תשורת ש"י שנו

וכ"כ תוספת בב"ק דף כ"ף ע"ב בד"ה הא וכ"כ הרא"ה והרא"ש וריטב"א הובאו בנמ"י פרק כיצד הרגל והובאו בתשובות אחרונים ובפ"ת סימן ק"ע וסימן שס"ג ולפי דבריהם ה"נ יכול למחות בו המשכיר שלא לבנות בשלו ואפשר הכא אפי' לדעת הרמב"ם שבש"ע חו"מ סימן קע"ד ולהמרדכי שבהגהות רמ"א בחו"מ סימן שס"ג ס"ו דאינו יכול למחות בו מ"מ הכא י"ל המשכיר כיון שהוא בימי אבלו אינו רוצה שיחשדוהו שהוא שכר הפועלים אפילו לא אסרוהו חכז"ל מ"מ י"ל דהוא קפיד וכיון דיש לו טעם ל"ל כופין עמ"ס אף דיש פסידא לשוכר ויש בו משום השבת אבדה עיין בחו"מ סימן רנ"ט ס"ט ומ"מ יותר נוטה כיון דיש פסידא לשוכר מפני העכברים ושלא להניח סחורה בהחנות גם כן יש לו פסידא חדא דמשלם שכירות ועוד מניעת הריוח דאין לו חנות אחר כופין למשכיר עמ"ס להניח לשוכר לתקן הגשר והכתלים עכ"פ היכא דהשוכר עושה ההוצאות משלו והפועלים נשכרו לשוכר קודם שנעשה המשכיר אבל וכמו שכתבתי לעיל

תקנט

שאלה אם מותר לכהן לכנוס בבתי החולים הגדולים לבקר את החולה כי כמעט אין יום שלא ימצא שם עכ"פ חד בר מינן ישראל ומונחים שם בחדר הסמוך הקבוע לזה ויש לצדד לקולא לצרף דעת הפוסקים דבזה"ז כיון דכולם טמאי מתים וליכא אפר פרה ליכא איסור תורה לכהנים מלטמא למת וכדאיתא בדג"מ יו"ד סימן שע"ב ובחת"ס יו"ד סימן של"ח ובש"ג שאצל הרי"ף הלכות טומאה בשם סמ"ג ובספר יראים סי' שי"א

נ"ל דפשיטא דיש להקל משום דרוב חולים לחיים ויש להם חזקת חיים אך כל זה אם אי אפשר לעמוד על הדבר אבל סתמא יכול לעמוד על הדבר לשלוח את מי שאינו כהן לפניו אל בית החולים ולשאול שם אם ימצא ישראלים או ילך לחדר הנ"ל ויראה דכה"ג אין לסמוך על חזקת חיים ורוב חולים לחיים דהא כתב בחידושי רמב"ן בגיטין דף כ"ח אהא דהניחו חולה או זקן מוקמונין אותו בחזקת חי משום דאי אפשר לתקן ולחוש עיי"ש ואם כן כאן דאפשר לעמוד על הבירור בקל לא נסמוך על החזקה לכתחלה

ואפילו נימא כהפוסקים דהוי רק איסור דרבנן מ"מ צריך לחוש כדאיתא בפ"ק דפסחים דף ד' אהא דמשכיר בית לחברו בי"ד דאפילו נימא חזקתו בדוק אם איתא בעיר צריך למישייליה וכתב הפר"ח בא"ח סימן תל"ז אף דא"צ לבדוק בהמות מח"י טרפות וסמכינן דרובן כשרות שאני התם דיש טרחא מרובה בבדיקת הח"י טרפות משא"כ הא דאם איתיה בעיר צריכין לשואלו דאין זה טרחא כל כך לילך למשכיר לשאול אותו וכ"כ תוספת בפ"ק דעירובין דף ה' בספק דבריהם לקולא הוא רק אם אי אפשר לברר אלא בטורח גדול והובא במנ"י כלל כ"ט סק"ח ואף דכאן יש להחולים חזקת חיים וליכא למימר שבית החולים זה הוחזק במת כל יום יותר משלשה פעמים דהא כתב הטו"ז ביו"ד סימן פ"ד בשם רש"ל וכ"פ המג"א בסימן תס"ה ובסימן תס"ז ס"ט דבמידי דאתי מעלמא ולאו מיניה קרבו לא אמרינן דהוחזק בג"פ ועיי"ש מקו"ח ואם כן ה"נ דאין מקום הבית חולים גודם לומר דהוחזק אותו מקום אלא כל מי שמת שם מעלמא הוא וחליו ועתו גורם לו לבדו ולאו ראיה מזה דבכל שעתא יתרחיש מיתא ח"ו וליכא להחזיק מאדם לאדם אם אין לתלות בגורם אחד כגון קטלנית דמעיינה או מזלה גורם או דבר ר"ל דאויר אותו מקום ואותו זמן גורם ולכן ודאי י"ל בכל פעם רוב חולים לחיים ומוקמונין להו בחזקת חיים מכל מקום כיון דהרבה חולים שם לכן רגיל במתים ר"ל יש מקום לחוש ולברר אם אפשר

אבל אם לא אפשר לברר מותר דאין שום חזקה מגברא לגברא וכ"כ הטו"ז ס"ס כ"ז לענין נמצא שלשה נדרסים בעדר דאין דומה לתבשיל שנמצא בו תולעים דאסור דהתם אמרינן דודאי טבע של ירקות אלו לגדל תולעים משא"כ כאן דכל בהמה יש לה חזקה טובה בפני עצמה ומה יזיק איסור של אחת לחברתה וכ"כ נה"כ שם

ומ"מ היכי דאפשר לברר צריך לברר כיון דחזינן בבתי חולים הגדולים מחמת ריבוי החולים שכיח מיעוט דמתים שם וכדקי"ל להצריך בדיקת הריאה אף דרוב בהמות כשרות כיון דהוי מיעוט המצוי כמו שפרש"י בפ"ק דחולין דף י"ב ועוד ראיה מתבואות שור בש"ח סימן ט"ז ס"ה דלוקח בהמה ויודע שיש לבהמה זו אם העומד לשחיטה דליכא רק ספק אם נשחטה היום ואפילו לקח מגוי תגר יש לשאלו אם מכרה לישראל באותן הימים כדי שיוכל לילך להישראל להכיר אותה בהמה ולשואלו מתי ישחטה שלא יכשל באיסורא עיי"ש והרי יש להאם שנשאר אצל הגוי או להלוקח ישראל חזקת חי וגם יש חמ"ק דלא נמכרה עדיין לישראל ומ"מ ראוי לשאול ולברר ועיי"ש עוד דגם כשא"א לחקור ועומד להתברר אחר שחיטה שאין לשחוט אך כאן דיש מצוה ביקור חולים אין למנוע כשא"א לחקור

תקס

גוי שהיה לו מבכרת מעוברת וקרא לישראל טבח לקנותה וא"ל הטבח לקנותה ממנו בשבעים ז"כ רק הברירה יהא לו לאחר שתלד או ליקחנה לעצמו בעד אותו סך או לא יקחנה רק ישתדל לוקחים ומה שיעלה דמי המכירה יותר מהשבעים ז"כ יחלוקו ונתן הטבח להגוי חמשה ז"כ ולמחר ילדה בכור

הנה כיון שהתנה שהברירה בידו שלא יקחנה י"ל כונתו דוקא אם יהא ריוח יחלוקו אבל אם יהא הפסד לא יסבול הטבח הפסד דאל"כ טוב לו יותר שיחלוט הקנין לו דאזי אם יהא ריוח יטול לעצמו כל הריוח אע"כ עכ"פ כונתו שאם יהא הפסד לא יחול על הטבח יותר מהחצי ואם כן אם אחר שילדה אין הטבח לוקחה לעצמו הוי כשותפות עם הגוי ופטורה מן הבכורה אלא דקשה להאמין להטבח בזה ועיין שער אפרים ס"ס ע"ט

אמנם בלא"ה י"ל לפי מ"ש הרי"ף שבאס"ז ב"מ ר"פ האומנין וז"ל אמנם אם שום אחד מהם אינו רוצה לחזור בו והמוכר קיבל מקצת מעות והוא דוחק לקבל השאר והקונה אומר אני רוצה שימתין לי בשאר המעות עד שיזדמן לי לא נגמר המקח לקונה לא בכולה ולא במקצתה והובא בנה"מ סימן ק"צ סק"ז והוסיף הנתיבות דבזה לא בעינין דעייל ונפיק אזוזי ביומו רק כיון שתובע מעות והלוקח טוען שאין לו יכול המוכר לבטל המקח וכן מוכח באה"ע סימן ק"כ בחמ"ח סק"ה ובב"ש סק"ג דאם לא פרע לו הוי הגט גזל בידו אלמא דכשלא נתן מעות לא אמרינן דהוה המעות כחוב עליו רק שהמקח בטל לגמרי כשאינו נותן מעות והמקח כגזל