תשורת ש"י שעט

אפילו יצאו ממורכבים מאלף שנים תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יוכשר עיי"ש דהוא משום דלא אסיק אדעתיה ראיית הב"א

וגם בלא"ה פליגי קמאי ובתראי אם אתרוג מורכב פסול כדאיתא בשו"ת רמ"א סימן קי"ז ובשו"ת ב"ח סימן קל"ה וקל"ו ופמ"א סימן קע"ג וש"ך ועוד גדולים כתבו להכשיר מדאמרינן בפרק או"ב דף ע"ט בהא דתייש הבא על הצבי' דס"ל לרבנן שה ואפילו מקצת שה ועיין מג"ד סימן תרמ"ט סק"ג ושם בספר נהר שלום חילק דבשה י"ל כיון שא"א שיתהוה הולד אלא משתי כוחות אב ואם קרינן בו מקצת שה אבל באתרוג כיון שכל אחד ראוי שיוציא תולדה נמצא שיש בהולד כח שלם של כל אחד והו"ל כמין אחר עכ"ל

ולא נראה דהא אפכא מסתברא כעין מה דאיתא בפרק המצניע דף צ"ב ע"ב בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה כיצד וכ' זה יכול וזה יכול פטורין זה אינו יכול וזה אינו יכול חייבין הרי הסברא להיפך

ובשו"ת השיב משה סימן כ"ף בחא"ח העלה דאם אינו ודאי מורכב רק ספק מורכב כשר משום ס"ס ספק אינו מורכב ואת"ל שהוא מורכב כיון דיש בזה פלוגתא א"כ הוי ס"ס עיי"ש

ולפימ"ש מצל מאש סימן י"ג דדוקא לענין איסור שהוא ל"ת שרינן ס"ס אפילו לכתחלה משום דממזר אסרה תורה ספק ממזר אינו בבל יבא וכן בכל האיסורין ספיקן לא אסרה תורה אבל לענין קיום מצות או דרבנן או דאורייתא שהוא עשה כך וכך אין לפטרו מטעם ס"ס שהרי אפילו באלף ספקות כיון שיש ספק אחד מני אלף שהוא חייב א"כ הרי לא קיים העשה והרי החיוב מוטל עליו עכ"ל א"כ ה"נ אין לסמוך על ס"ס ובערך ש"י ס"ס ק"י כתבתי סעד לזה מדעת הפוסקים דגם בס"ס אם אפשר לברר צריך לברר הרי אינו חשוב ודאי גמור וכל שאמרה תורה עשה כך דברה תורה שיהא ודאי כך עיי"ש ועוד כיון דקי"ל בס"ס אין מוציאין ממון הרי משום דאינו ודאי ממש ולפ"ז לפימ"ש מלחמות ד' רפ"ב דכתובות דברוב וחזקה מוציאין ממון הרי דחשוב ודאי ה"נ לפימ"ש לעיל דיש חזקה דמעיקרא דהיחור שהוציא אתרוג זה לא נעשה בו מעשה חדש וכנכ"ה ודאי חזי לאצטרופי עם ס"ס לצאת בו לכתחלה אף דלא ימלט שיהא טעמו וריחו ומהותו כלו אתרוג בלא שום שינוי אלא דאנחנו לא בקיאין להכיר ובמקום גדולן בקל ימצא בקיאין מ"מ בס"ס לא מגרע מה דהוה ספק חסי"ד כדאיתא בשו"ת מ"ב ובש"ך יו"ד סימן כ"ג סקט"ו הביאו ואפשר נהי דאתרוג מיחור הנרכב ראשונה אפשר להבחין אבל אם נטלו מיחור זה יחור או זרע ונטעו דכבר איקלש טובא טעם וריח מהלימונים בזה ל"ש כלל להבחין באתרוג היוצא מזה דומה לזה נטבנ"ט דמותר משום דכבר איקלש טובא ול"ח טעם של איסור כלל

ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' סימן קכ"ו כתב עמ"ש הלבוש טעם לפסול מורכב משום שנעשה בעברה והוי תועבה דלפימ"ש תוס' בפכ"ה דף צ"ה דל"ת כ"ת דוקא אם ניכר בו התועבה כגון בשיל בב"ח אבל נתבשל בשבת דאינו ניכר בו התועבה לית בו משום ל"ת כ"ת לכן ה"נ באם ספק אם האתרוג מורכב הרי לא ניכר בו ומותר ולע"ד זה אינו דבשלמא נתבשל בשבת אין בעצם התבשיל שום שינוי משא"כ מורכב ודאי יש בו שינוי קצת ובספק נהי דלנו הוי ספק אבל לבקי להבחין בטעם וריח וכדומה ודאי ניכר א"כ גם בספק אם הוא מהמורכב ניכר בעצמותו לבקי עוד כתב לפימ"ש האחרונים דאיסור המפורש בתורה ספקו להקל ה"נ בספק מורכב וכונתו למ"ש החו"ד ושאר אחרונים דתורה דברה ע"ד הודאי כגון כל חלב ל"ת דוקא ודאי חלב וג"ז אינו דהא לכ"ע עכ"פ מדרבנן אסור כל ספק איסור ועוד להפוסלים מורכב דהוי כחסר א"כ ילפינן מלקחתם שיהא תם א"כ צריך שיהא ודאי תם ולא ספק

תקפ

שאלה אם אב יכול ליתן הורמנא להורות או"ה ולדון ד"מ הנה לענין קבלת שו"ב כתב בה"ק ח"א שאלה למ"ד דבדבר איסור הכל נאמנים דכ"מ דהכשירה תורה ע"א אפילו אשה או קרוב עד אחד נאמן אבל בבית לחם יהודא בתשובה א' חולק דאב לא יכול ליתן קבלה לבנו להיותו שו"ב ומ"מ מודה הוא דיכול ליתן לו הורמנא על הוראה משום דתלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה עליו נאמר ועצומים כל הרוגיה כמבואר שם ובספר לחם הפנים סימן א' פסק כהלכות קטנות וכ"כ באה"ט ביו"ד סי' א' סק"ז

ולי נראה דבלאו ה"ט דע"א נאמן באיסורין יכול אב ליתן הורמנא לבנו לפי מה דאיתא בפרק החולץ דף ל"ט ב' דנאמן קרוב לומר אחוה דמיתנא מאב הוא לחלוץ משום דגלוי מלתא בעלמא הוא נאמן גם קרוב הרי אף דהאשה איתחזיק איסורא מלהנשא בלא חליצה וגם הוה דבר שבערוה מ"מ נאמן וכתב הרי"ף שם משום דלאו אמלתא דאיסורא קמסהדי ולאו אממונא מסהדי אלא מלתא בעלמא הוא דמגלו דהדין נינהו גברא הלן עיי"ש וה"נ רק גלויי מלתא דזה ראוי להורות ולדון ועדיין אינו בשעת מעשה איסור וממון וכמ"ש הריב"ש בסימן קפ"ב ולפ"ז אין סתירה לזה ממה שאמרו בפ"ק דע"ז דף ג' כלום יש אב שמעיד על בנו דהתם מעיד על ישראל על מעשה שהיה כבר

ואין להקשות מר"פ אם אין מכירין אותן צריך להביא שני עדים דכשר הוא ונאמן להעיד על קידוש החדש דהתם מפני שקלקלו המינין ויש חשש רמאות הצריכו לעדים דגם היכי דהוא רק גלויי מלתא כתב הרי"ף בפרק החולץ שם דדוקא היכא דליכא חששא דחשדא נאמן אפילו קרוב בגלויי מלתא אבל היכא דאיכא חששא דחשדא צריך שני עדים

והריטב"א כתב בר"פ אם אין מכירין דגבי מקום חשודין צריך שני עדים על האדם להעידו שלא אמרינן עד אחד נאמן באיסורין אלא במעיד על גוף האיסור ולא במעיד על האדם עיי"ש י"ל דהא עד אחד אינו צריך שיעידו עליו שהוא כשר רק במקום חשודין לכן אינו מועיל מה דהוה רק גלויי מלתא כיון דאיכא חששא דחשדא כמ"ש הרי"ף ואף דגם במחנה אפרים בהלכות עדות סימן י"ג תחלה כתב להעיד על אדם כדי לפוסלו או לאכשירו בעינין שנים כיון שאין זה מעיד לומר זה הוא דבר האסור ולפיכך בקידושין פ' האומר דף ס"ו הצריכו שני עדים על ינאי המלך לפוסלו מכהונה הא כתב מח"א אח"כ עוד יש לחלק והוא הנכון דכשמעיד להוציאו מחזקת כהונה שהיה מוחזק בה הרי מוציאו מחזקתו לכן צריך שני עדים עיי"ש הרי