תשורת ש"י שעח

הוא להיפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר הוא והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים אצלנו עכ"ל ואיך נעשה אם קצת מהסימנים יש בו כמורכב וקצת כאתרוג

ולכאורה ע"כ ל"ל דדוקא אם כל הסימנים כאתרוג דהא סימן שלישי א"א לראות כשהאתרוג שלם ואיך נצא בו לכתחלה ביום ראשון דהוא דאורייתא וצריך שיהא שלם וכ"כ בשיירי כנה"ג דהסימן שבפנים מה יושיענו דאם פותחין אותו כבר נפסל

אך י"ל כיון דרואין השני סימני אתרוג מבחוץ תו לא חיישינן לשמא סימן ג' כמורכב כיון דיש רוב סימנים כאתרוג אמרינן מסתמא גם תוכו כברו או אפילו אין תוכו כברו אזלינן בתר הרוב אבל מבחוץ סימן אחד כמורכב וסימן אחד כאתרוג הוי ספק

ואפשר הוי ודאי מורכב כיון שההרכבה היינו שהבריך ענף מאילן אתרוג תוך אילן לימוני או להיפך שהרכיב ענף מאילן לימוני תוך אילן אתרוג כמ"ש בתשובת מהר"ם אלשיך והובא במחהש"ק ס"ס תרמ"ח לכן נתגדל מעורב בסימן לימונים ובסימן אתרוג

אבל בשו"ת חת"ס חא"ח סימן קפ"ג כתב וז"ל באתרוגים שיש להם סימן מבחוץ שהעוקץ שקוע ויש לו בליטות הרבה הוי ליה שני סימנים ושוב אין לנו לחוש שמא ימצא בסימנים הפנימים היפך מזה ואפילו נמצא איזה אתרוגים בסי' הפנימי היפך אין לחוש אפילו לאותו אתרוג אי היה אפשר לצאת בו אחר שנחתך כיון ששני סימנים טובים עכ"ל הרי לא חש לומר כיון דמעורבי ודאי מורכב מענף לימונים תוך אילן אתרוג וכיון דהאילן אתרוג הרוב נגד הענף מלימונים לכן יש בו סימן אחד מלימונים ושני סימנים מאתרוג ועכצ"ל דס"ל דעפ"י מקרה יזדמן דגם ודאי אתרוג פשוט יהא לו סימן כמורכב לכן אזלינן בתר הרוב סימנים

אבל ראיית החת"ס מפרש"י דחולין דף ע"ט דפירש הא דכודנייתא דדמיין אהדדי בשני סימנים אף דגמרא נתן שלשה סימנים משום דס"ל לרש"י דסגי בשני סימנים ומטעם דסימן נגד סימן הוי כחד וחד דמכחישו וכמאן דליתנהו ונשאר סי' אחד וס"ל התם הש"ס דסימנים דאורייתא עיי"ש ולפימ"ש אין ראיה דהתם כודנייתא דנולד מסוס זכר וחמורה נקבה או להיפך דודאי מעורב בולד כח סוס וחמור אלא דאין חוששין לזרע אב כדאיתא התם לכן אזלינן בתר רוב סימנים אם הם סימני חמור או סימני סוסיא ומה שיש בו סימן להיפך משום כח זכר המעורב בו משא"כ לענין אתרוג דקצת מלימונים שבו פוסל מטעם חסר או משום שנעבדה בו עברה ושאר טעמים שכתבו לכן גם סימן אחד מלימונים פוסל ואין זה שום הכחשה דתרוייהו אמת

ובשו"ת מהריא"ז ענזל ז"ל כתב בסי' י"ז דסימנים שנתן מהרי"פ בתשובת הרמ"א אינם רק להחמיר ור"ל שאם נמצא אתרוג שהמיץ שלו רב והקליפה דקה או שהעוקץ שלו בולט או ששטחו חלק בלא בליטות כלל נדע בטח שהוא מורכב מלימונים ונפסלהו אבל כשלא נמצא בו שום סימן מלימונים אף דאין זה ראיה מ"מ להקל מ"מ אזלינן בתר רוב אתרוגים דעלמא שאינו מורכבים וגם יש לו חזקת הגוף דלא נשתנה מכמות שהיה מתחלה קודם שהורכב עיי"ש ור״ל נהי דגם כשאין בו שום סימן מורכב אין ראיה להקל ולומר דודאי אינו מורכב אבל ודאי אינו לימונים לבד מתחלתו עד סופו לכן יש לו חזקת הגוף להאילן דלא נרכב ולא נשתנה ועיי"ש ס"כ דאפילו למ"ד בפ"ק דכתובות דחזקת האם לא מהני לבתה מהני כאן חזקת האילן להפירות

ובאמת חזקה זו אלים טובא אפילו להוציא ממון כמ"ש הגאונים הובא בב"י חו"מ סי' ר"כ מחודש י"ד כל שטוען חדש עליו הראיה אף שמוחזק וכן קי"ל בתנאי דקו"ע צריך להביא ראיה שקיים אף שמוחזק כדאיתא בחו"מ סימן רמ"א סע"י ובסמ"ע שם סקכ"ג

אך לפ"ז כיון שהסימנים שנתן מהרי"פ הם רק להחמיר ממה שראה באתרוגים שבמקומו ועל שאר מקומות לא העיד הרי כמו דאפשר שיזדמן מורכב שאין בו שום סימן מורכב ה"נ אפשר שיזדמן פשוט שאין בו כל סימני פשוט ומפרט דאנן קי"ל סל"ד כדאיתא באה"ע סי' י"ז סכ"ד ובב"ש שם סקס"ט וסק"ע א"כ יש לנו לילך אחר הרוב ואחר החזקה להקל ואף דבתבואת שור סימן כ"ט לענין אם נעשה ריעותא מחיים כגון מים במוח דאתרע רובא דכה"ג אמרינן בפ"ב דכתובות רוב הנשאות בתולה ורוב הנשאת בתולה יש לה קול והא דלית לה קול אתרע רובא ה"נ רוב בהמות כשרות ורוב הכשרות אין להם מים במוח והא מדאית לה מים במוח הרי אינה מן רוב הבריאות אתרע רובא א"כ לכאורה ה"נ י״ל כיון דרוב אתרוגים פשוטים אין עוקצם בולט ואינם חלקים בשטחן ואין קליפתם דקה הרי אתרע רובא מ"מ הרי כתב תב"ש התם דאין לומר דאוקמוה אחזקת כשרות כיון דחזקת כשרות חזקה דלא נתבררה דשמא נולדה טרפה אלא דהחזקה מכח רוב בהמות כשרות והאי דאתרע רובא ליכא חזקה כיון דהחזקה אין לה טענת רוב עיי"ש א"כ הכא דהחזקה זולת הרוב שפיר יש לאוקמוה אחזקת הגוף ולפ"ז אפילו אין לו רק סימן אחד של אתרוג וכ"ש שני סימנים יש להכשיר ול"ל דמה חזקת הגוף הוא שמא אינו מורכב אבל הוא לימונים לבד דזה אינו דהרי לא חשו חכמים לזה כלל רק לחשש מורכב וע"כ דניכר שהוא מאתרוג בתוארו רק חשו שמא הוא מורכב ואל"כ אזלא רובא וחזקה של מהריא"ז הנ"ל

וכן מבואר בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן ק"י דאם הרכיב יחור לימונים באילן אתרוג יוצא למונים לבד כמ"ש רש"י בפרק משוח מלחמה ואם הרכיב יחור מאילן אתרוג באילן למונים יוצא אתרוג בדוגמת אתרוג רק יש בו שינוי מעט שהמיץ שבתוכו מרובה והקליפה דקה וכ"כ בשו"ת בית אפרים סימן כ"ו שהיחור של אתרוג שהורכב בתוך אילן למונים או שאר פרי מוליד פרי בתבנית הפרי שמוליד האילן אשר לוקח ממנו ונשאר במעמדו וצורתו בשינוי מועט באיזה סימנים שנתן בהם מהרי"פ ועיי"ש בסוף העלה דעכשיו אין מצוי כלל רק מיעוטא דמיעוטא בבתי השרים שמגדלים לאכלה ולא לסחורה שיהא מורכבים וכל דפריש מרובא פריש ואם לחוש מחמת שינוי הסימנים מסתמא יחורים אלו שהאתרוגים גדלים עליהם היו מורכבים בראשונה וקיבלו הרכבה ואח"כ נעקרו משם ושתלום ולכן יש בהם שינוי הם כשרים בכל גווני לכ"ע כיון שעתה נטוע לעצמו ועיי"ש שהביא ראיות לדבר

ולפ"ז אזלא מ"ש בתשובת מוהרא"ל סי' וא"ו דל"ל בזה חזקה דמעיקרא דשמא כל אילן זה אשר ניטלו האתרוגים ממנו היה מיחור אילן המורכב כי