תשורת ש"י שסה

לבד למה עשה קנין לכן אמרינן שמא לא גמר להקנות בדיבור לבד אלא בקנין וכיון שאין קנין לאח"מ בטל גם אמירתו ה"נ נהי דנדר הוי באמירה לבד שמא כיון דעשו שטר וקנין לא גמר להקנות באמירתו רק בשטר וקנין והרי אין מועיל השטר והקנין

אח"כ מצאתי בשו"ת רמ"א בסימן מ"ח סוף ס"ג שכתב ג"כ על מה שצוה ליתן מנכסיו כעניי א"י וכתוב בהצוואה שנותן במתנת ברי דהב"י פסק דיורשיו חייבים מכח נדרו וכתב רמ"א שם וז"ל דאף אם היה צדקה דנקנית באמירה מ"מ מאחר שפירש שיתן מתנה זו במתנת בריא לא נקנית אלא כשאר מתנת בריא מידי דהוה אמתנת שכ"מ דנקנה נמי באמירה ומ"מ אם הקנה בקנין או בשטר אמרינן שמא לא כיון להקנות אלא בשטר עיי"ש

ולכאורה מהרי"ל הנ"ל לא ס"ל הכי דהרי מיירי נמי בנכתבו תנאים ומ"מ כתב כיון דהזוג עניים חייבים משום נדר אך יש לחלק דמהרי"ל מיירי שם להדיא בהמשודכים דהיינו אבי הבת ואבי הבן בחיים לכן יש לחייבם משום נדר דהא שמואל נמי לא אמר רק שמא לא גמר להקנות אלא בשטר והוי ספק ממון דאין להוציא מהמוחזק אבל נד קי"ל סתם נדרים להחמיר כדאיתא בנדרים דף י"ח וביו"ד סימן ר"ח והוי ספק איסור לדעת הרשב"א שבר"ן פ"ק דנדרים דף זיי"ן משא"כ הרמ"א דמיירי לענין היורשים שלא נדרו ואין עליהם איסור בל יחל רק להב"י כבר זכו העניים והוי לגבי יורשים ספק ממון לכן דימהו הרמ"א להך דמתנת שכ"מ וחילק זה תמצא בנה"מ ריש דיני תפיסה סק"ב

ולפ"ז במת החותן א"י החתן לתבוע מן היורשים אף מתורת מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם דכתב בשו"ת הרמ"א שם דאם המוריש חייב בנדר אף דכשמת פטורים היורשים ואין כופין אותם מ"מ כמו בשאר חוב מצוה על היורשים לפרוע אם נשאר מטלטלים מהאב ה"נ כשנתחייב מחמת נדר עיי"ש ה"נ הל"ל הכי אך כיון דמצוה זאת רק מדרבנן כפרש"י בפ' מי שהיה נשוי דף צ"א ב' א"כ ספק דרבנן לכ"ע להקל גם הריטב"א שם כתב שאינו רק מצוה מדרבנן ושכ"כ התוס'

אמנם מהריב"ש סימן שמ"ה נראה דכגון זו לא אמרינן שמא לא גמר להקנות אלא בשטר וקנין כיון די"ל ליפות כח המקבל קיבל בקנין עיי"ש דה"נ כיון דהמחתנים סברו דהקנין מועיל הרי עשה כן ליפות כח דסברי דאין הדיבור מועיל כלל או דעכ"פ מועיל שאלה לנדר או דיורשים פטורין לכן ליפוי כח עשו גם קנין ושטר ובאמת קשה לחלק מהך דמתנת שכ"מ בקנין דג"כ נימא דלא ידע דדברי שכ"מ ככומ"ס או דרצה שלא יתבטל כשיעמוד כדס"ל לרב והריב"ש תירץ זה בקיצור וכונתו משום דאומדנא דשכ"מ אינו נותן כל נכסיו ולא ישייר לנפשיה רק לאחר מיתה לכן לא ס"ל כרב דהקנין כדי שיהא מתנת בריא מחיים ואין מהריב"ש סתירה להרמ"א דבעובדא דהרמ"א שכתוב בצוואה דנותן לעניים במתנת בריא ולא כתוב בה קנין א"כ ל"ל כלל דליפוי כח נתכוין שלא יועיל שאלה על נדרו דהא עדיין רק דיבור בלא קנין הוא כיון דלא נכתב בלשון חיוב ויכול לחזור בו וגם יורשים א"צ ליתן

ובשו"ת חוט המשולשת טור שני סימן כ"ף כתב על מעשה שכתב אחד שטר מתנה לבן אחד שלו וז"ל השטר נכסי שיש לי נתתי אותם ליצחק בני מטלטלי ואגבן מקרקעי מהיום ולאח"מ וכו' וקנינו מידו ופסק דלא זכה הבן כי מקרקעי לא כקנין אגב מטלטלי והביא שו"ת רשב"א סי' ש"א והובא בבי"י חו"מ סימן קצ"ה דמה שטוען שאין המתנה מתנה מפני שלא נתנה אלא באגב ואין קרקע נקנה באגב אין טענתו טענה שהרי כתב בסוף השטר וקנינו על מה דכתוב ואין לאחר קנין כלום וכו' אלמא אלים כח הקנין ומגופה של קרקע קנו מידו וחידש הרשב"א שהקנין שבסוף חוזר על שתי המתנות והר"ז כמו שנתן שתי הקרקעות בקנין אחד שקונה שתיהן אך רבים חולקים על הרשב"א דלא אמרינן מגופה של קרקע קנו מידו וא"כ יכול המוחזק לומר קי"ל וא"י להוציא בשטר מתנה זו משאר יורשים את"ד ולפע"ד יפה כח הבן בשטרו דהנה בשו"ת הרשב"א המעשה שהיה שאחד היה לו הבית ואחר היה לו על הבית עליות של קנים ונתן בעל הבית שטר לבעל עליות שיהא לו רשות לבנות ולהכביד על ביתו וכתוב שהקנה לו רשות זה אגב ד"א קרקע ולבסוף כתוב וקנינו מידו על כל מה דכתוב ומפורש לעיל ופסק שהקנין הבא באחרונה מתקן ומקנה ומגוף הכתלים קנו מידו שהוא מקנה אותן לשעבוד הבנין שתבנה ותכביד עיי"ש ולפי הבנת חוט המשולש תלוי הכל במה דאמרינן מגוף הקרקע קנו מידו קשה מה יועיל זה הא מ"מ כיון שהקנה קרקע הכתלים אג"ק לא מהני לכן כ"ל דכונת רשב"א מה דחזר וכתבו עוד וקנינו מידו הוא להוסיף עוד ק"ס על קנין אג"ק שכתוב תחלה וקרקע נקנה בק"ס ולא אמרינן כיון שכתוב תחלה שהקנה אג"ק לא גמר והקנה אלא עם קנין אג"ק וזה ל"מ דקרקע לא נקנה אג"ק אלא כיון שכתוב הקנין סודר לבסוף אמרינן ליפה כח כתוב כן שיקנה באיזה שיועיל על פי הדין וכדעת הריב"ש בסימן שמ"ה הנ"ל אלא דמ"מ גם ק"ס לא יועיל דהוי רק קנין דברים כמו קנה לילך או לחלוק או אתן לזה הביא ראיה דקנין אלים ואמרינן מגופה של קרקע קנו מידו דהקנה גוף הכתלים לשעבוד הבנין שיבנה ויכביד עליהם וזה שהאריך הרשב"א שהקנין הבא באחרונה מתקן ומקנה ומגוף הכתלים קנו מידו דהיינו דעושה שני פעולות דמתקן ומקנה נוסף על קאג"ק עוד קני סודר ופעולה שניה דמגוף הכתלים קנו מידו ואינו ק"ד ואם כן נהי דרבים חולקים היכא דכתוב תחלה דו"ד אין לי בנכסיך או לדור בביתו דהוי דבר שאין בו ממש אף דכתוב באחרונה דקנו מידו לא אמרינן דעל הגוף קנו מידו כיון דלא פירש בפירוש דקנו מידו על הגוף אין להוסיף דברים שלא נכתבו ואמרינן דקנו מידו על הדברים שנכתבו תחלה דזה קנין דברים או אין בו ממש אבל מה שא"צ להוסיף דברים כיון שכתוב וקנו מידו הרי נוסף בפירוש ק"ס חוץ הקנין אג"ק ואם כן בנידון דהחוט המשולש דאינו גם מתחלה קנין דברים דהרי נתן הקרקע גופה רק קאג"ק צ"ל מטלטלין אג"ק ולא קרקע אגב מטלטלין לזה מועיל מה שהוסיף באחרונה ק"ס דיפה כח המקבל שיקנה באיזה קנין שיועיל ויש ראיה לזה מהתוספת י"ט פ"ז דעירובין משנה י"א ומחצית השקל סי' שס"ט

תקסו

נשאלתי עמ"ש בערך ש"י על יו"ד סימן צ"ה אהא דכתבו התוספת בחולין דף קי"ב הא דמבשלין שלמים בקדרה שבשלו בה חטאת משום