בקונטרס השמות הרב מהוסאטין סנ"ב ופסק כן ועיי"ש בחידושים בד"ה אח"כ ובד"ה אולם וכן פסק בסימן י"ט ובביאורים שם אך מ"ש בסימן כ"ב לכתוב והמכונה בוא"ו הוא שלא בדקדוק רק יכתוב המכונה בלא וא"ו כמ"ש בסי' י"ט בחידושים בד"ה גם נראה דאין לכתוב והמכונה רק המכונה בלא וא"ו שאם יהיה כתוב בוא"ו יוכל הקורא לטעות דיש קורין אותו כך ויש כך כמ"ש מהר"ם מינץ המכונה זלמן והמכונה זעמל דפירושו פעם כך ופעם כך אבל בזה שלא יהיה נכתב בוא"ו יתפרש יותר בנקל להקורא דמתקרי קאי על שם הקודש ומ"ש המכונה קאי על שם שבפי כל עכ"ל ועיי"ש עוד בסימן יו"ד בחידושים בד"ה ובר מן דין ובביאורים בד"ה כל מ"ש דהיכא דצריך לכתוב דמתקרי ואותו שם יש לו קיצור השם אף דבעלמא אין צריך לכתוב זה הקיצור שם מ"מ כאן דכותב דמתקרי על שם הקודש צריך לכתוב גם המכונה על קיצור השם כי פירוש הפשוט של דמתקרי הוא שהכל קורין אותו לכן צריך להזכיר גם קיצור השם בהמכונה שיהא מוכח בתוכו דבפ"כ מכונה כך עיי"ש

ועוד הכא בלאה"נ צריך לכתוב גם שם ניסלא כיון דיש נקראים נסים א"כ מאן יימר דניסלא הוא קיצור שם לשם ניסן שמא הוא קיצוה"ש לשם נסים דהא כללא הוא היכא דיש לשם קטנות עוד שם מובהק אחר צריך לכתוב השם קטנות כמ"ש רש"ל היכא דיש ליעקב שם נערות יעקל צריכין לכותבו משום דיש ליעקל שם קודש אחר אליקום והובא בטו"ז וב"ש סימן קכ"ט סט"ו ואין לומר דשם נסים לא שכיח דאנן לא ידעינן זה בבירור וכמ"ש ד"ח בש"א אות נו"ן סק"ח דאם מסופקים באחד אם שמו ניסן בנו"ן או נסים במ"ם צריך שני גיטין הגם דלא שכיח בינינו שם נסים במ"ם מ"מ כיון דמס"ג הראשונים הביאו שם נסים במ"ם אלמא דהיו נקראים באשכנז שם זה ובעת שאין דלתות